החכמה היא לא להסתבך, פשוט לעשות והכי בפשטות כי רק כך צוברים בסופו של דבר הרבה דברים טובים בעולם הזה!…
הגעתי לכל הישגי בעיקר על ידי תמימות. ביליתי זמן רב ביותר בשיחה עם הקב”ה וקריאת תהילים בפשטות גמורה…. כך מעיד על עצמו רבי נחמן מברסלב.
רבי נחמן התגעגע מאוד לעבודת השם של ‘עמך’ הפשוטים והתמימים שאינם יודעים חכמות. לעתים קרובות היה מתאנח בגעגועים: ‘איי! איי! פשטות!’ (שיחות הר”נ קנד).
רבי נחמן רצה שנעשה כל מאמץ לפשט את חיינו ואת תפילותינו אל בורא העולם, לכן כתב רבי נתן מברסלב:
רצונו של הרבי היה שנעבוד את השם בפשטות, כמיטב יכולתנו, בכל יום ויום. הוא קבע, שמטרתנו העיקרית צריכה להיות לעשות טוב ולעבוד אותו ללא כל תחכום שהוא. כל מעשה טוב וקדוש ניתן לעשותו בפשטות ובתמימות. עלינו ללמוד תורה, להתפלל, לקרוא תהילים ותפילות אחרות ולקיים מצוות – הכל בתמימות ובכנות, ובשמחה רבה (שיחות הר”נ יט).
פשטות – סדרה פשוטה לחיים יפים ומאושרים
חלק ט – מרשם בדוק לחיים מאושרים
רבי נחמן אהב את מעשיהם הפשוטים של העם, ושיבח אותם: קריאת תהילים, שירת זמירות בשולחן השבת וכדומה. הוא היה מקפיד מאוד על מי שהחשיב את עצמו חכם מדי ופיקח מדי מכדי לפעול בפשטות, כגון לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות. על עצמו העיד שעד שחלה במחלתו הקשה שממנה נפטר, נהג להרבות בפשטות לשיר ולזמר בשולחן השבת (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, ק”ד).
רבי נחמן אהב את מעשיהם הפשוטים של העם, ושיבח אותם: קריאת תהילים, שירת זמירות בשולחן השבת ועוד, ומאידך הקפיד על מי שהחשיב את עצמו חכם מדי לפעול בפשטות…
לצבור טוב בעולם הזה
כל מילה שקוראים מספר תהילים היא מצווה, כל מילה שלומדים מספר של דברי תורה היא מצווה, כל שיר שמזמרים ליד שולחן השבת הוא מצווה. ככל שנרבה בהם, כך נשיג יותר. הפשטות היא, אם כן, יסוד לכל תפילותינו. איתה – נוכל להיות עסוקים תמיד בעשיית מצוות ומעשים טובים. בלעדיה – נתונים מעשינו תמיד לביקורת פילוסופית ולמשא ומתן עקר של מוחותינו. אם אנחנו “חושבים” תמיד ומנסים לחשב אם אנו פועלים כראוי, ואם מה שאנחנו עושים “נחשב” או לא, והאם הוא לפי כבודנו ומעמדנו, ועוסקים בחשיבה זו במקום לעשות, אזי אי אפשר לעשות הרבה – הרי אנו עסוקים מדי ב”חשיבה”. אבל, אם ניגשים למצוות ולמעשים הטובים בפשטות, בתמימות, אפשר תמיד למצוא מה לעשות וכך צוברים הרבה טוב בעולם הזה.
הפשטות מהווה רכיב חיוני גם בעצם קיום המצוות. רבי נתן, שנהג תמיד להשקיף על טבע האדם, היה אומר: בסופו של דבר, אם יתעקש האדם לקיים את המצווה בהידור האפשרי – לא יקיים אותה בכלל (שיח שרפי קודש א-תקע”א).
אם נתעקש לעשות דברים בהידור הכי אפשרי בסופו של דבר לא נעשה אותם, לא חבל?…
דוגמה מעשית: מבחינה אידאלית, מקדשים את הלבנה בלילה בהיר שבו העננים אינם מסתירים את הלבנה. אולם, אפילו כאשר השמים מעוננים, כל עוד אפשר להבחין בלבנה דרך העננים – אל לו לאדם להתעכב, אלא יברך (ראה משנה ברורה תכו, ג).
ושואל רבי נתן: מה קורה אם לאדם יש סיבה לחשוב שלא יהיו עוד לילות בהירים קודם להופעת הירח המלא – כפי שקורה לעתים קרובות באמצע החורף, בפרט בחוץ לארץ – ויעבור זמן קידוש לבנה, האם צריכים להמתין ללילה בהיר, ועל ידי כך להדר בקיום המצווה?
ורבי נתן דוחה טענה זו ועונה: אמנם כן, נפלא יהיה אם נוכל לקיים כל מצווה בהידורה, כפי ההידורים שקובעת ההלכה. אולם, לא פעם, אם נחכה כדי לקיים כל מצווה בצורה מושלמת, עם כל דקדוקיה וכוונותיה, וכשאנחנו מכוונים כראוי, יש סיבה טובה להאמין שלא נקיים אותה בכלל (ליקוטי הלכות, קריאת התורה ו, ו).
* * *
סדרת מאמרים בנושא פשטות מעובדת מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר” מאת הרב חיים קרמר. הספר לוקח נושאים יסודיים בתורת ברסלב ומגיש אותם בצורה פשוטה ומעשית, על פי מאמריו ושיחותיו של רבי נחמן, ומאמריהם ושיחותיהם של תלמידיו השונים עד דורנו.
