כוחות הרשע תופסים את האדם בבגדים שלו, וההכרח בהשגת בגדים עלול למנוע ממנו להשיג את האושר הגדול בחייו!
“וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן” (בראשית לז, א)
לעשות גרים ולשכון בשלום ובדו קיום עם כולם
המילים “מגורי אביו” – באזור שבו שהו אבותיו, מרמזות על מגויירי אביו – שאבותיו גיירו. כשם שאברהם ויצחק גיירו וקירבו אנשים לבורא עולם, כך עושה יעקב אבינו (בראשית רבה חלק ד, ד).
יעקב רצה לשכון בשלווה, אך מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף – הצרות של יוסף ואחיו (רש”י).
יעקב לא היה יכול לשכון בשלווה, כי מי שפועל להפצת דבר השם בעולם לא יכול לשבת בשלווה. הדינמיקה של מתגייר היא מאבק – עם אמונותיו לכל החיים וקבלת הבורא דרך האמונה (חכמינו מלמדים שבזמן המשיח לא יתקבלו עוד גרים משום שלא יהיה עוד מאבק, כי יראת שמים תתגלה לעיני כל. יבמות כ”ד, ע”ב). לפיכך, המאמץ לעשות בעלי תשובה ומתגיירים מונע מגורים בשלום (ליקוטי מוהר”ן חלק א, רכח).
אולי גם זה יעניין אתכם:
למה יש מחלוקת בין הצדיקים? – וישב
“וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא” (בראשית לז, ג)
אנחנו חייבים להתחיל כל יום מחדש
זקונים (זקן בשנים) מתייחס ל”זקן בקדושה” ו”זקן בטומאה”. יעקב תמיד ניסה לתת כוח לצד הקדושה ולהוסיף יראת השם, שהרי כך אומר החכם באדם שלמה המלך ע”ה: “יראת ה’ תוסיף ימים” (משלי י, כז). תמיד צריך להשתדל להתחיל מחדש כל יום, לנקוט גישה מחודשת בעבודת השם, שמא “יזקן” עם “אותן מסירות/עבודות/גישות ישנות” וייתן כוח לצד השני, חלילה.
“וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי” (בראשית לז, ז)
הצדיק מתחבר לאלה שרחוקים מהבורא
צרורות האלומות בחלומו הראשון של יוסף מייצגות קשרים שבהם הצדיק קושר ומקרב את הרחוקים מהבורא. “הקשרים” של יוסף היו עדיפים על אלו של שאר הצדיקים – אחיו – בכך שהם נשארו איתנים. השמש והירח בחלומו השני מייצגים את המוטב והמרוויח, הרב והתלמיד הקרוב לו ביותר. הרב שואב את שכלו הגדול מלמעלה ומאיר לתלמידו, המקבל ישירות ממנו. הכוכבים מייצגים את הרחוקים מהבורא (ליקוטי הלכות א).
“וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם” (בראשית לז, כד)
סבל שנשלח משמים קל יותר לסבול אותו מאשר סבל מבני אדם
הבור היה ריק ממים, אבל היה מלא בנחשים ועקרבים (רש”י).
עדיף לאדם ליפול לבור מלא נחשים ועקרבים מאשר ליפול בידיים של האויבים שלו (זוהר א, קפה).
ישנם שני סוגים של סבל. הסוג הראשון – אותו מייצגים הנחשים והעקרבים – הוא סבל שנשלח על ידי שמים. למרות שקשה לסבול אותו, אדם יכול להסתכל מעבר לסוג של סבל זה ולהבין את המסר של הבורא ואת חסדו מתוך הכאב והצער שהוא חווה. הסוג השני הוא זה שנגרם על ידי בני אדם. כאשר אדם סובל בגלל בני אדם קשה לו יותר להסתכל מעבר לסבל, כי אויביו נכונים להסיט אותו מלחשוב על הבורא כליל. לכן סבל שנגרם על ידי בני אדם גדול בהרבה מהסבל שנשלח ישירות מהבורא (ליקוטי הלכות, ה).
“והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי” – חלום יוסף
“וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי” (בראשית לט, ח)
אדם יכול להתגבר על חוסר המוסריות שלו עם השכל
יוסף עמד במבחן הניסיון של אשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו. אולם העובדה שהתורה מתייחסת לזה כממבחן היא תעלומה. מבחינה רציונלית, מכיוון שיוסף היה חכם זה לא היה צריך להציב לו קשיים. כי כל מי שיש לו אפילו קצת שכל יכול להתגבר על מחשבות ומעשים לא מוסריים (ליקוטי מוהר”ן חלק א, עב).
“וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ“ (בראשית לט, יב)
דאגות גשמיות מסיטות את דעתו של האדם מלעבוד את הבורא
כוחות הרשע תופסים את האדם בבגדים שלו. ההכרח בהשגת בגדים עלול להפריע לאדם מאוד ולמנוע ממנו לעבוד את בורא עולם ולהתקרב אליו. לכן, “ותתפשהו בבגדו”.
אם אתה אדון של הנשמה שלך והלב שלך קשור בחוזקה לבורא, לא תיתן דעתך על כך. אולי אין לך בגדים ללבוש, אבל זה לא יפריע לך כי אתה לא מרשה לעצמך להיות מוסח מדברים כאלה. “וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה” (שם). אתה צריך להשאיר את דאגות הבגדים והלבוש מאחור ולברוח מכוחות הרשע. אל תשים לב למה שחסר לך. עשה את מה שהקב”ה דורש ממך ועבוד אותו כמיטב יכולתך, כפי שאומר רבי נחמן (שיחות הר”ן ק):
“שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ ז”ל מִכְּבָר: “וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ” (בְּרֵאשִׁית לט), שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא תּוֹפֶסֶת אֶת הָאָדָם בְּבִגְדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּטְרִיד אוֹתוֹ בְּטִרְדַת בְּגָדָיו וּמַלְבּוּשָׁיו. כִּי טִרְדַּת הִצְטָרְכוּת מַלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים שֶׁל אָדָם הֵם מְבַלְבְּלִין מְאֹד אֶת הָאָדָם וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ “וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדו”. אַךְ מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ וְלִיבּוֹ חָזָק בַּה’, אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ גַּם עַל זֶה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מַטְרִיד עַצְמוֹ בָּזֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַלְבֵּל בָּזֶה. וְזֶהוּ “וַיַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וַיָּנָס” וְכוּ’, שֶׁמַּנִּיחַ בִּגְדוֹ וּמַלְבּוּשׁוֹ וְנָס וּבוֹרֵחַ מֵהֶם וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל זֶה. רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל”.
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.
