החיים יכולים להיות פשוטים אך גם מורכבים, וזה תלוי בנו! איך? בהגדרה שלנו את את אחד המושגים הנפלאים – פשטות…
פעם אחת ניגש אדם אחד אל רבי נחמן ושאל אותו, “כשאני מתפלל ומזכיר את שמו של הקב”ה, מה עלי לכוון? על אלו מחשבות עמוקות עלי לחשוב?” השיב הרבי, “מה חסר לך במשמעות הפשוטה א-ל-ה-י-ם?”… (חיי מוהר”ן, תיד).
כל מי שמכיר את כתבי רבי נחמן מברסלב יודע, שהנושא החביב עליו ביותר הוא עבודת השם. בשביל הרבי, עבודת השם מקיפה את כל היבטי החיים, ללא יוצא מן הכלל. ומכיוון שכך, אפשר היה לצפות שתשובתו של רבי נחמן לחסידו תהיה הסבר עמוק על הכוונות המיוחדות שצריכים לכוון כאשר מזכירים את שמו של האלוקים הגדול והנורא, אבל תשובת הרבי הייתה ההיפך המוחלט – פשוטה להדהים: מה צריך החסיד לכוון? “א-ל-ה-י-ם!” לא פחות, אבל גם לא יותר…
החיים יכולים להיות פשוטים. הם יכולים גם להיות מורכבים. זה תלוי בנו, במה שאנחנו נעשה מהם. עצתו של רבי נחמן היא לשמור על פשטות החיים! בעוד שהחסיד ששאל את רבינו “מה לכוון” – חשב שכאשר מבטאים את שם ה’ צריכים להתרכז במחשבות מורכבות וכוונות מסובכות, הראה לו רבי נחמן בתשובתו שבאמת קיים רק שביל חיוני אחד – הפשטות!
פשטות – סדרה פשוטה לחיים יפים ומאושרים
חלק ט – מרשם בדוק לחיים מאושרים
לא קל להיות פשוט
מעניין לשמוע, אבל לא קל להשיג פשטות וגם לא קל אפילו להגדירה. רבי נתן מברסלב מבאר בספרו “ליקוטי הלכות”, שהפשטות היא מושג עמוק וקשה ביותר להבנה (ברכת הפירות ה, יג). עצם אי-היכולת למצוא את המילים המתאימות לתאר אותה, שלא לדבר על הקשיים הכרוכים בהשגתה, מסמלים את המרחק הרב שהתפתח בין האדם בן זמננו לבין הפשטות. ולמרות זאת, כדי לקבל אפילו הבנה בסיסית מה היא חסידות ברסלב, חיוני שנבין ונעריך את התפקיד החשוב שהפשטות ממלאת בחיי היהודי.
בעזרת הפשטות, יש לנו את החופש להשיג הרבה יותר מכפי שאנו מתארים, הרבה יותר מכפי שהיינו מעזים לקוות...
מהי פשטות?
אם נשאל כמעט כל אדם כיצד הוא מתאר אדם פשוט, קרוב לוודאי שהתיאור שנשמע יהיה שלילי. אנחנו נקבל תמונה של אדם בעל כושר מחשבה איטי, מישהו טיפש. במקרה הטוב, תיאור דבר-מה כ”פשוט” פירושו שזהו דבר מצוי, לא חשוב, ובודאי שאינו מבריק. אולם לא טוב שזה המצב ושזו ההתייחסות המצויה למושג הנפלא “פשטות”, כי בכך נחשפת הגישה המעוותת שלנו לחיים. ובוודאי שלא לפשטות הזו התכוון הרבי כשאמר ש”עיקר התכלית והשלמות הוא רק לעבוד את ה’ בתמימות גמור בלי שום חכמות (התחכמויות) כלל” (ליקוטי מוהר”ן ח”ב יט).
אם נשאל כמעט כל אדם כיצד הוא מתאר אדם פשוט, קרוב לוודאי שהתיאור שנשמע יהיה שלילי. אך לא טוב שזה המצב וזו ההתייחסות המצויה בפי כולם למושג הנפלא – פשטות…
תמימות – שלמות
התורה בכלל ורבי נחמן בפרט, מייחסים משמעות שונה לחלוטין למושג “אדם פשוט” או במילים אחרות – “תם”. התם איננו אדם המתאים להגדרה שהובאה לעיל: חסר שכל, סתמי. התם הוא אדם כן, אדם ישר. אין בתם שום קורטוב של ערמומיות והוא מתרחק מחשיבה מעוותת. באשר למילה “תם”, היא רומזת לשלמות ולייחוד ואפילו לאחדות. התמימות רומזת לחופש מתערובות ומעוויתות, לדבר שהוא טהור ולא מעורב בכל מיני סיבוך ותחכום.
לכן, הדוגמא שלנו לדמותו של התם היא יעקב אבינו, אשר התורה מכנה אותו תם – “ויעקב איש תם” (בראשית כה כז, ובכך נעשית הצלחתו לרמות את אחיו מפליאה עוד יותר). העם היהודי כולו נקרא על ידי הקב”ה: יונתי תמתי (שיר השירים ה, ב). והוא גם מצווה עלינו בתורה, “תמים תהיה עם ה’ אלקיך, (דברים יח, יג).
* * *
סדרת מאמרים בנושא פשטות מעובדת מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר” מאת הרב חיים קרמר. הספר לוקח נושאים יסודיים בתורת ברסלב ומגיש אותם בצורה פשוטה ומעשית, על פי מאמריו ושיחותיו של רבי נחמן, ומאמריהם ושיחותיהם של תלמידיו השונים עד דורנו.
