השיר שהוא מנגן הוא מימי קדם, עוטף את כל מה שסביבו, מחיה, מרענן וממריץ את להבי הדשא והשיחים. שומעים אותו?
הגלות שלנו הייתה ארוכה. הנסיכה האבודה שבתוכנו אבדה בתוך מה שנראה כמו נצח, ועכשיו שוכבת ללא תנועה אחרי שהורעלה על ידי חיצי אדום. זה הרעל של צרכנות יתר, מידע אינסופי, משפחות שבורות ורצונות אנוכיים.
ובכל זאת, יש תקווה.
לאורך צלע ההר הסלעית, עמוק בתוך ארץ ישראל יש רועה צאן, עתיק, נצחי ומשוחרר מההווה. הוא צעיר ומבוגר באותה מידה, אוצר העבר שמחזיק את המפתח לעתיד. הוא מנגן בחליל שלו בזמן שהכבשים שלו רועות. השיר שהוא מנגן הוא מימי קדם, עוטף את כל מה שסביבו, מחיה, מרענן וממריץ את להבי הדשא והשיחים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים בחיים
גדול מהחיים: אוסף אנקדוטות לצמיחה אישית ולרגעים מאושרים בחיים
הם מלאים במקור הקדושה שהשיר מביא. הכבשים אוכלות את הדשא וניזונות ממנו, הארץ מתרחבת והשיר מתפשט כלפי חוץ. זהו שיר נצחי, כזה שחודר ללב שלנו כפי שעשה עם האבות שלנו כשהיו משועבדים ועבדו בלי סוף במצרים – ארץ התודעה המצומצמת. זה היה השיר שנוגן על ידי האבות וקרא לעם היהודי לחזור הבית.
וזה אותו השיר שקורא לנו לחזור הביתה עכשיו.
הנסיכה האבודה שבתוכנו עכשיו שוכבת ללא תנועה אחרי שהורעלה על ידי חיצי אדום. זה הרעל של צרכנות יתר, מידע אינסופי, משפחות שבורות ורצונות אנוכיים.
חלק מאיתנו שומעים אותו ולכן חוזרים. אך יחד עם זאת, גם אלה איתנו כשחזרנו איבדו את היכולת לשמוע את השיר של יעקב, את שיר הגאולה. אנחנו כאן, אבל השיר נשאר רחוק מאיתנו.
הוא אוצר העבר שמחזיק את המפתח לעתיד…
צריך צדיק מיוחד כדי שיזכיר לנו להקשיב, שיזכיר לנו שהארץ הזו היא שלנו. לא בגלל הכוח שלנו, אלא בגלל הברית שהקב”ה כרת עם אברהם, יצחק ויעקב.
זו מטרת השיר – לתת לנו את הזיכרון שאנחנו כל כך זקוקים לו. אבל תחילה, עלינו למצוא את הצדיק שמלמד אותנו להקשיב לשיר שמתנגן כבר אלפי שנים. שכן, הוא למד את השיר והעצים אותו לדורונו.
וכשנעשה את זה, נצליח לשמוע שוב את השיר ונזכור מי אנחנו באמת ולמה אנחנו כאן!
(מבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן חלק ב סג, וסיפור המעשייה מעשה משבעה קבצנים, הקבצן השישי).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
