פרשת כי תצא – הבחירות שלנו וההשלכות שלהן

פרשת כי תצא פותחת בפסוק “כי תצא למלחמה”, ומיד מדברת על אשת יפת תואר שתיפול בשבי בשעת מלחמה. רש״י מסביר שהתורה מדברת כאן כנגד היצר הרע. מלחמה היא מצב קשה מאוד. יש בה פחד, הרס, פציעות, מוות ובלבול גדול, ובתוך המציאות הזו אדם עלול ליפול למקומות נמוכים מאוד.

התורה אינה מתעלמת מן החולשה האנושית. היא יודעת שאדם עלול להימשך אחרי מה שאסור לו, ולכן היא מציבה גבולות. גם במקרה כזה, אם התורה התירה בדרך מסוימת, אין פירוש הדבר שהאדם רשאי להתנהג באכזריות או בביזיון. עליו להביא את האשה לביתו, לתת לה זמן להתאבל על משפחתה ולהסתגל למצבה החדש. גם בתוך מציאות קשה ומסובכת, התורה דורשת מן האדם לשמור על צלם אנוש, על רחמנות ועל גבולות.

לכל בחירה יש תוצאה

מיד לאחר מכן התורה מדברת על אדם שיש לו בן מאשה שאינה אהובה עליו, ועל החובה לתת לו את חלקו הראוי בירושה. לאחר מכן באה פרשת בן סורר ומורה, ילד שמורד בהוריו ויוצא לתרבות רעה.

רש״י מלמד ששלוש הפרשיות הללו קשורות זו לזו. כאשר אדם נמשך אחרי היצר ונכנס לקשר לא נכון, עלולות להיוולד מכך תוצאות קשות. בן שמורד והורס את עצמו ואת סביבתו.

זהו אחד המסרים המרכזיים של הפרשה: החיים בנויים מהבחירות שלנו. בחירה טובה מביאה אחריה תוצאות טובות, ובחירה רעה עלולה להביא אחריה כאב ונזק לאורך זמן.

לפעמים האדם אינו רואה מיד את התוצאה של מעשיו. ייתכן שיעברו שנים עד שיבין לאן הובילה אותו בחירה מסוימת. אך התורה מלמדת אותנו להיות ערניים כבר בתחילת הדרך, משום שכל מעשה וכל החלטה משאירים רושם בחיים.

אולי גם זה יעניין אתכם:

לעצור את הרוע בתחילתו ולא להמתין

גם בדין בן סורר ומורה מלמדת התורה יסוד עמוק. חז״ל מסבירים שהעונש אינו בא רק על מה שהנער עשה עכשיו, אלא גם על העתיד שאליו הוא עלול להגיע אם לא יעצרו אותו. התורה מלמדת שלפעמים צריך לעצור דבר רע בתחילתו, לפני שהוא מתפתח וגורם לחורבן גדול יותר.

אצלנו, בעבודת ה׳, המסר הוא שעל האדם לזהות את תחילת הנפילה. לא לחכות שהמידה הרעה תגדל, שהכעס יתפרץ, שהתאווה תשתלט או שההרגל הרע יהפוך לחלק קבוע מן החיים. כאשר אדם מזהה את הבעיה בתחילתה, קל יותר לתקן. ככל שממתינים יותר, הדבר נעשה קשה יותר.

השבת אבדה – למצוא את הטוב שאבד

בהמשך הפרשה התורה מדברת על מצוות השבת אבדה. כאשר אדם מוצא חפץ שאבד לחברו, עליו להחזירו לבעליו. בפשטות, זו מצווה עם אחריות, יושר ואכפתיות. אך רבי נתן מגלה בה עומק נוסף.

חז״ל אומרים: “יגעת ומצאת – תאמין”. כאשר אדם מתאמץ ומחפש באמת, הוא יכול למצוא. רבי נתן מסביר שלפעמים אדם מחפש דבר אחד, ובדרך הוא מוצא דברים אחרים שאבדו לו מזמן. כמו אדם שמחפש מפתחות במגירה, ובתוך החיפוש מוצא חפצים ששכח מקיומם.

כך גם בחיי האדם. כאשר יהודי מתחיל לחפש נקודה טובה בעצמו, הוא עלול לגלות עוד ועוד נקודות טובות ששכח מהן. אדם חושב על עצמו שהוא רחוק, חלש או מלא חסרונות, אך אם יתחיל לחפש באמת את הטוב שבו, ימצא שיש בו הרבה יותר טוב ממה שחשב.

מצוות השבת אבדה מלמדת אותנו לא רק להחזיר חפץ לזולת, אלא גם להשיב לעצמנו את מה שאבד לנו בפנים: את האמונה, את התקווה, את הנקודות הטובות ואת הרצון להתקרב לה׳.

מצוות ועשית מעקה לגגך – שמירה על המחשבה

התורה מצווה: “ועשית מעקה לגגך”. אדם שבונה בית חייב להקים מעקה סביב הגג, כדי שלא ייפול ממנו אדם. חז״ל מלמדים שדין זה אינו מוגבל רק לגג. כל דבר שעלול לגרום נזק חייב האדם לתקן או להרחיק. סולם רעוע, בעל חיים מסוכן או כל מכשול אחר – האדם אחראי לוודא שלא ייגרם נזק מרשותו.

אבל רבי נתן לוקח את הדברים פנימה. הגג של האדם הוא המוח. משם מתחילים כל המעשים. המחשבות מנהיגות את הגוף, את הדיבור ואת הבחירות של האדם. אם המחשבה שמורה, גם החיים יכולים להיות שמורים יותר. ואם חלילה המחשבות פרוצות לכל רוח, האדם עלול להיגרר אחרי דברים מזיקים.

לכן “ועשית מעקה לגגך” פירושו גם: עשה שמירה למוח שלך. אל תניח למחשבות רעות לגדול בתוכך. אל תיתן להן להשתרש ולהפוך למציאות. שמור על הראש. הכנס לתוכו מחשבות של אמונה, תורה, שמחה, ויראת שמים.

מעקה לגגך – שלא תבוא תקלה על ידך

רש״י מסביר על הפסוק “כי יפל הנפל ממנו” שאם אדם ראוי ליפול, נפילתו עלולה להתרחש, אך אסור שהיא תבוא על ידך. אם לא שמת מעקה, הנפילה מיוחסת גם אליך. לכן התורה מחייבת את האדם להיזהר שלא יהיה הוא הגורם לנזק.

זהו יסוד עצום. אדם אינו אחראי על כל מה שקורה בעולם, אך הוא אחראי שלא תהיה תקלה על ידו. עליו לבדוק את ביתו, את דיבורו, את השפעתו, את מחשבותיו ואת מעשיו, ולוודא שאינם גורמים נזק לאחרים או לעצמו.

לכל בחירה יש תוצאה

פרשת כי תצא מלמדת אותנו שהחיים אינם מקריים. לכל בחירה יש תוצאה. היצר הרע מנסה למשוך את האדם, אך התורה נותנת לו גבולות. האדם צריך להיזהר בתחילת הדרך, לחפש את הטוב שאבד לו, לשמור על מחשבתו ולעשות מעקה לכל מקום שבו עלולה להיות נפילה.

כאשר אדם חי כך, הוא בונה חיים נקיים יותר, מיושבים יותר וקרובים יותר לה׳. הוא לומד לא להיגרר אחרי הדמיון והיצר, אלא לבחור בטוב ולשמור על עצמו ועל סביבתו.

יהי רצון שנזכה לשמור על מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו, למצוא את הטוב שבתוכנו, להתרחק מכל מכשול ונפילה, ולזכות במהרה לביאת המשיח ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

מאמרים קשורים

הוספת תגובה