אנחנו צריכים לתפוס בזנב של הנחש הזה, בנקודה טובה ובודדת בתוכנו ומיד נעבור ממקום של חושך וספק למקום של אור ובהירות!
האם אני בגלות? עצרו רגע והקדישו כמה דקות למחשבה על השאלה הזו.
עכשיו אנחנו מתחילים את ספר שמות בו אנו לומדים על סיפור הגלות של עם ישראל, אך יותר מכל – על הגאולה. אומנם אנחנו מכירים את האירועים הללו ומבינים את המשמעות ההיסטורית שלהם, אבל חשוב לשים את עצמנו בנעליים של אבותינו ולחיות מחדש את הפרשיות הללו, מכיוון שאנחנו מתמודדים עם הנסיבות הרוחניות שלהם גם היום.
בכל רגע נתון אנחנו נמצאים באחד משני מצבים רוחניים: גלות או גאולה. הגלות מסמלת את הזמנים שבהם נוכחותו של הבורא נסתרת מאיתנו, זמנים בהם אנחנו מרגישים ריחוק וניכור מול מערכת היחסים שלנו איתו. גאולה, לעומת זאת, מתייחסת למצב שבו אנחנו מרגישים את הבורא בחיינו, כשיש לנו שאיפות רוחניות גדולות להגשים ואנו ממלאים את חיינו בתורה ובתפילה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא רק שחור, יש גם חיובי והמון!
בכל אחד מאיתנו מופקדת נשמה מדהימה המשקפת את החלק האלוקי שלנו מלמעלה. כאשר אנחנו חיים עם מודעות למציאות הפנימית שלנו, אנחנו מתחברים באופן טבעי לבורא בכל מפגש שלנו בחיים – בבית, בעבודה, בבית הכנסת, ברחוב, וכל חוויה היא הזדמנות נוספת לחקות את המקור האלוקי שלנו ולפעול בצורה משמעותית וחסרת אנוכיות. עם זאת, כאשר אנחנו נבחנים ונופלים כטרף לרצונות אנושיים אנוכיים, הטבע האמיתי שלנו נסתר מאיתנו. דבר זה גורם לתחושות של דיכאון ועצב, אנחנו משתעבדים למצב הרגשי הזה ותפישת חיינו נעשית מעורפלת.
“ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף” (שמות א, ח). היצר הרע נקרא “מלך זקן וכסיל. “זקן” – כי ברגע שאדם נולד תינוק הוא מתגלם ברצונות חומרניים. “מלך שוטה” – כי הוא שולט באדם ומשכנע אותו לעשות בחירות שגויות שגובלות בכסילות. יוסף – הוא הצדיק שבכל אחד מאיתנו.
בכל אחד מאיתנו מופקדת נשמה מדהימה המשקפת את החלק האלוקי שלנו מלמעלה!
מתי אנחנו נופלים לגלות? כאשר אנחנו נמצאים במצב של מיצר (הצרה, מאותו שורש של מילה מצרים). כאשר התפישה שלנו את עצמנו וההכרה שלנו ביוסף שבתוכנו מצטמצמת, אנחנו מאבדים קשר עם הטוב הפנימי שלנו והקשר שלנו עם הבורא מתנתק. החיים שלנו הופכים לקיום רדוד וקודר. לכן היצר הרע נקרא גם “מלך חדש” משום שהוא מחדש ללא הרף את מאמציו לסכל את ההכרה שלנו בזהות האמיתית והמהותית שלנו.
“וימררו את חייהם בפרך” (שמות א, טו). כשאנחנו שוכחים את מהות שלנו אנו נופלים למצב של עבודת פרך. הזוהר (בראשית כז, ע”א) מתייחס למילה קשה כאל קושיה – המצב של שאלות וספקות שאדם חווה במצב של מיצר, כשהוא מוצף רגשית עד שלא יכול לעבוד את השם ולקיים את המצוות כראוי.
אבל התקווה לעולם לא אבדה!
פרעה רצה להשמיד את עם ישראל על ידי הטבעת התינוקות הזכרים שנולדו בנילוס, אולם שפרה ופועה המיילדות העבריות נחלצו לעזרה. שפרה הייתה הצדיקה הגדולה יוכבד, שנקראת כך כי הייתה משפה את התינוקות. פועה הייתה הצדיקה מרים שהייתה מרגיעה את התינוקות (סוטה יא, ב). למרות שאנחנו עשויים להרגיש לא נקיים כמו תינוק שזה עתה נולד, שזועק מתוך נפש במצוקה, הצדיקים מייפים ומשפים אותנו על ידי שמלמדים אותנו לראות את הטוב המולד שלנו, ומרגיעים אותנו עם חיזוקים נפלאים.
כשאנחנו שוכחים את מהות שלנו אנו נופלים למצב של עבודת פרך!
זה מה שהקב”ה הוכיח למשה כאשר משה תהה על עם ישראל. למרות שהמטה של משה הפך לנחש, שייצג את הנחש הקדמון, נאמר לו להרים אותו בזנב שלו והנחש הפך חזרה למטה האלוקים.
אנחנו טובים במהות שלנו! אבל גם אם נפלנו למקום של רע, קל לגאול את הנשמה שבתוכנו. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לאחוז בזנב – בנקודה טובה ובודדת ומרוחקת בתוכנו ומיד נעבור ממקום של חושך וספק למקום של אור ובהירות. כאשר המהות שלנו נחווית אפילו במעט, הזמן לגאולה שלנו כבר התחיל.
(על פי דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, עירוב תחומים ו).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
