וירוס הקורונה ממשיך לגבות מחיר גדול מהעולם ועוד ועוד אנשים נדבקים בו. לפני יותר מ-200 שנים רבי נחמן מברסלב “הדביק” אותנו ב”ווירוס” שאם נרצה להידבק בו הוא יעשה לנו רק טוב…
אוי אוי אוי, איזה מתח באוויר! אנו חווים בימים אלו זמנים מיוחדים המזכירים את הזמן שלפני יציאת מצרים, שגם אז היו מכות מופלאות ומגיפות שהכו במצרים ואז, מתוך תכלית החושך, נגאלו ויצאו ישראל ממצרים. עם ישראל ראו את הניסים – איך שהקב”ה מפליא ומבדיל אותם מהמצרים, אבל ביחד עם זה לכל אחד היו קרובים וחברים ושכנים שכן נפגעו כידוע, ולמרות שהיה זה זמן גאולה היה מעורב בזה גם צער ופחד, עד שבאמת נגאלו לגמרי ויצאו ממצרים בבחינת “מאפילה לאור גדול”.
רבי נחמן מברסלב ז”ל אומר שכל הגלויות נקראות “מצרים”, על שם שמְצֵרִים לישראל (תורה ד), והגלות האחרונה הזו, שאנו כבושים כל כך תחתיה, היא הגלות הקשה ביותר משום שהיא גלות נסתרת, כי נראה שמצבנו טוב ויש לנו ריבונות בארצנו ארץ הקודש, ויש השכלה וקריירה ויוזמות עסקיות, וכולם כל כך יפים ולבושים במיטב המותגים וכן הלאה. ולא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות לכאורה יש פריחה וכוללים ומוסדות תורה לרוב. אבל באמת, הגלות היא קשה מאוד ועמוקה ופנימית. והחלק העיקרי בו מצרה לנו הגלות האחרונה הוא ברוחניות, שבאופן זוחל ובלתי מורגש מרדימה, מקררת ומרחקת אותנו מכל הקדוש והטוב, ולימוד התורה ועבודת השם בזויים ומושפלים, וכמו שניבאו כבר הנביאים – “יראי חטא נמאסו”, ואמרו חז”ל שבעקבתא דמשחא מי שירצה להיות סר מרע יחשב למשוגע וכו’.
הקושי הגדול הוא שאין כאן איזה אויב נקודתי שאפשר לברוח ממנו או להילחם בו, אלא זה אויב דק ורוחני שנמצא בכל מקום ומחלחל ללבבות ומצליח במקום שלא הצליחו יותר מאלפיים שנות דיכוי ורציחה, ומאיים לנתק חלקים גדולים מעם ישראל משורשם וכור מחצב נשמתם הקדושה, וגם שארית הפליטה הנמנים על קהל היראים במסתרים תבכה נפשם – שיודעים את מצבם הרוחני והוא בכי רע, השם ירחם, וכמו שאמר רבינו ז”ל “וכולנו אין פנינו יפות כלל” (ליקוטי מוהר”ן ל”ט).
אולי גם זה יעניין אתכם:
קורונה – אל תיתנו לפחד להשתלט עליכם!
ויתכן שעל זה מרמזת מגיפת הקורונה שלכאורה לא רואים את הצרה במוחש, כי השמש זורחת (או גשמי ברכה יורדים) ואין שום אויב וצר שמאיים עלינו ורוב הציבור אפילו אינם חולים. אבל באמת, באופן בלתי נראה זה מחלחל פנימה ומחליש את הדעת וזורה פאניקה וממילא גם מביא להפסדים כלכליים, וגם אי אפשר לדעת מי נדבק ממה להיזהר וכן הלאה – מקביל לחלוטין לפגעים הרוחניים שגם הם, כפשוטו, ממלאים את האוויר ואין מי שיודע ממה להיזהר ואיך ואיזה פגם רוחני בדיוק יפגע בו או בבני ביתו חלילה. ולכאורה הכל בסדר, אבל פתאום שומעים על ההוא ש”נדבק” דהיינו שנחלש ברוחניות, והשני במצב קשה והשלישי בכלל לא הרגיש שקרה לו משהו, כי נראה לו שהולך לו כסדר בעבודת השם, אבל לעומת זאת בנו או בתו “קיבלו את זה” ועליהם זה עבר יותר קשה, כמו שמבינים את המשל והנמשל.
והנה, אנחנו בימים של פסח וליל הסדר שבאים בדיוק בזמן כדי לחזק אותנו באמונה פשוטה – ש”כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות”, ולהזכיר לנו שיש בורא יחיד קדמון ששולט בכל איתני הטבע וגם בבריה הבלתי נראית הזו שמצליחה לשתק אימפריות וענקי עולם. וכבר היה מעין זה בעשרת המכות – שבתחילה הצליחו גם החרטומים לעשות את מה שמשה עשה, כלומר להפוך מים לדם ולהוציא צפרדע מהיאור, לכן חשבו שמשה בסך הכל מכשף ועושה תחבולות כמותם. אבל כשהחלו לרחוש הכינים מתוך עפר הארץ, אז הודו החרטומים “אצבע אלוקים היא”, ואמרו חז”ל – מכיוון שאין הכישוף שולט על בריה הקטנה מעדשה וממילא ידעו שאת זה רק ה’ האלוקים יכול לעשות – ממש כמו היום שמוכרחים להודות ש”אצבע אלוקים היא” ולא מועילות שום תחבולות, וכל חכמת נבוניהם נסתרה ועומדים אובדי עצות אל מול הפלא הבלתי נראה העושה שמות בארץ.
הקושי הגדול הוא שאין כאן איזה אויב נקודתי שאפשר לברוח ממנו או להילחם בו, אלא זה אויב דק ורוחני שנמצא בכל מקום ומחלחל ללבבות ומצליח במקום שלא הצליחו יותר מאלפיים שנות דיכוי ורציחה…
דוד המלך ע”ה אמר “מאויבי תחכמני”, דהיינו שיש לנו ללמוד מהאויבים שלנו חכמה איך להתחזק בדרכי השם, וכאן יש לנו רמזים נפלאים – הן מהאויב הרוחני שהוזכר כאן והן מהאויב הנגיפי הזעיר, שרואים רמז לכך שגם דברים קטנים ולכאורה לא כאלה נוראים הם באמת כל כך מזיקים, כמו קצת חולשה ביראת שמים וקצת זלזול בצניעות וקצת קלות ראש וכדומה, שהם היו בעוכרנו ומרחיקים את האדם בסוף בתכלית הריחוק עד שנופל מיהדות ר”ל, כי אמרו חז”ל – שכך דרכו של יצר הרע: היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד (נדה י”ג). בתחילה אומר לו קצת לשנות בלבוש ואחר כך קצת “להציץ” לכאן, ואחר כך קצת פחות להקפיד מי הם החברים שמסתובב עמם, עד שמעט מעט מרחיק את האדם מהקדושה עד שהיא כבר מרה, זרה וכבדה לו ואז משליך הכל והולך ועובד עבודה זרה. ואיזו עבודה זרה? העבודה הזרה הכי מטונפת שהייתה אי פעם – טומאת המתירנות והכפירה המייקרת את כל הפסול, את ערכי הגויים, רדיפת הפרנסה והמותרות, חנופה ושקר וצביעות, זלזול בערכי הקודש, ליצנות וציניות, והרשימה עוד ארוכה… וכמו שכתב רבינו (תורה י”ב בחלק ב) – שאפילו כשאדם נופל למקומות המטונפים, היינו ספקות באמונה ר”ל – מצינו שספקות באמונה הם הם הטינופת הגרועה ביותר שישנה, וכן כותב (תורה ח, חלק ב) שבהר סיני פסקה מהם זוהמת הנחש, היינו כפירות ואמונות כזביות שהם עיקר זוהמת הנחש. וכך היא גם מחלת הקורונה – שבלי משים מדביקה עוד אדם ועוד אדם… ומה הוא בסך הכל עשה? שהה ביחד עם נושא הנגיף זמן קצר, לא התחבק עמו ולא נישק אותו.
ומזה נלמד אנחנו להיפך – שהנקודות הקטנות של קדושה שאנו אוחזים בהן, הן כל כך משמעותית ומשפיעות ואפילו “מדבקות”, ויש לנו להתבונן בעצמנו ובזולת ולחפש כל נקודה דנקודה טובה שיש בנו ולשמוח ולהחיות את עצמנו בהן. כי החולי מאיים להביא למיתה, ואילו הנקודות הטובות הן היפך המיתה כי הן עצם החיים ועצם הטוב, לכן והנקודות הטובות הללו מחיות ומצילות ממיתה לחיים, והן הכוח הגדול ביותר להשפיע על קדושתנו ולהחזיר אותנו בתשובה עד לגאולה שלמה, כמו שאמר רבי נתן לתלמידו רבי נחמן מטולטשין שהתפעל מדברי תורתו על התורה “אזמרה”, ואמר לו רבי נתן שלא די להתפעל אלא צריכים לקיים, כי אם היינו באמת הולכים עם התורה הזאת היינו מחזירים את כל העולם כולו בתשובה.
וממילא זו התשובה והתיקון לנגיף ולכל הגלות המכוערת המתלבשת ב”תרבות” ב”מדע” ב”סובלנות”, ועוד מחלים יפות ומכובסות (וכמו ששמעתי שיצא חוק שאסור במסגרות לימוד לומר “עונש” אלא יש מושג מכובס במקום זה ואינני יודע מה הוא). כי אמרו חז”ל – אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, שנאמר “ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב”, וממילא אילו היינו הולכים עם התורה “אזמרה” לשמוח ולהחיות את עצמנו בכל נקודה דנקודה, משהו דמשהו טוב, שעל ידי זה זוכים להתפלל ולחזור בתשובה כבר הייתה באה הגאולה.
‘וירוס’ הנקודות הטובות כל כך מדבק שהוא רק עושה טוב. אפקט העדר במקרה יהפוך את החברה בה אנו חיים לטובה יותר!…
ורבינו אמר בתורה זו דבר פלא – שדי בזה שנסתכל על הרשע ונמצא בו איזו נקודה טובה ונוכל להחזירו בתשובה, וזה כה דומה למצב שכנגד – שבו נדבקים רק מ”להסתכל”, כלומר קרבה מזערית כלשהי. ואמרו חז”ל שמידה טובה מרובה, ואם הנקודה הקטנה הזו שנקראת נגיף הקורונה יכולה כל כך להתפשט משום דבר כמעט, כל שכן שה”נגיף” החיובי שהוא הנקודה הטובה יכול להתפשט ולהיכנס בכל אדם, אפילו אם הוא רחוק ממך ובקושי פגשת בו.
התפשטות הנגיף באה ללמדנו, שזה לא כמו שזה נראה לעין שכביכול שום דבר לא קורה מנקודה טובה, ממצווה שעושים, מהנחת תפילין, מברכה, ממילה טובה או מחיוך וכדומה, כי לפעמים חושבים שאם לא עושים משהו שמשפיע בעוצמה על כל העולם כולו, אז לא מקדמים את הקדושה ואת התגלות מלכות השם בעולם. אבל כאן רואים שכמו שכל מי שרק פגש אדם הנושא את הנגיף – זה כבר גורם להתפשטות המחלה, כך כל מי שרק ראה ופגש אדם ירא שמים שיש לו את ה”נגיף” – את הנקודה הטובה, ורק התעורר בו לחלקיק השנייה איזו הרהור תשובה או רצון טוב, זה כבר מדבק! וגם אם אותו אדם לא ממש “נדבק” בחולי האהבה, אבל יתכן שהוא “נושא” את זה אצלו ומישהו אחר ידבק ממנו ויחלה בחולי הנפלא של אהבת השם, שעליו נאמר “כי חולת אהבה אני”, עד שבאמת לפי קצב התפשטות הנגיף זה ברור לחלוטין לצד החיובי, שאין אדם בישראל שלא נושא אצלו או כבר נדבק בנגיף ה”הנקודה הטובה” שרבי נחמן הדביק בו את כולנו.
(אחרי שכתבתי זאת, דיברתי עם חבר ואמר לי ששמע מאחד שמחלת הקורונה היא כמו חסיד ברסלב: זה מדבק, זה מכניס את כולם להתבודדות, ואי אפשר לדעת למי יש את זה…J)
וכל זה מקבל יתר חוזק בימים נפלאים של גאולה אלו, שהם ימי ניסן ובפרט ליל הסדר הנורא שבו מתגלית השכינה בגילוי שאין כמותו, כמו שמסופר על רבי נתן שפעם אחת כאשר אמר את המילים “ובמורא גדול – זה גלוי שכינה” התעלף מרוב היראה שהתגלתה אליו. כי ליל הסדר שבזמן הזה הוא מקביל לזמן יציאת מצרים, שידוע מפי המקובלים שאותם האורות וההתגלויות שהיו אז בזמן הגאולה מאירים גם בכל שנה ושנה בליל הסדר, ואז במצרים הקב”ה בעצמו התגלה כדי לגאול את עם ישראל, כי מחמת שהיו שקועים בטומאה כל כך גדולה רק גילוי כזה שהקב”ה בעצמו בא לגאול אותם יכול היה להוציא אותם משם.
וכן בימינו אלו, שהטומאה מאיימת להתגבר וחלילה לשקע את נשמות ישראל מעל לראשם בנ’ שערי טומאה מבלי יכולת להיחלץ ח”ו, אז הקב”ה בעצמו בוא יבוא לגאול ולפדות אותנו מהאויבים הבלתי נראים, הדקים כל כך שאין שום אחיזה בהם לנצח אותם רק בכוחו של מלך מלכי המלכים, בבחינת “בחצות הלילה אני יוצא” – אני ולא מלאך אני ולא שרף. והכל בכוח הנקודות הטובות שיש בכל אחד מישראל כמובא במדרש תהלים קי”ד (רבי נתן מביאו בהלכות השכמת הבוקר א’ על התורה אזמרה), כמה דעות בזכות כמה מצוות שהן הנקודות הטובות זכו ישראל להיגאל ממצרים. כי באמת, רק השם יתברך יודע ומכיר כל יהודי ויהודי וכל נקודה טובה המסתתרת אפילו ברחוק ביותר, לכן הוא שגאל אותנו במצרים והוא שיגאל אותנו בקרוב בימים אלו ממש. אמן ואמן.
לאמונה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
