פרשת בא נפתחת בציווי ה’: “בֹּא אֶל פַּרְעֹה” – מדוע כתוב “בֹּא” ולא “לֵךְ”?
רבי שמשון מאוסטרופולי מסביר רעיון מדהים:
“בֹּא” – קח את האותיות בי”ת ואל”ף ותכניס אותן בתוך פרעה.
השם “פרעה” מורכב מהאותיות: פ ר ע ה.
בקבלה, האות פ מתחלפת עם ב, והאות ע מתחלפת עם א’ וברגע שנעשה את ההחלפה, מתקבלת המילה “אַרְבֶּה” – מכת הארבה.
המסר הוא שהקדוש ברוך הוא שלט על פרעה לחלוטין – אפילו בשמו נרמז על הגזרה שתבוא עליו.
מכת ארבה – סוד בריאת העולם
הארבה השמיד את כל מה שנשאר מהברד, אכל כל פיסת ירק במצרים, והשמיע רעש בלתי נסבל.
חכמת הקבלה מסבירה שהארבה לא סתם אוכל – הוא שואב ושולט בכל מה שסביבו, ממש כמו כוחות טומאה ששואבים קדושה.
רבי נחמן מלמד שדווקא מהארבה לומדים את סוד בריאת העולם.
החלל הפנוי: שלדו החיצוני של הארבה מגן על אבריו הפנימיים והינו חלק של ממש מגופו, אין לו לבוש חיצוני מופרד ממנו כמו עור או פרווה,
לפי הקבלה, תחילת הבריאה הינה דוגמה מקבילה לארבה, ה’ “נסוג” לכאורה מאיזור האלוקות ויצר חלל פנוי – מקום שבו העולם יכול להתקיים.
כלומר שיש מקום שאין שם כביכול אלוקות אבל בעצם יש שם, הלבוש נמצא שם שזה אומר שעצמות ה’ גם שם.
רבי נחמן אומר (ליקוטי מוהר”ן ס”ד) שלא ניתן להבין את העניין הזה בשכל.
איך ייתכן מקום שאין בו אלוקות? הרי שום דבר לא יכול להתקיים בלעדיו!
התשובה היא אמונה – רק דרך האמונה ניתן להבין שגם כשלא רואים את ה’, הוא נמצא.
המסר: גם כשנראה שהעולם חשוך ושחלילה אין את הקב”ה, צריך רק טיפה של אמונה – ואז היא תגדל ותתעצם, כמו שרשרת של אור שמביאה גאולה.
אולי יעניין אתכם גם:
תאמין. תזדרז. תזכור – פרשת השבוע בא
האמונה מנצחת את הטבע – פרשת השבוע בא
מכת חושך – גם בחושך הכי גדול, תמיד נמצא האור
המדרש מסביר שמכת חושך לא הייתה רק חוסר אור אלא זה היה חושך ממשי, ומוחשי, כמו מחסום בלתי נראה.
המצרים פשוט לא יכלו לזוז – אם מישהו ישב, הוא לא יכל לעמוד, אם עמד, הוא נתקע כך ימים שלמים.
ועדיין – הם הצליחו לנשום. זה עצמו היה נס!
ומה היה עם בני ישראל?
כתוב בפסוק “וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם” – יהודי תמיד מחובר לאור האלוקי, גם במצבים הקשים ביותר.
המסר: גם בזמנים חשוכים, ה’ נותן לנו את האור לחיות ולהתקדם.
מכת בכורות – שבירת כוחות הכישוף
המצרים היו מכשפים אדירים, והם יצרו כמו “כלא רוחני” סביב בני ישראל.
הקב”ה אמר: “וַהֲרַגְתִּי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” – כל הכוח שלהם בא מכוח הבכורות, ולכן ברגע שה’ הכה אותם כל הכישוף המצרי נשבר לחלוטין, ועם ישראל היה חופשי לצאת ממצרים!
המסר: לפעמים נראה שאין דרך לצאת ממצב קשה, אבל ברגע אחד – הכל יכול להשתנות!
חמץ – למה אסור? ומה זה אומר לי?
לפני יציאת מצרים בבהילות, נצטוו בני ישראל על איסור אכילת חמץ,
רבי נחמן מסביר: חמץ מסמל גאווה וכעס – כמו בצק שמחמיץ, הוא תופח ומתנפח מעבר לממד האמיתי שלו.
כדי לצאת ממצרים באמת, חייבים להסיר מתוכנו את המידות האלו.
מי שרוצה להגיע לגאולה אישית, צריך לעבוד על מידת הענווה ולהשיל מעליו את הכעס.
העבודה שלנו:
- פחות גאווה, יותר ענוה.
- פחות כעס, יותר שלווה.
- פחות חומריות, יותר קדושה.
המסקנה – איך יוצאים מהגלות האישית?
כל אחד מאיתנו חווה את ה”מצרים” שלו – בין אם זו התמכרות, חולשה פנימית, או אתגר שמקשה עליו להתקדם.
מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחזק באמונה ולדעת שגם במקומות החשוכים ביותר, ה’ נמצא איתנו.
כשנשכיל להוריד מעצמנו את ה”חמץ” שזה הגאווה והכעס, אז נוכל באמת לחוות גאולה אמיתית.
מי ייתן ונזכה לצאת מכל המצרים שלנו, להגיע לאור ה’, ולחיות בגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן!
