אמרו לכם להאמין בעצמכם מלא פעמים, אבל זה לא קרה. אז למה עכשיו כן? כי עכשיו תקבלו סיבה טובה לעשות את זה!
תארו לכם שבוקר אחד זועקות הכותרות: האפיפיור החל בתהליך גיור – יהיה זה משהו מיוחד, נכון? אבל באמת, היה כבר דבר כזה.
יתרו היה הכומר הגדול ביותר שבכל הזמנים, ראש הכמרים של מדין. לא הייתה עבודה זרה בעולם שהניח יתרו ולא עבדה – כך גילו לנו חז”ל. “בעל הטורים” מציין שהגימטריה של השם “יתרו” עולה במדויק למילים: “כומר היה לעבודה זרה” (בעל הטורים על שמות יח, א).
אבל אחרי שיתרו ראה את כל האותות והמופתים שעשה הקב”ה לעמו, הוא הכריז: “עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל האלוקים”! (שמות יח, יא). הזוהר על פסוק זה אומר, שבאותו הרגע שיתרו אמר “עתה ידעתי וכו”, התעלה והתקדש שם ה’ למעלה ולמטה (זוהר יתרו, סז). נראה לפי דברים אלו שרק אז התקדש שם השם בשלמות, למרות שידוע שבזמן האבות נעשה קידוש השם הרבה יותר על ידי האבות הקדושים. אם כן, מדוע דווקא יתרו הוא הדוגמה לקידוש השם שהזוהר מדגיש?
אולי גם זה יעניין אתכם:
כאן מתגלה דבר שהוא אחד מיסודות משנתו של רבי נחמן מברסלב – ככל שהריחוק מבורא עולם גדול יותר, כן נוצרת אפשרות גדולה יותר לגילוי אלוקות. כאשר אדם כמו יתרו – כומר גדול ומפורסם – מתגייר, זה עושה רושם בעולם. כל אותם עובדי אלילים שמעולם לא ראו את האמונה בא-ל אחד כדבר בעל חשיבות, ראו לפתע את מנהיגם הנערץ דבק באמונת ישראל. היש לכם קידוש השם גדול יותר מזה?
הנה אתגר נפלא שרבי נחמן מגלה לנו: ככל שהריחוק מבורא עולם גדול יותר כך נוצרת אפשרות גדולה יותר לגילוי האלוקות! אל תיפלו ברוחכם, יש לכם סיבה מספיק טובה לעלות מעלה מכל מצב!…
אבל במישור רוחני ההסבר עמוק יותר. יתרו כל הזמן שעבד עבודה זרה ירד למקום הנמוך ביותר, לשם נפלו ניצוצות קודש רבות שהיו שבויות בעומק הקליפות. כאשר יתרו הפנה עורף לכל האמונות הזרות והתחיל לעבוד את הקב”ה, כל הניצוצות הללו נדבקו בו ויחד אתו עלו מהקליפות ונתקנו. אלמלא ירידת יתרו למקום הקליפות של העבודה הזרה, הן היו נשארות שקועות שם לעולם.
אנחנו לא יתרו, אבל גם לנו יש אפשרות לקדש את שמו יתברך בעולם. כל יום הוא בריאה חדשה לגמרי, ובכל יום יש הזדמנות חדשה לגלות את שם השם בעולם. לא משנה מה אירע אתמול, הקב”ה הכין לנו יום חדש שמתאים לנו “כמו חליפה” – יש בו בדיוק את מה שצריך כדי לתת לנו הזדמנות חדשה לתת את חלקנו לקידוש שמו. יתירה מזו, אם אתמול היה יום גרוע, היום החדש יכול עוד יותר לגרום לקידוש השם ולהתגלות אורו ומציאותו דווקא לאותם מקומות אליהם נפלנו! אפילו אם ירדנו ממש לעומק הטיט והרפש, אם נעשה כל שביכולתנו כדי להתקשר עם הבורא מהמקום בו אנו נמצאים, כאן ועכשיו, נוכל להעלות אפילו את המקומות הנמוכים ביותר. זו לא משימה המתאימה למלאכים ואף לא לגדולי הצדיקים, אלא הקב”ה התאים אותה בדיוק מוחלט לכל אחד מאיתנו.
כל יום חדש הוא כמו חליפה שתופרים לנו משמים!….
האם אתם מאמינים בעצמכם או שמא מתייאשים לפני שאתם בכלל מתחילים, בגלל שאתם חושבים שכבר מאוחר מידי? רבי נחמן מברסלב קרא בקול נרגש: “געוואלד! (אוי!) אל תתייאשו!” תמשיכו לעשות כל שביכולתכם ותתחילו בכל פעם מחדש ממש, אפילו אם יהיה כן כמה וכמה פעמים ביום ואף בשעה אחת, וכך תמשכו את השם למקום שבו אתם עומדים באותה העת. אם חז”ל אמרו שאפילו אדם שחטא כל ימיו ושב בתשובה רגע אחד לפני מותו נמחלו כל עוונותיו, אז תארו לכם עד כמה גדולה מעלתו של מי שמתחיל לעשות כן שוב ושוב, פעם אחר פעם! אדם כזה מגלה כל הזמן את מציאות הבורא במקומות שאנשים הרבה יותר גדולים ממנו מפחדים להתקרב אליהם.
יתרו אמר “עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל האלוקים כי בדבר אשר זדו אליהם” (שמות יח, יא). רש”י מפרש (שם): אשר זדו עליהם – בקדרה שבישלו בה נתבשלו. אולי זה מרמז שיתרו אמר כך: עכשיו במיוחד אני רואה שה’ באמת גדול, כי דווקא אותם מקומות אפלים אליהם ירדתי הם עצמם גרמו לגילוי הגדול ביותר של גדולת וקדושת שמו יתברך!
(המאמר מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב מליקוטי הלכות, קריאת התורה ו).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.