אם נצליח לוותר על אשליית השליטה ולהודות באמת שלנו, נצליח לעשות את הדבר הכי גדול בשביל עצמנו: נשמע את הנשמה שלנו!
חודש אלול אצל חסידי ברסלב ידוע כהכנה עצומה לקראת היום הגדול – ראש השנה. זהו חודש שבו עושים סקירה פנימית על כל מה שאפשר כדי להתכונן הכי טוב שאפשר לחגי תשרי, אך בעיקר לראש השנה – שהוא הראש וההתחלה של הכל.
רבי נחמן מלמד אותנו (ליקוטי מוהר”ן תורה ו) את הדרך והגישה למצוות התשובה, החזרה לבורא עולם, ושם הוא אומר: “וְעִיקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ, יִדֹּם וְיִשְׁתֹּוק”.
החזרה לבורא עולם, פירושה, ליישר את הרצון שלך עם הרצון של בורא עולם. הכי פשוט, נכון?
ועל מנת ליישר את הרצון שלנו עם רצונו של הבורא, אנחנו צריכים להיות הצד המודה. אחרי הכל, הרצון שלו מושלם וצדיק. כי זה רק הרצון שלנו שנשלט על ידי האגו ונועד לבלבל את כל המערכת ולסתום חלילה את כל צינורות הברכה שאמורים להשפיע עלינו מלמעלה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אלול – יצאתי למסע המיוחד לאני האמיתי שלי
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים בחיים
פעולת התשובה הזו דורשת מידה רבה של ענווה. בדרך כלל, כאשר מישהו נעלב על ידי אדם אחר, האגו שלו משחרר את הרסן. רבי נחמן אומר, שהדם בליבו של האדם הנפגע רותח מעומק העלבון. אבל כאן אנחנו צריכים להפוך את הדם לדום (שתיקה) על ידי סגירת הפה שלנו, כאשר מישהו מנחית עלינו עלבון קשה כזה.
למרות שזה מעשה פשוט, זה די קשה לביצוע. קשה מאוד להתגבר על רתיחת הדם של האגו. ואם כן מצליחים, אז התוצאות של פעולה כזו יכולות להיות חיוביות עם השלכות גדולות על מי שאנחנו, על הנשמה/נפש שלנו, וכמובן, לעשות רעש גדול בגן עדן.
כשאשתי יוכבד למדה את השיעור הזה, היא הטילה ספק ברלוונטיות שלו לגבי כל אותם מיוסרים ומדוכאים. כי האם עבודה כזו – לתת לאדם להיות מושפל, לא תהיה קשה לו? או יותר נכון, לא תהיה בריאה עבורו? איך זה יכול להועיל למי שעובר, למשל, התעללות? או אפילו למי שרק מרגיש התעללות או בריונות ועוד לאפשר לעצמו להתבייש?
אנחנו צריכים להפוך את הדם לדום (שתיקה) על ידי סגירת הפה שלנו, כאשר מישהו מנחית עלינו עלבון קשה כזה. למרות שזה מעשה פשוט, זה די קשה לביצוע.
בתשובה שטחית, אפשר לטעון שרבי נחמן כביכול פונה רק לאנשים שהם יציבים רגשית, ולא לזה שסובל מהתעללות כזו או אחרת. לעניות דעתי, כזה מגיע לרבי נחמן אז זה לא המצב, אלא זה משהו הרבה יותר עמוק שכולל פניה לאדם הכי סובל ולא יציב רגשית שקיים בעולם, שהרי בשביל זה רבי נחמן פעל כל חייו – להגיע לכולם! וזה כל העניין שלו.
בכל אופן, ליוכבד הייתה תשובה עם זווית ראיה מעניינת, וכך היא אמרה לי: רבי נחמן לא אומר שעיקר של התשובה הוא כאשר אתה שומע עוד עלבון ושותק. אלא, הוא אומר שתשובה אמיתית היא כאשר אתה שומע את הביזיון שלך ושותק. זה לא קל כמו שאנחנו חושבים, אם נהיה כנים עם עצמנו. למרות שאנחנו נראים יותר מבוישים מול אחרים מאשר אנו נמצאים במרחב הפרטי שלנו, אנו עדיין מסתתרים מעצמנו במצבים המשפילים ביותר.
תשובה אמיתית היא כאשר אתה שומע את הביזיון שלך ושותק!
קשה לשמוע באמת את הביקורת שלנו. אפילו הדור הזה, עם כל הפתיחות והפגיעות שלו, סובל מהערכה עצמית נמוכה להחריד. למה? בגלל שאנחנו מפחדים להיות אמיתיים לגבי החסרונות החמורים ביותר שלנו. אנחנו מתביישים אפילו להודות בעצמנו בדברים האלה.
אבל איך אדם יכול להתיישר עם משהו אחר אם הוא לא מודע לאני האמיתי שלו? ועל אחת כמה וכמה – קשה יותר ליישר קו עם מקור כל האמת אם אנחנו לא אמיתיים עם עצמנו.
זו הסיבה שעלינו לפתוח את הראש והאוזניים לקריאות של הנשמות שלנו. אנחנו צריכים לוותר על אשליית השליטה ולהודות בפני עצמנו מי אנחנו באמת. זו המהות של מצוות התשובה – לחזור לאני האמיתי שלך.
הקב”ה כבר יודע את זה בכל מקרה. זה אנחנו שעדיין נמצאים בחושך.
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.