פרשת נח – המבול של דורנו והכוח לבנות את העולם מחדש
המבול אינו רק סיפור מן העבר
פרשת נח מספרת כיצד הקב"ה ציווה על נח לבנות את התיבה ולהתכונן למבול שעתיד לשטוף את העולם. נח היה צריך להכניס לתיבה את משפחתו ואת בעלי החיים שנצטווה להציל, משום שכל מה שיישאר מחוץ לתיבה עתיד להיחרב.
אבל התורה היא נצחית. כאשר התורה מספרת לנו על המבול שהיה בימי נח, היא אינה מתארת רק אירוע שהתרחש לפני אלפי שנים. היא מלמדת אותנו שגם בדורות אחרים עלול העולם לעמוד בפני מבול, אם כי לא בהכרח מבול של מים.
גם היום אנו חיים בתוך מבול. מבול של צביעות, מבול של כפירה, מבול של שנאה, מבול של קנאה ומבול של שקרים ותאוות. מדינות נלחמות זו בזו, בני אדם פוגעים זה בזה, והעולם מלא במלחמות, הרס ושפיכות דמים. גם התקשורת, שאמורה לספר את האמת, לא מציגה את הדברים כפי שהם, ולעיתים מטשטשת את חומרתם של מעשי אלימות ושנאה.
זהו המבול של דורנו. לא מים המציפים את העולם, אלא כוחות שליליים המציפים את המחשבה, את הדיבור ואת חיי האדם.
המבול של השנאה והצביעות
כאשר מסתכלים על העולם, אפשר לראות כיצד שנאה וקנאה מסוגלות להשתלט על אנשים ועל אומות שלמות. במקום לחפש כיצד לבנות וליצור, יש מי שמשקיעים את כוחם בהרס של מה שאחרים בנו.
אנו רואים זאת גם ביחס לעם ישראל. יש בעולם קולות רבים המאשימים את היהודים ואת מדינת ישראל בכל מיני דברים, ולעיתים נדמה שאין גבול לשנאה ולהאשמות. אבל כאשר מתבוננים במה שעם ישראל עשה לאורך הדורות, רואים תמונה אחרת לגמרי.
יהודים בנו קהילות, הקימו מוסדות תורה וחסד, פיתחו מסחר ויצרו אפשרויות חדשות בכל מקום שאליו הגיעו. גם בארץ ישראל אנו רואים כיצד מקומות שהיו שוממים התפתחו והפכו לערים, ליישובים ולמרכזי חיים פורחים.
וזהו ההבדל בין בנייה להרס. השנאה יכולה להרוס חיים, אבל היא אינה יודעת לבנות אותם מחדש. הקנאה מסוגלת להביא אדם לפגוע בזולתו, אך אינה מעניקה לו את הכוח ליצור חיים טובים יותר.
אולי גם זה יעניין אתכם:
מדוע נחרב העולם בימי נח?
רש"י מביא שבדור המבול לא רק בני האדם השחיתו את דרכם, אלא גם בעלי החיים סטו מן הדרך שנקבע להם בבריאה. השחיתות התפשטה בכל העולם, עד שהמציאות כולה התקלקלה.
הבעיה לא הייתה רק עבירה מסוימת. העולם כולו התמלא בעבירות, גזל, אלימות וחוסר מוסריות. בני האדם איבדו את הדרך שבה עליהם לחיות זה עם זה, והעולם הגיע למצב שלא היה יכול להמשיך להתקיים כפי שהיה.
זהו לימוד גדול עבורנו. כאשר בני אדם מרשים לעצמם לפגוע באחרים, לגזול, לשנוא ולהרוס, בסופו של דבר הם פוגעים גם בעולם שבו הם עצמם חיים.
אפשר אמנם להצליח להרוס דבר שנבנה במשך שנים, אבל הרס אינו הישג אמיתי. השאלה היא מה האדם מסוגל לבנות, איזה טוב הוא יכול להביא לעולם, וכיצד הוא יכול להועיל לאחרים.
גם המבול הגדול ביותר מסתיים
המבול בימי נח נמשך תקופה ארוכה, ותהליך הירידה של המים והחזרה לחיים נמשך חודשים רבים. במשך זמן רב הייתה התיבה מוקפת מים, ולא נראתה אפשרות לחזור אל העולם שהיה קודם.
אבל בסופו של דבר המים ירדו.
גם זהו מסר חשוב מאוד של הפרשה. שום מבול אינו נמשך לנצח. יש מבול שנמשך ימים, ויש מבול שנמשך שנים ואפילו עשרות שנים. יש תקופות שבהן נדמה שהשנאה, המלחמות והשקרים מציפים את הכול, ולא ברור כיצד נוכל לצאת מהן.
אך התורה מלמדת אותנו שגם המים הגבוהים ביותר עתידים לרדת. גם אם איננו יודעים מתי זה יקרה וכיצד, עלינו להאמין שהמבול יסתיים.
ואז תגיע השעה לצאת מן התיבה ולהתחיל לבנות עולם חדש.
הטעות של נח לאחר המבול
לאחר שנח יצא מן התיבה, הוא התחיל את חייו מחדש. אבל מה היה הדבר הראשון שעשה? התורה מספרת: "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם". לאחר מכן נאמר: "וישת מן היין וישכר".
במקום להתחיל בגידול חיטה, שעורה או מזון אחר הנחוץ לקיום החיים, נח נטע כרם ושתה מן היין עד שהשתכר.
חז"ל עומדים על ריבוי הלשונות בפסוקים הללו ורומזים ללשון "וי", לשון צער. לאחר שניצל מן המבול וזכה להתחלה חדשה, נח נפל דווקא במקום שהיה צריך להיזהר בו.
זהו לימוד שנוגע לכל אדם. לפעמים אדם יוצא מתקופה קשה ומרגיש שהוא זקוק למשהו שיקל עליו את החיים. הוא מחפש דרך לברוח מן המציאות או להוסיף לעצמו הנאה שתשכיח ממנו את הקשיים.
אצל אדם אחד זו השתייה, אצל אחר אלו סמים, ואצל אחרים זו רדיפה מוגזמת אחרי כסף, מאכלים, תענוגות או כבוד. האדם אומר לעצמו: החיים שלי כפי שהם אינם מספיקים לי. אני צריך משהו נוסף כדי להרגיש טוב.
אבל כאשר האדם נעשה תלוי בדברים הללו כדי לברוח מן המציאות, הוא עלול להכניס את עצמו לקשיים חדשים. הוא יצא מן המבול, אך במקום להתחיל לבנות את חייו, הוא מוצא את עצמו בתוך מבול אחר.
התורה מלמדת אותנו שהתחלה חדשה צריכה להיות בנויה על יסודות נכונים, ולא על חיפוש מתמיד אחר הנאות חיצוניות.
מאדם הראשון ועד אברהם אבינו
בהמשך הפרשה התורה מתארת את הדורות שמנח ועד אברהם אבינו. חז"ל מלמדים על גדולתו המיוחדת של אברהם, שהיה ראוי מצד מדרגתו להופיע כבר בתחילת הבריאה.
אברהם אבינו נולד בשנת 1948 לבריאת העולם. הוא חי מאה שבעים וחמש שנים, ובמהלכן גילה לעולם דרך אחרת לגמרי מזו שאפיינה את הדורות שקדמו לו.
במקום קנאה ושנאה, אברהם לימד חסד. במקום שחיתות וחוסר מוסריות, הוא חי בקדושה וביושר. במקום לדאוג רק לעצמו, הוא דאג לאחרים והכניס אורחים. אברהם אבינו הראה כיצד אדם יכול להתקרב לה' דווקא על ידי רחמנות, נדיבות ועזרה לזולת.
נח אמנם הציל את העולם מן המבול והיה שותף להתחלת האנושות מחדש, אך אברהם אבינו התחיל לבנות משהו עמוק עוד יותר. הוא בנה את היסודות של עם ישראל, עם שתפקידו לגלות בעולם את האמונה בה' ואת מידת החסד.
רבי נתן כותב בליקוטי הלכות על גדולת הצדקה וגמילות החסדים של עם ישראל. לאורך כל הדורות התבלט עם ישראל בכוחות הנתינה, העזרה והדאגה לזולת.
זהו כוח הבנייה שאברהם אבינו הנחיל לבניו.
יהודים בנו קהילות, הקימו מוסדות תורה וחסד, פיתחו מסחר ויצרו אפשרויות חדשות בכל מקום שאליו הגיעו. גם בארץ ישראל אנו רואים כיצד מקומות שהיו שוממים התפתחו והפכו לערים, ליישובים ולמרכזי חיים פורחים.
עם ישראל ממשיך לבנות
לאורך ההיסטוריה עבר עם ישראל חורבנות קשים. מסעי הצלב, הגזרות בספרד ובצפון אפריקה, גירוש ספרד, פרעות ת"ח ות"ט, השואה ועוד רדיפות רבות הביאו לחורבן קהילות שלמות.
ובכל זאת, עם ישראל לא הפסיק לבנות.
בכל פעם שיהודים הגיעו למקום חדש, הם הקימו מחדש בתי כנסת, ישיבות, מוסדות חסד, משפחות וקהילות. גם לאחר אובדן גדול, הם מצאו את הכוח להתחיל מחדש.
זהו ההמשך של דרכו של אברהם אבינו. לא להיכנע להרס, לא לתת לקנאה ולשנאה להכתיב את החיים, אלא להמשיך לבנות.
כאשר אדם עוזר לעני, הוא בונה עולם. כאשר הוא תומך במשפחה, הוא בונה עולם. כאשר הוא נותן צדקה, מחזק יהודי אחר או מתפלל עבור הזולת, הוא מוסיף חיים לעולם.
כל מעשה קטן של חסד הוא חלק מבניית העולם מחדש.
הדרך לצאת מן המבול
פרשת נח מלמדת אותנו שאפשר להינצל מן המבול, אבל ההצלה אינה סוף העבודה. לאחר שהמים יורדים צריך לדעת כיצד לחיות, במה להשקיע את הכוחות ואיזה עולם אנו רוצים לבנות.
אפשר לבחור בדרך של קנאה, שנאה, רדיפה אחר הנאות והרס. ואפשר לבחור בדרכו של אברהם אבינו, דרך של אמונה, יושר, צדקה, רחמנות וגמילות חסדים.
גם כאשר העולם סביבנו סוער, עלינו להמשיך להתפלל לה', לחזק את האמונה ולהרבות במעשים טובים. איננו יכולים לשלוט בכל מה שמתרחש בעולם, אבל אנו יכולים לבחור כיצד להתנהג ומה להוסיף לעולם שסביבנו.
זהו המסר של פרשת נח עבור הדור שלנו: המבול יסתיים. המים ירדו. אבל עלינו להכין את עצמנו כבר עכשיו לחיים שאחריו, ולבנות עולם של חסד וקדושה.
יהי רצון שנזכה ללמוד מדרכו של אברהם אבינו, להתרחק מן הקנאה והשנאה, להרבות בצדקה ובגמילות חסדים ולנהוג ברחמים כלפי כל אדם וכלפי הדורות הבאים. שנזכה לראות את כל המבולים של דורנו מסתיימים, ואת העולם נבנה מחדש בדרך התורה והאמונה.
ומתוך כך נזכה במהרה לביאת המשיח, לבניין בית המקדש ולקיבוץ גלויות ישראל ברחמים. אמן ואמן.
