מבול ועלה של זית – פרשת השבוע נח

המבול בימי נח הפך למבול מחשבות מטרידות בימינו. איך מתגברים על זה? ואיך העלה של הזית קשור למנורת בית המקדש?

“וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם” (בראשית ו, יז)

הלקח העיקרי של המבול מצביע על ה”מבול” העצום של המחשבות המטרידות שאדם חווה במהלך חייו. החזקות מבין ההפרעות הללו הן מחשבות על חוסר מוסריות שהביאו את המבול בימי נח (ראה רש”י בראשית ו, יב).

למרות שהמבול שטף את כדור הארץ כולו, הוא לא נכנס לארץ ישראל (זבחים קיו ע”ב). בכל אופן, כמה טיפות כן עשו את דרכן לארץ. לפיכך, “מבול” המחשבות המטרידות מאיים לבלוע כל אדם ואדם, גם את אלו שמנסים לשמור על רמה מסוימת של קדושה בחייהם. התקווה היחידה של האדם היא לברוח לארץ ישראל – לארץ הקודש – ולקדש את הגבולות שלו (הרוחניים) כהגנה מפני מחשבות מטרידות.

אולי גם זה יעניין אתכם:

איך מגיעים לשמים – פרשת נח

התיבה והנקודה הטובה – פרשת נח

להתחיל מחדש – פרשת בראשית

ואת זה אפשר להשיג על ידי התקשרות לצדיקים, שכן “צדיקים ירשו ארץ” (תהילים לז, כט). קדושת ארץ ישראל מתגלה לנו על ידי הצדיקים ותורתם וההכוונה שלהם – שיכולים לעזור לנו למצוא מקלט מהמים השופטים של המבול. לכן כתוב “ויזכור אלוקים את נח” – שנקרא צדיק (בראשית ח, א), ומעט לאחר מכן אמר לאברהם אבינו “לך לך אל הארץ” (שם יב, א) שכן גילוי ארץ הקודש מתחיל בצדיקים (ליקוטי הלכות א).

מי המבול דומים ל”מים רבים” המוזכרים בשיר השירים (רש”י פרק ח, ז)

מי המבול מתייחסים לאומות העולם, העמים הרבים שמבקשים להשמיד את העם היהודי חלילה. הם מתייחסים גם לאהבתו ופחדו של אדם מפני דברים בעולם הזה, במנותק מאהבת ויראת הבורא. כאשר אדם חש ענווה בפני הבורא הוא חווה תחושה של בושה עזה לפניו, כאילו דמו (בדומה למי המבול) נשפך. ואז השכינה מגינה עליו מפני ‘מי המבול’ המים הזדונים, המציפים אותו (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, פג).

למרות שהמבול שטף את כדור הארץ כולו הוא לא נכנס לארץ ישראל

ובלשונו של רבי נחמן: “…וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת (שיר השירים ח): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דָּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל”.

ענף הזית שהיונה החזירה לנח (בראשית, יא) רומז לשמן שיודלק במנורה בבית המקדש. אור זה יוכל להאיר אפילו את חשכת החיים – מי המבול המאיימים לבלוע אדם (ליקוטי הלכות א).

כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!