פרשת ניצבים-וילך – לחזור בתשובה ולהתכונן לראש השנה
זמן לעשות תשובה
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. לפעמים מצטרפת אליה גם פרשת וילך, ולפעמים וילך נקראת בשבת שובה, אך שתי הפרשיות שייכות לזמן הזה – זמן של תשובה, חשבון נפש והכנה ליום הדין.
בפרשת ניצבים נאמר: “ושבת עד ה׳ אלקיך”. התורה קוראת לאדם לשוב אל ה׳, להתבונן במעשיו, להבין שהוא אחראי על חייו, ולזכור שלמעשים יש תוצאות. אין פעולה שנעלמת. כל דיבור, כל מחשבה וכל מעשה נרשמים.
בשבוע האחרון של השנה, ובשבת האחרונה של השנה, ניתנת לנו הזדמנות מיוחדת לעצור ולשאול: היכן אנחנו עומדים? לאן אנחנו הולכים? מה עלינו לתקן לפני שנכנסים לראש השנה?
שבת היא בחינת תשובה
המילה “ושבת” היא אותן אותיות של “שבת”. שבת עצמה היא בחינה של תשובה. במשך השבוע האדם עסוק בעבודה, פרנסה, ריצות ודאגות. בשבת הוא עוצר. אין עבודה, אין את המרדף היומיומי, יש זמן להתבוננות פנימית.
כאשר אדם שומר שבת באמת, הוא מקבל מתנה גדולה – זמן להיכנס פנימה. לחשוב על החיים, על הקשר שלו עם ה׳, על הדרך שבה הוא מדבר ומתנהג, ועל הבחירות שלו בחייו. שבת נותנת לאדם אפשרות להתחבר לעצמו ולשוב אל הקב״ה.
לכן, אם בשבת האחרונה של השנה האדם מקבל על עצמו את יופייה של השבת ואת קדושתה, יש לו הכנה חזקה יותר לראש השנה. שבת פותחת את הלב לתשובה.
לפתוח דף חדש
פרשת ניצבים כוללת גם פסוקים קשים. התורה מזהירה שאם האדם יפנה למחשבות זרות ויתרחק מה׳, יהיו לכך תוצאות. אך יחד עם זאת, הפרשה מלאה בברכות ובתקווה. אם נשוב אל ה׳, הקב״ה יהיה עמנו, יקבל אותנו ויעזור לנו לשוב באמת.
זהו אחד מיסודות התשובה: האדם צריך לדעת שיש לו אחריות למה שעשה, אבל גם שיש תקווה. אין מטרת התורה לשבור את האדם, אלא לעורר אותו. גם אם היו נפילות במשך השנה, גם אם היו טעויות, עדיין אפשר לשוב. עדיין אפשר לפתוח דף חדש.
אולי גם זה יעניין אתכם:
- פרשת ניצבים – החשיבות של כל אחד ואחד מישראל
- הכוח שבדיבור – פרשת ניצבים וילך
- למה חשוב כל כך ליסוע לאומן לראש השנה?
המנהיגים שבכל דור ודור
בפרשת וילך משה רבנו עומד לפני פטירתו, והקב״ה מצווה אותו להעביר את הנהגת העם ליהושע תלמידו. אין אדם שחי לנצח. הדורות משתנים, המצבים משתנים, וגם ההנהגה משתנה.
לא בכל דור יש מנהיג במדרגה של משה רבנו, שמואל הנביא, דוד המלך, רש״י, האריז״ל או הבעל שם טוב. ואף על פי כן, חז״ל מלמדים שיפתח בדורו כשמואל בדורו. בכל דור הקב״ה נותן לישראל חכמים ומנהיגים המתאימים לאותו דור, ועלינו להקשיב לחכמי הדור ולתורתם.
כאשר שומעים לקול התורה ולחכמים, יש ברכה. כאשר אדם מתנתק מן ההנהגה של התורה, הוא עלול לשקוע בבוץ של בלבול, ומחלוקת.
הסתרת פנים והניסיון של הדור
הפרשה מדברת גם על הסתר פנים: “ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא”. כאשר עם ישראל מתרחק מן התורה, יש מצבים שבהם נדמה שהקב״ה מסתיר את פניו, ואז האומות וכוחות הטומאה שמסביב מקבלים מקום לפגוע ולהציק.
גם בדורנו אנו רואים התנגדות גדולה לחיים של תורה, מתחים קשים בתוך עם ישראל, מאבקים בין קבוצות, ופעמים רבות חוסר הבנה אמיתי של ערך התורה ושל לומדיה. אך גם כאשר רואים התנגדות מבחוץ או מבפנים, אין להתייאש. הדבר צריך לעורר אותנו לעשות תשובה בצורה עמוקה יותר.
זה לא הזמן להאשמות בלבד. זה הזמן לשאול: מה עלינו לתקן? כיצד אנו יכולים להתקרב יותר לה׳? כיצד נוכל להכין את עצמנו טוב יותר לראש השנה וליום הכיפורים?
זהו אחד מיסודות התשובה: האדם צריך לדעת שיש לו אחריות למה שעשה, אבל גם שיש תקווה. אין מטרת התורה לשבור את האדם, אלא לעורר אותו. גם אם היו נפילות במשך השנה, גם אם היו טעויות, עדיין אפשר לשוב. עדיין אפשר לפתוח דף חדש.
משה רבנו שחי בתוכנו
משה רבנו אומר בפרשה: “כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון”. לכאורה, הדבר קשה, שהרי התורה מעידה שבימי יהושע ובימי הזקנים שאחריו עבדו ישראל את ה׳. אם כן, כיצד אמר משה שאחרי מותו יתקלקלו?
חז״ל מיישבים שכל זמן שתלמידיו של אדם חיים וממשיכים את דרכו, נחשב כאילו הוא עצמו חי. רבי נחמן מגלה בזה עומק נפלא: משה רבנו אינו מת רק כאשר גופו מסתלק מן העולם. הוא “מת” אצל האדם כאשר האדם מפסיק להאמין בו, מפסיק ללכת בדרכו ומפסיק לקבל את התורה שנתן לנו.
אם יהודי מאבד את האמונה בתורת משה, אז מבחינתו משה רבנו נסתלק ממנו, ואז מתחילה הירידה. אבל כאשר יהודי מקבל מחדש את משה רבנו כמנהיגו, כאשר הוא מאמין שהתורה חיה וקיימת גם אחרי אלפי שנים, אז משה רבנו חי בתוכו ומגן עליו.
עברו אלפי שנים מאז מתן תורה, והתורה עדיין חיה. היא עדיין מדריכה אותנו, מחזקת אותנו, מוכיחה אותנו ומנחמת אותנו. זהו הכוח של משה רבנו שנמצא בכל דור.
כאשר אנו חוזרים אל התורה, אנו חוזרים אל ההנהגה האמיתית של עם ישראל. גם אם בדורנו חסרה לנו הנהגה גלויה במדרגת הדורות הקודמים, התורה עצמה היא המנהיגה שלנו. דרכה משה רבנו ממשיך ללמד אותנו, להדריך אותנו ולעמוד לימיננו.
פרשת ניצבים וילך – הכנה לראש השנה
פרשת ניצבים-וילך מלמדת אותנו כיצד להיכנס לראש השנה. לשוב אל ה׳, לשמור שבת, לעשות חשבון נפש, לקחת אחריות, להקשיב לחכמי התורה, ולא לאבד את הקשר עם משה רבנו ועם תורת החיים שנתן לנו.
זה הזמן להתעורר. לא לחכות ליום הדין עצמו, אלא להתחיל כבר עכשיו. לדבר עם ה׳, לבקש סליחה, לתקן את מה שאפשר לתקן, ולהכין את הלב לשנה חדשה.
יהי רצון שנזכה לשוב אל ה׳ באמת, לקבל על עצמנו מחדש את התורה של משה רבנו, להתחזק בשמירת שבת ובתשובה שלמה, ולהיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה – שנה של חיים, בריאות, פרנסה, שלום וישועה לכל עם ישראל. ומתוך כך נזכה במהרה לביאת המשיח, לבניין בית המקדש ולקיבוץ גלויות ישראל ברחמים. אמן ואמן.
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה.
