הצדיק רוקד עם חופש הבחירה שלנו, שזו אגב מתנה נפלאה! רוצים לדעת איך זה בדיוק עובד? כנסו!
“וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ” (שמות ז, א).
“וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים” (שם, ג-ד).
התורה מציגה בפנינו בעיה לא פשוטה ומרכזית שנוגעת לחופש הבחירה, כלומר סילוק רצונו החופשי של פרעה על ידי “הקשחת ליבו”. טוב, זה כמובן עניין של בורא עולם מול פרעה ואני לא מתכוון להתערב בזה (J…). אבל אני כן רוצה לדבר על חופש הבחירה שקיבלנו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא רק שחור, יש גם חיובי והמון!
המדרש טוען (תנחומא, וארא ח): איך יכול הקב”ה, הבורא האחד והיחיד לקרוא למשה “אֱלֹהִים” – שמו של הבורא בכבודו ובעצמו?! והמדרש גם עונה: הקב”ה נקרא “מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” (תהילים כד, ז) כי הוא מעניק כבוד לעבדיו. וכך אומרים חז”ל:
אין להשתמש בשרביט של מלך בשר ודם אבל הקב”ה הפקיד את שרביטו בידי משה, כמו שנאמר (שמות ד, כ): “… וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ”.
כאשר הקב”ה אומר למשה רבינו לקחת את המטה שלו, הוא אומר לו שהוא ישמש לביצוע הניסים שיובילו בסופו של דבר ליציאת מצרים. עכשיו, אני לא יודע אם מכאן מגיע הרעיון של שרביט קסמים, אבל אני כן יודע שרבי נחמן רואה במטה של אלוקים משהו הרבה יותר עמוק. הוא רואה בזה סמל של בחירה חופשית (ליקוטי מוהר”ן חלק א, עט).
איך יכול הקב”ה, הבורא האחד והיחיד לקרוא למשה “אֱלֹהִים” – שמו של הבורא בכבודו ובעצמו?!
אחד מחסידיו של רבי נחמן, רבי יצחק אייזק, אמר פעם לרבי נתן שכאשר רבי נחמן לימד את השיעור הזה הוא החזיק מטה ואמר “ומטה ה’ בידי” (שמות יז, ט). והדגש הוא על “בידי” אומר רבי נתן, משתמע מכך שמטה השם– הבחירה החופשית, נשלט על ידי הצדיק. אחרי שהגיע לדרגה רוחנית של שבת – מנוחה מוחלטת מהמאבק של האדם בין המידות והתאוות הטובות והרעות, כזו שעבור הצדיק היצר הרע כבר אינו עוד בגדר בחירה – הוא יכול לשלוט גם בחופש הבחירה של אחרים.
וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם…
“סִפֵּר לִי אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה בְּטַח בַּה’ בְּסִימָן ע”ט, בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ, וְאָמַר וּמַטֵּה אֱלֹוקִים בְּיָדִי. וְדָחַק וּמָשַׁךְ תֵּיבַת בְּיָדִי, כְּלוֹמַר שֶׁבְּיָדוֹ הַמַּטֵּה אֱלֹוקִים לְהַטּוֹת כִּרְצוֹנוֹ. כִּי מְרֻמָּז שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמַּטֵּה אֱלֹוקִים מְרַמֵּז עַל הַבְּחִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מט”ט מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מָוֶת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמַאֲמַר הַתִּיקּוּנִים הַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּקְצָת מְרֻמָּז וּמוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁזָּכָה לִכְבֹּשׁ הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ וְהַמַּטֵּה בְּיָדוֹ לְהַטּוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה אַשְׁרֵי לוֹ.
עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק זֶה וּמַטֵּה אֱלֹוקִים בְּיָדִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר זָכָה לִכְבֹּשׁ הַבְּחִירָה, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא בְּחִינַת שַׁבָּת, וּבְיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב כִּי כְּבָר יֵשׁ לוֹ נַיְחָא וּשְׁבִיתָה מִן הָרָע שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי אֵצֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה הַזּוֹכֶה לַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת” (חיי מוהר”ן לו).
כלומר, הצדיק יכול לקחת את הבחירה החופשית של האדם כדי שהאדם ישנה את חייו ויחזור בצורה מוחלטת לבורא. נו, אז למה הצדיק לא עושה את זה אתם שולים? כי, אומר רבי נתן, זה לא ייחשב לתיקון כלל. מצוות התשובה שלך צריכה להיות ההחלטה שלך!
מה שצדיק אמיתי עושה הוא לעסוק ב”ריקוד” עם מי שמחפש אותו. ככל שחייו ובחירותיו של האדם מתפתחים, הצדיק מציע לו עוד תורות, תבונות ועידוד בצורה יוצאת דופן, כך שבסופו של דבר האדם שרוצה באמת “מקבל” מרצונו החופשי תוך שימוש בחופש הבחירה שקיבל, וכך הוא במצוות התשובה.
לא משנה מה עובר עלינו, העיקר הוא שנשמור על הלב שלנו רך מספיק כדי להיות פתוחים לתורתו ומשנתו של הצדיק, חזק מספיק כדי לבחור נכון. אמן!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, דברים הבאים בסעודה ד, יד)
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
