פרשת השבוע פרשת משפטים מתחילה בפסוק “ואלה המשפטים” – אלו ההלכות…
רש”י מבאר שהאות ו’ עמה מתחילה הפרשה נועדה ללמדנו שהפרשה שלנו היא המשך לפרשה הקודמת פרשת יתרו – קבלת התורה,
שכשם שעשרת הדיברות ניתנו בהר סיני, כך גם ההלכות המובאות במשנה, בגמרא, ובהלכה, ניתנו בהר סיני.
משמעות הדבר היא שכל החוקים – אלה שבין אדם למקום, ואלה שבין אדם לחברו,
חוקים שמימיים וכנגדם חוקים ממוניים של פיצויים ועסקאות – הכל בא מאלוקים.
המשימה שלנו בחיים היא להתנהל כראוי ובכל עת להיות כנים עם השם ועם הזולת.
במובן עמוק יותר, במהלך חיינו יכולים אנחנו להתבונן ולראות שהכל מאת הקב”ה,
וזה נותן לנו את האפשרות להבין ולקבל שהדברים שקורים לנו נמצאים כולם תחת הכותרת של השגחה אלוקית.
לא רק הרוחניות שלנו, אלא אפילו ההתרחשויות הגשמיות והיום יומיות שלנו.
כל המצבים שלנו בחיים באים מהר מסיני, מהקב”ה.
כל החוקים ודפוסי ההתנהגות עם דיני הנזיקין המוזכרים בפרשה שלנו הם כולם מסרים מגבוה,
כדי לשמור אותנו ממוקדים בחיבור לה’. אם יש לי פציעה, או הפסד כספי, או ח”ו כל נזק שהוא, גם זה מאת השם.
ואת זה רואים מפורש בסיום הפרשה. כל תחילת הפרשה מלאה בחוקים.
אך לקראת סיומה מופיעים הפסוקים אודות אזהרת האלוקים שאומר לנו:
“הנה אנוכי שולח מלאך” (כ,כג) וכו’
“השמר מפניו” (כא,כג) וכו’
“כי אם שמוע תשמע בקולו” (כב,כג) וכו’
“וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך” (כה,כג)
אלו ברכות שרק הקב”ה יכול לתת. אם כן, כפי שאפשרות זו הינה רק בידיו של השם, כך גם כל ההתרחשויות בחייו של האדם הן בידיו של השם.
ולכן עלינו לפנות לה’ לכל צרכינו.
ואם נעשה זאת, גם אנחנו באשר אנו נמצאים נוכל לחוות את עלייתו של משה רבינו על הר סיני ולקבל את תורת השם והוראותיו.
וכפי שמלמד רבי נחמן, הקשר שלנו לצדיק (משה) ולצדיקים האמיתיים,
הוא הערוץ שדרכו אנו יכולים להגיע לאמונה אמיתית בהשגחה העליונה!
אשרינו שזכינו!
