לא משנה קורה או מה יהיה, הרצון האמיתי שלנו להיות אנשים טובים יותר הוא הכרטיס שלנו לגן עדן!
“…תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי… אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר” (בראשית כג – ד, ח).
מה היה במערת המכפלה שגרם לאברהם אבינו להתעקש עליה כדי לקבור בה את אשתו שרה אימנו, ובסופו של דבר גם הוא נקבר שם? למה הוא היה מוכן לשלם כל כך הרבה כסף בשביל זה? פשוט, בגלל שכל דבר בבריאה רוצה להיות במקום הנכון שלו, במיוחד הנשמה שלך.
האם הייתה לכם אי פעם הזדמנות לעשות מצווה שיכולתם לקיים, וידעתם שזה מה שאתם צריכים לעשות, אבל לא עשיתם בגלל שהתעצלתם, שלא היה לכם כוח, שהייתם מדוכאים לעשות אותה? כן? גם אני.
האם הייתה לכם הזדמנות לעשות משהו שידעתם שהוא לא מצווה, וידעתם שאסור לכם לעשות את זה, ובכל זאת עשיתם כי הייתם, נניח, סקרנים מדי או נרגשים מכדי לא לעשות אות זה? כן? גם אני.
אולי גם זה יעניין אתכם:
להתחיל לחיות חיים טובים – חיי שרה
רובנו מרגישים מדוכדכים בכל פעם שאחד מהדברים לעיל מתרחש. אנחנו מרגישים יותר גרוע בפעם השנייה והשלישית, ועוד יותר גרוע בפעם הרביעית והחמישית. אבל אחרי זה, רוב האנשים לא מרגישים כל כך רע. למה? כי הם מוותרים או פורשים מהמשחק. קשה להאשים אותם. כי כמה פעמים אדם יכול לנסות ולנסות ולנסות בלי לראות הצלחה, להרגיש כל הזמן כישלון?
אז באופן טבעי אנחנו משנים את הגישה שלנו – משנים את המטרות, ממעיטים בחשיבות של מה ששאפנו אליו, או פשוט פורשים מהמשחק – הן תגובות אופייניות למדי כשאר התוצאות – או היעדרן או חלק מהן – הופכות לא נוחות ומדאיגות מדי.
מה היה במערת המכפלה שגרם לאברהם אבינו להתעקש עליה כדי לקבור בה את אשתו שרה אימנו?
תגובות כאלה משביעות רצון אם אדם מסכל את הסיכויים שלו להיות פסנתרן או ספורטאי נודע. למה? כין אין מנדט אלוקי להפוך לאף אחד מאלה. למה כן? להיות היהודי הכי טוב שאתה יכול!
ויש את השחיקה של החיים. אנו בני תמותה שמשווים הצלחה לתוצאות, עובדות שהן מוחשיות. במשך 99.99% מהחיים, הסטנדרט הזה עובד. אבל עבור הנקודה או האחוז הנותרים – השאיפה להיות יהודי טוב יותר – זה לא עובד בכלל. לא שאנחנו לא צריכים לחפש שיפור קונקרטי ביְהוּדִיּוּת שלנו. אנחנו בהחלט צריכים. אבל לא תמיד יש לנו את היכולת לעשות את זה.
המציאות היא שהנשמה שלך, שהיה לה את כל התענוג והסיפוק בבית השמימי שלך, הוגלתה. עכשיו היא כלואה בגוף גשמי. צרכי הגוף ותענוגותיו מעייפים אותה. מה שהיא הייתה יכולה להשיג אילו לא הייתה מחוברת ומספיק חופשיה וחזקה כדי לשלוט בגוף כפי שהייתה באמת רוצה, החיים היו נראים אחרת. מה שיש לנו – הנשמות – זה הרצון, רצון להיות יהודים טובים יותר. לא משנה כמה קשורים ומחוברים אתם לגוף, לא משנה כמה אתם מבולבלים בגלל החולשה האישית, הרצון שלכם לא צריך להיעלם. כל מה שתרצו במסע שלכם להיות יהודים טובים יותר – אין צורך להקריב אותו, לא משנה כמה פעמים נכשלתם או נהדפתם לאחור.
מערת המכפלה מקום קבורתם של האבות והאימהות שלנו, שער הכניסה לגן עדן!
מערכת המכפלה היא ‘מחלף יציאה מהכביש’ שהנשמה עולה עליו כשהיא עוזבת את העולם הזה. זוהי הכניסה הקדושה לגן עדן, משכנה האמיתי של הנשמה אליו היא מייחלת בזמן שהוא ‘בגלות’ של העולם הזה.
זו הסיבה שאברהם אבינו התעקש לקנות אותה. הוא ושרה אימנו, במשך שנים של חסד מתמשך כל כך קידשו את גופם (ואת העולם הסובב אותם) עד שהכיסופים שלהם לגן עדן לא ידעו שובע ולא יכלו להימדד בכלל.
קבורת אבותינו בכניסה לגן עדן מזכירה לנו מה אנחנו צריכים לעשות בעולם הזה, כיצד עלינו לבלות את חיינו בגלות. זה מזכיר לנו שלא משנה קורה או מה יהיה, הרצון האמיתי שלנו להיות יהודים טובים יותר הוא הכרטיס שלנו לגן עדן!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, ערב ג,ח-י).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!
