כל העולם לא נברא אלא בשבילי! זאת החזרה האמיתית לנקודת ההתחלה. והכל נברא למעננו מסיבה אחת: הקב”ה אוהב אותנו אהבת אמת!
היה להם כל מה שהם רצו ויכלו לחלום עליו. כשהם חיים בחלק המובחר ביותר של הגלובוס, עם האוכל המשובח ביותר ללא הגבלה בעולם שכולו שבת, הם מצאו את גן העדן האמיתי.
אבל היה זה משהו אחר, נוצץ ומפתה שהיה תלוי על העץ. הפרי האסור שפיתה את אדם וחווה לאבד הכל וגרם לעולם נזק רוחני קטסטרופלי.
בראש השנה העולם נברא. בניגוד לקיום הנוכחי שלנו, הכל נוצר במקור כדי לתפקד במערכת מסודרת ‘ללא תחזוקה’. למעשה, הכל היה כמו נבטים מפותחים ומוכנים לצריכה. היוצא מן הכלל היחיד היה רק דבר אחד שנאסר עליהם: עץ הדעת טוב ורע, שאת הפירות שלו אדם חווה הצטוו לא לאכול.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אבל לא יצור כמו הנחש ייתן להוראה כזו לעבור בשקט וללא כל הפרעה. הוא הצליח להפיל אותם במלכודת שטמן להם: “תראו, כל אחד שונא את המתחרים שלו. הסיבה שהקב”ה אמר לכם לא לאכול מהעץ היא רק בגל שאם תאכלו ממנו תהפכו לשליטים ואדונים בדיוק כמוהו!”. זה היה האתגר של אדם וחווה. האם הם יקבלו את אינספור הברכות שקיבלו, יעריכו את המקור שלהם ויעבדו את הבורא באמצעותם, או שמא יתנהגו באנוכיות ויחשבו שהם גדולים בזכותם וישכחו את הבורא כליל?
מאז הבריאה, שום דבר לא השתנה. כל אחד מאיתנו ניחן בברכות מיוחדות וביכולות בעלות אופי חומרי ורוחני כאחד. זה התפקיד שלנו בעולם הזה להכיר בתכלית ובמטרה של היותנו מבורכים בברכות הללו. כאשר אנחנו מסתכלים עליהן כפי שהן, אנו יכולים להעריך אותן ולהשתמש בהן כראוי על ידי החיבור עם המקור הנצחי דרכן. וכשאנו עושים את זה, אנו מתעלים מעל החומריות והגשמיות של העולם הזה ומתחברים לבורא עולם בצורה היפה והמשמעותית ביותר.
היוצא מן הכלל היחיד היה רק דבר אחד שנאסר עליהם: עץ הדעת טוב ורע, שאת הפירות שלו אדם חווה הצטוו לא לאכול!
אבל לא פעם אנו רואים אנשים שהתברכו בעושר גשמי… רק שהעושר החדש הזה גורם להם לשכוח את בורא עולם ולשרת את עצמם ואת הרעיונות האנוכיים שלהם. מצד שני, אנחנו צריכים לטפח את מידת הענווה ולזהות כל הזמן את המקור הברור להצלחה שלנו – בורא עולם. אבל בדיוק כמו אדם חווה – טבע האדם עד עצם ימינו אנו הוא לחזור לנטיות האנוכיות שלו.
הימים ימי אלול, ואנחנו מתקרבים בצעדי ענק לחודש תשרי והשנה החדשה שבפתח. שוב ניתנת לנו הזדמנות שנייה מדהימה לשנות ולתקן. המילה ‘תשרי’ מסמלת את היות הזמן הזה ‘שלא כסדר’, שכן האותיות מופיעות בסדר הפוך של האלף-בית העברי. באופן דומה השם חווה, ששכנעה את אדם לאכול מהפרי האסור, נכתב בסדר אותיות הפוך. רבי נחמן מברסלב מסביר שהקב”ה גורם לאירועים מעורפלים לשבש את אורחות חיינו ולוחות הזמנים שנתפסו בעינינו עד עכשיו, כדי להזכיר לנו שהוא המקור והתכלית של הכל – כולל הסדר בחיינו!
זה היה האתגר של אדם וחווה, הפיתוי של הנחש!
כל העולם לא נברא אלא בשבילי! הכל בבריאה נברא למעננו מכיוון שהקב”ה אוהב אותנו והוא מלא חסדים ורחמים. אבל אנחנו יכולים למקסם את התועלת שלנו רק כשאנחנו משתמשים בברכות שהוא משפיע עלינו כדי להתחבר למציאות הרוחנית הנצחית של הבריאה. אפילו דברים חומריים נוצרו רק למטרות רוחניות. וכשאנו שוכחים את כל זה, אנו מקבלים תזכורות. ואז דברים סביבנו יוצאים משליטתנו ואנחנו מתחילים לראות שאנחנו באמת אחראים לבלגאן שנוצר, ללא כסדר הזה שנובע מהאנוכיות שלנו ומהעובדה ששכחנו מי כאן בעל הבית האמיתי.
זאת המטרה והתכלית של ראש השנה והבריאה. כאשר אנחנו מבקשים מבורא עולם לחדש את החיים שלנו לשנה נוספת עם ברכה והזדמנות גדולה, אנו מבקשים ממנו להשקיע ביכולות שלנו להכיר בו. על ידי ראיית הסימנים שהוא שולח לנו, ושאותם אנו מקבלים באהבה, אנו מכניעים את עצמנו ומיישרים קו עם ההנהגה של בורא עולם.
תשובה, משמעה, להחזיר את הכל לבורא עולם. על ידי מכניעים את עצמנו, אנו מחליפים את הכאוס של חיים אנוכיים בחיים נאמנים של גן עדן ושלווה כבר בעולם הזה.
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות נטילת ידיים, ג).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
