האם אנחנו יכולים לעלות לשמים? האם מצפים מאתנו שנעלה לשמים? וכמובן, השאלה המרכזית היא ‘איך עולים לשמים’? כל התשובות בפרשת השבוע.
פרשת השבוע היא פרשת נצבים. התורה מתייחסת בפרשתנו באופן כללי לתורה, ולמצוות התשובה במיוחד. מצווה זו נוגעת אלינו בימים אלו שאנו עומדים סמוך לראש השנה. התורה מלמדת: “כי המצווה הזאת, אשר אנכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא, לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו” (דברים ל יא-יד).
מה דעתכם, למה מתכוונת באומרה: “לא בשמים היא”. אם התורה הייתה בשמים האם היינו נדרשים לטפס לשמים ולקחת את התורה משם? חכמינו מלמדים אותנו למרבה ההפתעה שהתשובה חיובית: “לא בשמים היא – שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללמדה” (רש”י, עירובין נה א). הדברים נראים תמוהים מאוד, הייתכן שאם התורה אכן הייתה בשמים, היינו אמורים לעלות לשמים כדי לקחת אותה, האם אנו מלאכים? האם אנו משה רבנו שעלה להר וארבעים יום לא אכל ולא שתה, כפי שכתוב: “בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת ה’ עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי” (דברים ט ט)? האם יתכן שחכמינו התכוונו לפשוטם של דברים?
אולי גם זה יעניין אתכם:
גם אני לא יכול בלעדיך – כי תצא
רבי נתן מסביר שהדברים מכוונים למאמצים של האדם. המילה “שמים” מבטאת עבודות רוחניות נשגבות ביותר. למען האמת, התורה כל כך חשובה ויקרה שמן הראוי היה שמיד בתחילת דרכו כל אחד יעפיל לגבהים רוחניים במאמצים עילאיים. כך ראוי, שעבודת השם תהיה בשיא המאמצים ברמה שמקבילה ל’שמים’. אולם השם מכיר היטב את היצר של בן האנוש ויודע עד כמה קשה לנו כבני אדם עם יצר רע לעבוד אותו, וכמה קשה עוד יותר להתחיל מיד בעבודות נשגבות. למעשה, גם בהמשך הדרך לא כל אחד מסוגל להתמיד בעבודות גבוהות.
אך אם אכן זה מה שהשם רוצה מאתנו, איך יוכלו רוב בני אדם לעמוד בדרישה לעבדו כפי רצונו? זה בדיוק מה שהתורה מלמדת: “לא בשמים היא”. כלומר, התורה איננה מבקשת מהאדם לעלות ל’שמים’, זאת אומרת, להתמודד בתחילת הדרך בעבודת השם עם עבודות נשגבות, ובפרט אלו שכלל אינם מסוגלים לעבוד את השם בעבודות נשגבות. התורה מלמדת אותנו: “כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”. השם רוצה מהאדם רק את מה שהוא יכול ומסוגל לעשות לפי הרמה הרוחנית שלו, לפי המדרגה הרוחנית שהוא עומד בה באותו רגע.
דבר זה דומה לנאמר אצל יעקב בפסוק: “סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה” (בראשית כח ב). כלומר, כל אחד נדרש להגיע ל’שמים’, ההבדל הוא במסלול. יש מי שמתחיל בבת אחת ב’שמים’, בעבודות גבוהות, ויש מי שמטפס בסולם בנחישות, החל מהשלב שבו הוא נמצא ברגע נתון זה לשלב אחד שמעליו, וכך הוא מתקדם בכל עת שלב אחר שלב עד להגעה לפסגה ל’שמים’ (ראה עוד במאמרנו לפרשת ויצא).
כלפי מה הדברים אמורים? ידוע שאחד הדברים שעומדים כמכשול בפני בני אדם הוא השאיפה הרוחנית להגיע מהר ליעד. בדיוק כפי שבגשמיות אין לנו ‘עצבים’ לעמוד בפקקים ואנו רוצים להגיע מהר ליעד, כך גם ברוחניות. אבל באותה מידה שאי אפשר לעקוף את הפקקים ולדהור כאשר ישנם רכבים לפנינו, כך בדיוק אי אפשר לדלג על מכשולים רוחניים ולהגיע ליעד במהירות מופרזת, יש בכך סיכון גבוה מאוד. צריך לזה איזון נכון, מצד אחד לעבוד את השם ברצון אמיתי ומצד שני לא להאיץ מדי, לא ללחוץ על הגז מדי הרבה. צריך הרבה סבלנות לפעול לפי היכולת הרוחנית האמיתית.
זה מה שהתורה מזהירה: “לא בשמים היא”, אל תעפיל מעלה בעבודות נשגבות כשאינך ברמה רוחנית כזו שאתה מסוגל לעמוד בהן, אך מצד שני אל תרים את הרגל מהגז, אל תפסיק בגלל זה לשאוף להגיע ליעד, וחמור מכך אל תלחץ על הברקס. כל שעליך לעשות הוא רק להתקדם צעד אחד קדימה, לא לעמוד במקום אך גם לא להאיץ מדי.
השם רוצה מהאדם רק את מה שהוא יכול ומסוגל לעשות לפי הרמה הרוחנית שלו, לפי המדרגה הרוחנית שהוא עומד בה באותו רגע.
“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו” – בפשיטות ובתמימות לפי הכוחות שלנו. מה כן עלינו לעשות? קצת מאמץ להתקדם מעבר למקום שבו אנחנו עומדים כעת. “כי קרוב אליך הדבר מאוד”, תתאמץ קצת להגיע למדרגה הקרובה אליך, תעלה מדרגה מעבר למה שאתה עומד כעת. זה מה שמבקשים ממך. כאשר תעשה כן תוכל לשמור ולהיזהר מתבערת הלב מעבר למדרגתך, דבר שיכול לגרום חלילה לשבירה מוחלטת ולנפילה לתהומות של ייאוש ותאוות נפולות. ומצד שני, לא תבער רוחנית מעבר למדרגתך האמיתית שבה הנך עומד כעת.
זה הסבר של רבי נתן שמבטא צד אחד של המטבע, לפעול בנחת ובהדרגה. אולם במקום אחר, רבי נתן נותן ביטוי לצד השני של המטבע ומציע הסבר שונה על אותו פסוק מנקודת מבט של “כוח הרצון”, וכך הוא מלמד: חכמינו למדונו, “יגעתי ומצאתי תאמין, מצאתי ולא יגעתי אל תאמין”. זאת אומרת, ללא התמסרות, ללא שאדם מוכן לקפוץ למים ולשבור מניעות עצומות שהן ממש כמו ‘ים’ ו’תהום’ לא ניתן לזכות לקבל את התורה.
על כל אדם להיות עם שאיפה והתמסרות אינסופית לבורא. על מנת להבין היטב את דרכי התורה, עליו להיות מוכן למסור את נפשו כפשוטו. ומכיוון ש”אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה (בטענות) עם בריותיו”, פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא אינו שולח על האדם מניעות וקשיים שאין בכוחו להתגבר עליהם (אם הוא אכן רוצה באמת ובתמים להתגבר עליהם), לכן כשהוא חזק באמת ברצון שלו לעמוד בניסיונות ולהצליח, עד שהוא מרוצה למסור את נפשו כדי לעמוד בניסיון, השם בעצמו מסיר את כל המניעות למענו ומאפשר לו לעמוד בזה.
כל אחד נדרש להגיע ל’שמים’, ההבדל הוא במסלול!
מובן אם כן, שכאשר אדם מוכן למסור את נפשו למען התורה מגיע לו שהוא אכן יזכה לקבל את התורה, ואז ממילא מתבטלות כל המניעות והוא זוכה לקבל את התורה בשלמות. לפי זה המשמעות בפסוק “לא בשמים היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו” מתפרשת כך: כאשר אדם חזק ברצון שלו עד כדי כך שהוא מוכן לעלות לשמים בשביל זה, וכן לעבור מעבר לים בשביל זה (כפי שהבאנו מפירוש רש”י) תיכף ומיד מתרחש הדבר: “כי קרוב אליך הדבר”, כלומר מיד מתבטלות כל המניעות מאליהן, ופתאום כל הדברים שבקדושה הופכים להיות קרובים אליו ללא כל מניעות.
ראינו שני הסברים שונים של רבי נתן על אותו פסוק. הדברים אינם סותרים. להיפך, הם משלימים זה את זה. ישנן שתי הנהגות, יש הנהגה של כוח הרצון שבו האדם יכול לפעול גדולות ונצורות, ולפיה על האדם להגביר את כוח הרצון עד אין סוף ולהיות מוכן לעבוד את השם בכל ליבו, גם במסירות נפש. אם התורה אכן הייתה ב”שמים”, זאת אומרת שהיה ניתן להשיג אותה אך ורק באופן שהיינו נדרשים למסור את הנפש עבורה, כך אכן היה ראוי שנעשה עבורה. אולם בפועל, כאשר אדם אינו נמצא במדרגה זו אסור לו לפעול מעבר לכוחות שלו, כי בקלות הוא יוכל “לשבור את הכלים” וליפול מכל וכל ברוחניות. לכן עליו לפעול בהדרגה לפי היכולת שלו ולהתאמץ לטפס שלב אחד מעבר לשלב שבו הוא עומד באותו רגע נתון, עד להגעתו לפסגה.
מצד אחד, אנחנו לא רוצים לפספס את ההזדמנות להשיג מה שאנחנו יכולים ומסוגלים לפעול רוחנית כאן בעולם הזה. מצד שני, אנחנו גם לא רוצים למהר מדי וליפול רוחנית מכל המדרגות. לכן כל כך חשוב תמיד להתפלל להשם שינחה אותנו בעצה טובה איך ראוי לנו לנהוג בדרכי התשובה.
(על פי ליקוטי הלכות, תרומות ומעשרות ג י; הפירוש השני על פי ליקוטי הלכות, הכשר כלים ד, והסבר מקשר בין המאמרים).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!
