אני חיים בנך מבקש: “תבכי אמא רחל, אין לנו כבר כוח לסבול יותר בגלות. תבכי אמא רחל על בנייך, שכבר ניגאל…”
בשבת יחול יא בחשוון שהוא יום פטירתה של רחל אימנו, לה הבטיח הקב”ה שבגללה הוא ישיב את בניה לארץ ישראל כמו שכתוב: “ושבו בנים לגבולם” (ירמיה לא, טז).
הסיבה שהקב”ה הבטיח לרחל להשיב את בניה לארץ ישראל בזכותה, הייתה בגלל שהיא וויתרה ללאה אחותה ומסרה לה את הסימנים שיעקב מסר לה כדי שלא יחליפו בינה לבין אחותה. כאשר רחל עמדה להתחתן עם יעקב, לבן רימה את יעקב והביא לו את לאה במקום את רחל, כשרחל הבינה שאחותה לאה תיכלם היא עמדה ומסרה לה את הסימנים שיעקב סיכם עמה כדי שלא יחליפו בינה ללאה (מגילה יג, ב).
אולי גם זה יעניין אתכם:
יש בינינו אהבה גדולה והיא תנצח!
מה היה כל כך מיוחד בוויתור של רחל שגרם לקב”ה להיענות לתפילת רחל ולומר ‘בשבילך רחל’?
הסביר רבי חיים שמואלביץ זצ”ל (ראש ישיבת מיר): לרוב, כאשר אדם מוותר הוא דואג להזכיר ולהבליט מדי פעם את העובדה שהוא ויתר. אולם הוויתור של רחל היה ויתור מושלם כאילו מעולם לא היה ויתור מצידה. את זה אנו לומדים מהסיפור המובא בתורה:
“וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה, ויבא אותם אל לאה אמו, ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בך, ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני?!”
כאשר אדם מוותר הוא דואג להזכיר ולהבליט מדי פעם את העובדה שהוא ויתר. אולם הוויתור של רחל היה ויתור מושלם כאילו מעולם לא היה ויתור מצידה!
התורה מספרת שראובן, בנה של לאה, הלך בשדה ומצא דודאים ורחל ביקשה מלאה שתיתן לה מעט מהדודאים, לאה השיבה לרחל: לא די שלקחת את בעלי, את מבקשת גם מהדודאים?! העיר הגאון רבי חיים שמואלביץ’: כיצד יכלה לאה לומר לרחל: ‘המעט קחתך את אישי’? וכי מי לקח ממי את יעקב, הלא יעקב עבד ברחל שבע שנים, רחל היא זו שוויתרה ללאה אחותה ומסרה את הסימנים בחפץ לב, תוך סיכון עצמי גבוה שאולי תיפול בחלקו של עשיו הרשע, כיצד יכלה אם כן לאה לומר לרחל ‘המעט קחתך את אישי’?!
השיב רבי חיים: אכן, זהו ויתור אמיתי – כאשר מי שוויתרו לו בכלל לא מרגיש שוויתרו לו. כאשר המוותר נותן תחושה טבעית כאילו הוויתור מגיע באמת מצד הדין והצדק. לא כמו אותם וותרנים שדואגים כל הזמן להזכיר שהם וויתרו, וכל החיים חייבים להם כי הם וויתרו. כאשר רחל ויתרה, היא ויתרה ומחקה את עצמה לגמרי כאילו כך היה צריך להיות מלכתחילה שלאה תתחתן עם יעקב. היא לא עשתה מזה עסק ולא הזכירה לה מדי פעם שהיא ויתרה ויעקב שייך בעצם רק לה. זהו ויתור אמיתי שהקדוש ברוך הוא בעצמו מבטיח לרחל ואומר לה: בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם”.
‘לא די שלקחת את בעלי, את מבקשת גם מהדודאים?!’ – צמח הדודאים שהביא ראובן לאימו לאה
בזכות מסירותה והוויתור וההקרבה העצומה של רחל, הקב”ה מבטיח לה את ההבטחה המפורסמת: “כה אמר ה’ קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה”.
על רבי חיים שמואלביץ’ עצמו מסופר, שכאשר היה מגיע לקבר רחל היה פונה לרחל אימנו ואומר: “מאמע רחל” (=אמא רחל), הקדוש ברוך הוא אומר לך “מנעי קולך מבכי”, אבל אני חיים בנך מבקש: “תבכי אמא רחל, אין לנו כבר כוח לסבול יותר בגלות. תבכי אמא רחל על בנייך, שכבר ניגאל”.
ואנו כולנו מצטרפים לבקשתו של רבי חיים ומבקשים מרחל אמנו: אנא אמא תבכי עבורנו. די, אין לנו כוח יותר לסבול את הגלות, את הקורונה, את החולים, את חסרון הפרנסה, את הקשיים הרגשיים והרשימה עוד ארוכה. אנא אמא, התפללי עלינו שכבר ניגאל והשם הרי הבטיח לך בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם.
בקרוב, אמן!
למאמרים מרתקים נוספים בנושא השקפה וחכמה יהודית היכנסו לקישור הזה ותיהנו!