להאמין במה שאני אומר? למה זה חשוב ואיך זה קשור להכרה בחסדים האינסופיים של בורא עולם?
כולנו רוצים וצריכים דברים שונים בחיים שלנו. לפעמים הדברים האלה הם רוחניים, כמו להרגיש קרובים לבורא עולם, לעבוד על מידות הנפש והתאוות שלנו, להתחזק בתפילות, לעשות חסדים ועוד. ולפעמים הם גשמיים, כמו לרצות שתהיה לנו מכונית טובה, בית במחיר סביר, עבודה טובה, ילדים טובים וכן הלאה. לא משנה מה אנחנו צריכים, רבי נתן מלמד אותנו שהתפילה היא הדרך היחידה להביא לידי ביטוי את הברכות הללו בחיינו.
נשמע קל ופשוט, נכון?
אז זהו, שלא בדיוק.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
כדי שנוכל להתפלל על מה שאנחנו צריכים ולקבל בפועל את הברכות הללו, אנחנו קודם כל צריכים להאמין ביכולת של בורא עולם להעניק לנו את הברכות הללו, להאמין שברחמים ובחסדים הגדולים והאינסופיים שלו הוא מקשיב לנו בתשומת לב ועם המון אהבה, ועונה לכל התפילות שלנו.
על פי השולחן ערוך, ילד בכור מקבל פי שניים מהירושה של הוריו. רבי נתן מסביר שבהיבט הקבלי המושג “בכור” מתייחס להבאת לידתו של משהו חדש. כפי שראינו, התפילה היא המקור לכל ברכה/חידוש בעולם הזה. החלק הכפול של הביכורים משקף את שני מרכיבי התפילה: השבח לבורא עולם ובקשת צרכינו. עד כמה אנחנו מאמינים בתפילות שלנו שמתקבלות על ידי הבורא – זה מה שקובע את התוצאות שלהן. לכן אנחנו צריכים להכיר בחסדים הגדולים של הבורא הרבה לפני שנתחיל בכלל לבקש ממנו.
לא משנה מה אנחנו צריכים, רבי נתן מלמד אותנו שהתפילה היא הדרך היחידה להביא לידי ביטוי את הברכות הללו בחיינו!
אבל, רק אחרי שהתפללנו באמת למשהו וקיבלנו את מבוקשנו אנחנו יכולים להתחיל לפתח אמונה אמיתית בתפילה. הביטחון החדש שלנו בתפילות העתידיות מושרש לנצח באותה תפילת “ביכורים” ראשונה. לכן הבכור מקבל פי שניים כדי להביא להצלחתו בהמשך.
בכורי מצרים מייצגים את הכוח הרוחני ההפוך – את המחסומים של התפילה. המשימה שלהם היא לשכנע אותנו שגם אחרי שהצלחנו בתפילה ואנחנו מוכנים לחיות חיי אמונה, אנחנו צריכים לשכוח ואפילו להכחיש את ברכות הבורא, חלילה. במצרים הכוח שלהם היה כל כך חזק עד שהוא הכריע את התפילות של בני ישראל.
אנחנו צריכים להכיר בחסדים הגדולים של הבורא הרבה לפני שנתחיל בכלל לבקש ממנו משהו!
אחרי כל המכות שנחתו עליו פרעה עדיין סירב להיכנע, עד שהקב”ה הרג את בכורי מצרים. כך יצאו לחופשי התפילות של עם ישראל מאותן שנות גלות מרות ורבות, ולבסוף נגאלנו גם אנחנו.
אנחנו תמיד זוכרים את הגאולה ממצרים לפני שאנחנו מתפללים את תפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה) ומזכירים לעצמנו שאכן כולנו נענינו בעבר ויהי רצון שניענה כולנו גם עכשיו, אמן!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות נחלות ד).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
