רק בגלל קורי עכביש אתה מוותר על המשימה שיצאת אליה מצויד ביסודיות מכף רגע ועד ראש?!
“וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה’ לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם” (שמות ו, יב).
ואומר רש”י: כי לא עשית את דבריי נשמעים להם, אז איך ישמע אותי פרעה? ולא רק, אני ערל שפתיים ואיני הגון כשאדבר לפני מלך גדול. ואפשר לפרש, שמשה חשב אולי כי מפחיתותו לא שמעו אליו כי הוא ערל שפתיים ולא יכין לדבר ליבם שבברים טובים דברים ניחומים למרות שידבר עם פרעה. וטעם הכתוב הזה, כי מתחילה לא ציווה אותו שידבר אל פרעה, רק אמר לו בורא עולם “ובאת אתה וזקני ישראל לא מלך מצרים ואמרתם אליו” (ג, יח) ואפשר היה שזקני ישראל הם אלה שידברו והוא יחריש.
אפילו משה רבינו שידע להתפלל (כפי שמעידות תוצאות התפילות שלו בעקבות חטא העגל וחטאה של אחותו מרים) הרגיש שאין לו את המילים להתגבר על פרעה. הוא הרגיש כך למרות העובדה שהקב”ה הוא ששלח אותו לדבר! אבל חוסר ההצלחה המידית בשחרורם של בני ישראל וההחמרה במצב שלהם גרמו לו להירתע?
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
לפעמים אתה ואני אולי מרגישים כך. ה”פרעה” בדמות האוכל או הכסף, או איזה “פרעה” אחר שלא יהיה בתוכנו, לא נותן ל”ישראלי” שבנו לצאת לחופשי כל כך מהר. למעשה, למרות ההתבודדות (התפילה אישית בשפה שלנו עם בורא עולם), הרגשות והעשייה הרוחניים נראים כאילו מתקדים דווקא למקום לא טוב, לרעה. ולמרות שיש לך משהו משכנע לומר שלמעשה ישחרר אותך מהשעבוד שלך, אתה מרגיש מיואש ולכוד בשערי הפה שלך.
האם חוסר ההצלחה המידית בשחרורם של בני ישראל וההחמרה במצב שלהם גרמו למשה להירתע?
רבי נחמן ממחיש את הנקודה הזו במשל על גיבור חמוש מכף רגל ועד ראש שמגיע אל השערים ומוצא אותם מכוסים בקורי עכביש… ומה הוא עושה? פונה לאחור. כמה טיפשי! אומר הרבי. בגלל תבוסה וחוסר במעט אומץ אתה מוותר על המשימה שיצאת אליה מצויד כל כך ביסודיות?! ממש לא!
הפרעה שבנו לא נותן לנו לצאת לחופשי…
“… אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָז כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וְרָצָה גַּם כֵּן לְדַבֵּר וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד לְדַבֵּר. עָנָה רַבֵּנוּ ז”ל וְאָמַר: “גִּיבּוֹר אֶחָד חָגַר מָתְנָיו לִכְבֹּשׁ חוֹמָה חֲזָקָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר, הָיָה אָרוּג עַל הַשַּׁעַר מַטְוֶה מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁסָּתַם הַשַּׁעַר. וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר מִמִּלְחַמְתּוֹ מֵחֲמַת הַסְּתִימָה שֶׁל הַקּוּרֵי עַכָּבִישׁ?! (וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן). וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ (לאותו אדם שבא אליו): הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר. שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ הַכֹּל וּלְנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת. וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְבּוֹדֵד בְּמַחֲשָׁבָה, אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר.
“וּמְבֹאָר הַנִּמְשָׁל מִמֵּילָא, לְעִנְייַן מַה שֶּׁקָּשָׁה עַל הָאָדָם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. וְכָל זֶה מֵחֲמַת בּוּשָׁה וּכְבֵדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַודַּאי הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל. כִּי הֲלֹא הוּא רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ בְּדִּבּוּרוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לַדָּבָר, וְלִכְבֹּשׁ וּלְשַׁבֵּר חוֹמוֹת וְלִפְתֹּחַ שְׁעָרִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, וּבִשְׁבִיל מְנִיעָה קַלָּה מֵחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא, יִמָּנַע ח”ו מִלְּדַבֵּר?! כִּי הֲלֹא הַמְּנִיעָה הַזֹּאת נֶחֱשֶׁבֶת לִסְתִימָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּר בְּדִבּוּרוֹ” (שיחות הר”ן, רלב).
הקב”ה שלח את אהרן לעזור למשה רבינו ולהיות הפה שלו. למה? כי לדיבור יש כוח הרבה יותר גדול מכל דבר!
גם לנו יש צדיקים עם עצות וספרים נפלאים שרוצים מאוד ללוות אותנו בשליחות שלנו בעולם הזה, ובעיקר להתגבר על פרעה. אל לנו להתבייש לבקש מהבורא עזרה כדי למצוא את מורי הדרך הנפלאים הללו, לבקש מהם ללמד אותנו מה לומר ולהתפלל בעצמנו על עצמנו.
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
