נוהגים לטעום את האוכל לפני שבת? עכשיו תעשו את זה עם כל הכוונות! למה? כי בטעימות הקטנות האלה מסתתרת ברכה עצומה אינסופית!
חיי אמת – הם השמחה הגדולה והאינטנסיבית ביותר שאפשר לו לאדם לחוות.
האושר האינסופי שיהיה שכרנו בעולם הבא הוא דבר שלא ניתן, לרוב, לחוש בעולם הזה. טבענו הגשמי מונע מאיתנו לחוות את הנצח ואת כל מה שמונח מעבר לגבולות הזמן והמרחב. מכיוון שהרגישות הרוחנית של גופנו מוגבלת, אנחנו מסוגלים לקלוט באמצעות החושים שלנו את ה”תדר” של ההארה האינסופית. אפילו הנשמה שלנו, למרות כיוונונה המדויק לאותות המגיעים מהעולם הבא, מתקשה לקלוט אותם בגלל הפרעות הקליטה של העולם הזה.
אולם, בעולם הבא גבולות הזמן והמרחבים המגדירים את המציאות הגשמית כולה נעלמים. קשיי הקליטה שנגרמים ממהומת החיים פשוט אינם קיימים. שם, חווים חיי אמת בלבד. קיום של עונג ללא קץ והנאה ללא גבול.
ביום השבת מתאפשרת לנו הצצה, מעין טעימה על עבר העונג של העולם הבא כאן בעולם הזה. בתלמוד (שבת קיח, א) נאמר – שכל המתענג בשבת זוכה לברכה ללא גבול. ברכה זו שורה בחיינו באמצעות הנשמה היתירה, תוספת נשמה – מידה נוספת של עוצמה רוחנית – הנעשית שלנו בשבת. זהו מעין “חוש שישי” המאפשר לנו לדלג מעל גבולות חמשת חושינו ולטעום מתענוגות העולם הבא.
אולי גם זה יעניין אתכם:
באמצעות ברכת השבת נטולת הגבולות, נספגת בתוך העולם הגשמי שלנו קדושה בלתי רגילה. אפילו הנאותיה הגשמיות של השבת, בעיקר האכילה והשתייה של שלוש סעודות השבת – מספקות טעימה מהעונג האינסופי הממתין לנו בעולם הבא.
מצווה לטעום מכל תבשיל בערב שבת כדי לתקנן יפה כהוגן. ורמז לזה: “טועמיה חיים זכו” (משנה ברורה רנ, ב).
באמצעות טעימת מאכלי שבת כבר בערב שבת אחר הצהריים, כשאנו בודקים שאומנם בושלו ותובלו כראוי, אנו מתכוננים, אפילו במסגרת המציאות הסופית שלנו, לכבוד הברכה האינסופית של תענוגות עליונים ללא גבול. הקדושה שברכה זו מביאה אל ההיבטים הגשמיים של קיומנו מאפשרת לנו להסוות את הפרעות החיים. או אז, מסוגלת הנשמה שלנו לקלוט את האותות החזקים המשודרים מעולם חיי האמת.
כל הטועם התבשילין של שבת בערב שבת זוכה לחיים עליונים (מנהגי האר”י, עניין ערב שבת יב).
מטרת הבריאה
לכל דבר מטרה משלו. ולכל מטרה, מטרה משלה, וכן הלאה. מטרת כל היבטי הבריאה יעדו והשלמתו המתכוננים של כל אחד מהם הייתה במקורה מחשבה. לכן, למרות שמגיעים למטרה רק בסוף, סופו המתוכנן של הדבר “קרוב”, בעצם, למחשבה המקורית יותר מהצעדים הרבים הננקטים בדרך כדי ליישמה.
הטעימות שאנו עושים בערב שבת אחר הצהריים מכינות אתנו לקראת הברכה האינסופית!…
מטרת הבריאה הייתה השבת. אף על פי שהיא הייתה האחרונה בסדר הבריאה, השבת השלימה והיוותה את היעד אשר לשמו ברא הבורא את כל היתר. לכן, השבת “קרובה” יותר למחשבתו המקורית של הקב”ה מכל מה שקדם לה בסדר הבריאה.
ומטרת השבת היא העולם הבא, עולם של שבת נצחית. בעולם הבא לא יטשטש שום דבר את מבטנו אל יוצר-כל ולא יסתיר אותו מפנינו. כולנו נוכל להושיט אצבע ולומר “זה א-לי!” וזה – הקשר הקרוב אל הבורא – הוא המטרה של מטרת הבריאה (על פי ליקוטי מוהר”ן ח”א, יח. וכן, ח”ב, לט).
כוחו של היום השביעי מעניק לנו את הכוחות והגילויים הכי קסומים ונפלאים של סודות השבת. בואו לגלות עוד ולהתעלות בקישור הזה!
