פרשת שופטים – לשפוט את עצמנו לפני ה׳
שופטים ושוטרים בכל שעריך
פרשת שופטים נקראת בדרך כלל בתחילת חודש אלול, והקשר ביניהם עמוק מאוד. הפרשה פותחת בציווי: “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך” רש״י מסביר ששופטים הם הדיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הם הממונים על קיום הדין בפועל.
בפשטות, התורה מדברת על מערכת משפטית מסודרת. עם ישראל צריך דיינים, שוטרים וסדר ציבורי. בלי משפט ובלי אכיפה, העולם נעשה הפקר. אך רבי נחמן מלמד שהציווי הזה נוגע גם לכל אדם באופן אישי: “שופטים ושוטרים” פירושו שהאדם צריך ללמוד לשפוט את עצמו.
האדם צריך לעצור, להתבונן בחייו ולשאול את עצמו באמת: היכן אני עומד? מה אני עושה נכון? במה אני צריך להשתפר? מה דורש תיקון? זוהי עבודת ההתבודדות – לעמוד לפני ה׳, לדבר עמו בפשיטות, ולשפוט את עצמו בכנות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
המלחמה האמיתית
בהמשך הפרשה התורה מדברת על יציאה למלחמה. יש אנשים שהתורה פוטרת אותם מן המלחמה: מי שבנה בית חדש ועדיין לא חנכו, מי שנטע כרם ועדיין לא חילל את פריו, ומי שבשנתו הראשונה לנישואיו. התורה נותנת לאדם לראות את פרי עמלו לפני שהוא יוצא לקרב.
לאחר מכן מוסיפה התורה דין נוסף: מי שמפחד מן המלחמה ישוב לביתו, כדי שלא ימס את לבב אחיו כלבבו.
מלבד הפשט, יש כאן רמז למלחמה הפנימית של האדם – מלחמת היצר הרע. אם אדם מפחד מן היצר ואינו מאמין שיוכל לעמוד מולו, הוא כבר החליש את עצמו. כדי לנצח במלחמה הזו צריך חיזוק, אומץ והתמדה. היצר הרע נמצא עם האדם מתחילת חייו, ותפקידו של האדם הוא לא להיכנע, אלא להילחם בעקביות על הקדושה שלו.
חז״ל מלמדים שמה שכתוב “ירא ורך הלבב” הכוונה שהוא חושש מן העבירות שבידו. כלומר, הפחד הפנימי של האדם נובע לא פעם מכך שהוא יודע שיש דברים שעליו לתקן. לכן הדרך להתחזק אינה לברוח מן האמת, אלא להכיר בה ולשוב אל ה׳.
האדם צריך לעצור, להתבונן בחייו ולשאול את עצמו באמת: היכן אני עומד? מה אני עושה נכון? במה אני צריך להשתפר? מה דורש תיקון? זוהי עבודת ההתבודדות – לעמוד לפני ה׳, לדבר עמו בפשיטות, ולשפוט את עצמו בכנות.
ההתבודדות – לדון את עצמי
כאשר אדם עושה התבודדות ושופט את עצמו לפני ה׳, הוא מקדים את המשפט והדין של מעלה. חז״ל מלמדים שכאשר יש דין למטה, אין דין למעלה. אם האדם עצמו מתבונן במעשיו, מודה במה שצריך תיקון, ומבקש מה׳ דרך להשתפר, הוא מסיר מעליו קטרוגים.
האדם יכול לומר לפני ה׳: “ריבונו של עולם, זה מה שעובר עליי. אלו הטובות שנתת לי, ואלו הקשיים שאני מתמודד איתם. כאן נכשלתי, כאן אני צריך עזרה, כאן אני רוצה להתחזק.” כאשר אדם מדבר כך עם ה׳, הוא נעשה השופט של עצמו. הוא אינו מחכה שיקטרגו עליו מן השמים, אלא פותח בעצמו את הדרך לתשובה.
זוהי אחת העצות הגדולות ביותר של רבי נחמן: לדבר עם ה׳ בפשיטות, יום אחר יום, ולבחון את החיים מולו. לא מתוך ייאוש, אלא מתוך רצון להתקרב.
מלך וספר תורה
פרשת שופטים כוללת גם את מצוות מינוי המלך. המלך הוא הסמכות העליונה המנהיגה את העם, ולכן התורה מצווה אותו לכתוב לעצמו ספר תורה מיוחד ולקרוא בו כל ימי חייו: “וקרא בו כל ימי חייו”.
רבי נחמן מפרש את הדברים בעומק נפלא: על ידי התורה, האדם “קורא” אליו את כל ימי חייו. התורה כולה מורכבת משמותיו של הקב״ה. כאשר אדם לומד תורה, הוא קורא לה׳ לתוך חייו, וממשיך חיות חדשה לתוך הימים שלו.
לימוד תורה אינו רק ידיעת הלכות או רעיונות. התורה מכניסה חיים באדם. כל פסוק, כל משנה, כל דף גמרא וכל לימוד קדוש מוסיפים לאדם חיות, קדושה וקשר לה׳.
המלך, דווקא משום שהוא עומד בראש העם, חייב להזכיר לעצמו תמיד שהחיות האמיתית וההנהגה האמיתית באות מן התורה.
