לבנה אחרי לבנה נפיל את החומה של העולם הזה אם רק נירתם לבניית הבניינים האדירים והנפלאים שיעשו לנו רק טוב!
איך אתם עם חידות?
הנה אחת מעניינת: מה משותף לרודנים אנטישמים ולצדיקים אמיתיים?
קשה, נכון?
והנה התשובה: הבנה מצוינת עד כמה העם היהודי הוא אדיר וגדול. כמובן, הם מבינים את זה אולי אחרת ומנסים לכוון את זה למטרות שונות, אבל אין להם ספק שזה אמיתי.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
פרעה, אבי המנהיגים הרודנים, מזהיר את בנו עמו מפני ה’גיס החמישי’ היושב בארצו, בני ישראל, ואומר להם: “הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ” (שמות א, י).
צדיק יכול להשתמש כמעט באותם עולמות ולומר לקהילה שלו: ‘אם נילחם בהשפעה המצרית שעוטפת אותנו, נתעלה מעל החיבור שלנו למאפיינים הגשמיים והחומריים של העולם הזה’.
מה משותף לרודנים אנטישמים ולצדיקים אמיתיים? שהעם היהודי הוא אדיר וגדול!
כמובן שישנם הבדלים רבים מאוד בין אופן פעולתם של דיקטטורים אנטישמיים לבין צדיקים. למשל פרעה, בגלל שהוא חושש מהשפעה יהודית, הוא רוצה להכניע את היהודים ולגרום להם לבנות ערים שלמות שיחזקו ויעשירו אותו, אבל יסכנו וירוששו אותם. הוא נותן להם לדעת מה הם בונים, למי ולמה, רק כדי לשבור את רוחם וגם את גופם.
“… וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס… וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ” (בראשית א – יא, ד).
וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס…
הצדיק, לעומת זאת, חושש שהיהודים לא ישתמשו במלוא השפעתם! לכן הוא מניע אותם. ‘אני יודע שאתם לא רואים או מבינים את הגדולה והחשיבות הנצחית של מה שאתם עושים. אבל אני כן. אולי אתם חושבים שהתרומה שלכם חסרת משמעות או שהמטרה חסרת תועלת, אבל לא כך הדבר. מה שאני בונה יפה מאוד עד כדי כך שאי אפשר לתאר זאת במילים. אולי כן, אבל במקרה הטוב זה יהיה רק ברמז על תפקידם של בניינים אלה. בכל מקרה, זה מועיל לכולנו…
“שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לַאֲנָשָׁיו מַה לָּכֶם לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כִּי אִם לָתֵת אֲבָנִים וָסִיד וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְייָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים (כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ צְרִיכִין רַק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּפְשִׁיטוּת בְּתוֹרָה וּבִתְפִילָּה וּמִצְווֹת וְהוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה)… וּמָשַׁךְ הַרְבֵּה תֵּיבַת בִּנְיָינִים כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח נִפְלְאוֹת תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָינִים הַנּוֹרָאִים שֶׁבּוֹנֶה מִזֶּה. אָמַר: עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר” (יְשַׁעְיָה מט, ג). (חיי מוהר”ן רצ”ג).
‘אני לא יכול לבנות את זה לבד’ אומר לנו הצדיק, ‘אנחנו חייבים לעבוד ביחד. אני צריך אותך, אתה צריך להביא את ה’לבנים’ – המצוות, התורה, התפילה, הצדקה, החסד והשאר, ואת ה’סיד’ – את האמונות והעמדות המחזיקות את כולם יחד, כמו אמונה בהשם ובצדיקים שלו, ענווה ואהבה, ואני אחבר את הכל ביחד ואעשה מזה בניינים נפלאים ונוראים…’
חז”ל אומרים על הפסוק “אדם לעמל יולד” (איוב ה, ז) “אשרי העמל בתורה” (סנהדרין צט, ע”ב) – כלומר, בלימודה ובקיומה.
נכון, זה לא היה כבוד גדול להיות עבד של פרעה. המצריים היו משעבדים את עם ישראל בכל הזדמנות ועם כל מה שהיה ברשותם. אבל כבוד גדול להתגייס ולעזור לצדיקים אפילו במעט שבמעט בעבודתם. זה הכבוד הגדול ביותר להיות יהודי, להיות חלק מהעם ששליחותו היא לפרנס, להזין, לתקן ולעצב את העולם, האנשים שעליהם הבורא אומר תמיד: “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר” (ישעיה מט, ג).
אשרינו שזכינו!
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
