מעשיות ומשלים מרבי נחמן מברסלב – העני והיהלום – החיפוש אחר היהלום האמיתי

מַעֲשֶׂה מֵעֳנִי שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִטִּיט

מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל. מַעֲשֶׂה בְּעָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִטִּיט שֶׁהָיָה חוֹפֵר טִיט וּמוֹכְרָם

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁחָפַר מָצָא אֶבֶן טוֹב שֶׁהָיָה שָׁוְיוֹ הוֹן רַב מְאֹד וְלֹא יָדַע כַּמָּה שָׁוְיוֹ וְהָלַךְ לַסּוֹחֵר שֶׁיֶּאֱמֹד אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָה וְעָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁאֵין בְּזֶה הַמְּדִינָה אָדָם שֶׁיּוּכַל לְשַׁלֵּם שָׁוְיוֹ כִּי הוּא שָׁוֶה הוֹן רַב וְצָרִיךְ לִסַּע עֲבוּר מְכִירָתָהּ לְלוֹנְדוֹן לְעִיר הַמְּלוּכָה

אוּלָם הוּא הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִסַּע וְהָלַךְ וּמָכַר אֶת רְכוּשׁוֹ הַדַּל וְהָלַךְ מִבַּיִת לְבַיִת לֶאֱסֹף נְדָבוֹת עַד שֶׁהִסְפִּיק לוֹ לִסַּע עַד הַיָּם וְרָצָה לַעֲלוֹת עַל הַסְּפִינָה אוּלָם לֹא הָיוּ לוֹ מַסְפִּיק מָעוֹת וְהָלַךְ לְהַקַאפִּיטַאן וְהֶרְאָה לוֹ הַמַּרְגָּלִית

כְּשֶׁרָאָה הַקַּאפִּיטַאן אֶת הָאֶבֶן הֵבִין שֶׁאָדָם עָשִׁיר הוּא וּלְקָחוֹ עַל הַסְּפִינָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְנָתַן לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה וְסֵדֶר לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים כְּאֶחָד מֵהַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ הָיָה לוֹ חַלּוֹן שֶׁפָּנָה לַיָּם וְהוּא הָיָה תָּמִיד מִתְעַלֵּס וּמְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ עִם הַמַּרְגָּלִית וּבִפְרָט בְּעֵת הָאֲכִילָה הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ כִּי הַשִּׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַלֵּב טוֹבָה וּרְפוּאָה שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמַּאֲכָל בְּנָקֵל

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁיָּשַׁב לֶאֱכֹל כְּהֶרְגֵּלוֹ וְהַמַּרְגָּלִית הָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁבִיל לְהִתְעַלֵּס בָּהּ וּמֵרֹב עֲיֵפוּתוֹ נִרְדַּם, בֵּינְתַיִם בָּא הַמְּשָׁרֵת וְלָקַח אֶת הַמַּפָּה וְהַפֵּרוּרִים שֶׁעָלֶיהָ עִם הַמַּרְגָּלִית כִּי לֹא יָדַע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מַרְגָּלִית וְהִשְׁלִיךְ הַכֹּל לַיָּם כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְהֵבִין כָּל זֶה הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְכִמְעַט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ כִּי מָה יַעֲשֶׂה עַתָּה הֲרֵי הַקַּפִּיטָאן הוּא גַּזְלָן שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ בְּעַד מְחִיר הַנְּסִיעָה עַל כֵּן עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר

וְהִנֵּה הַקַּפִּיטַאן הָיָה בְּכָל יוֹם בָּא לְחַדְרוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו הַקַּפִּיטַאן לֹא הִבְחִין עַל פָּנָיו מְאוּמָה כִּי הוּא עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ עַד שֶׁלֹּא הִכִּיר בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי אָמַר לוֹ הַקַּפִּיטַאן הֲלֹא אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִנְּךָ אָדָם חָכָם וְיָשָׁר לֵב וּבְכֵן בִּרְצוֹנִי לִקְנוֹת הַרְבֵּה תְּבוּאָה וּלְמָכְרָהּ בְּלוֹנְדוֹן וּבָזֶה אוּכַל לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה

אוּלָם אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי גָּנַבְתִּי אֶת הַכֶּסֶף לִקְנִיַּת הַתְּבוּאָה עַל כֵּן יִהְיֶה נָא הַקִּנְיָן עַל שִׁמְךָ וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ עֲבוּר זֶה סְכוּם רַב וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הֶעָנִי וְעָשׂוּ כֵּן

וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּאוּ לְלוֹנְדוֹן מֵת הַקַּפִּיטַאן וְנִשְׁאַר הַכֹּל אֵצֶל זֶה הֶעָנִי וְהָיָה עֵרֶךְ הַתְּבוּאָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם מֵעֶרְכּוֹ שֶׁל הַמַּרְגָּלִית.

כְּשֶׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַסִּפּוּר אָמַר הַמַּרְגָּלִית לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ, וְהָא רְאָיָה שֶׁנֶּאֶבַד מִמֶּנּוּ. הַתְּבוּאָה כֵּן הָיְתָה שֶׁלּוֹ וְהָא רְאָיָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ.