פרשת קרח היא אחת הפרשיות המטלטלות ביותר בתורה. לאחר כל מה שעשה משה רבנו
פרשת שלח פותחת בציווי ה' למשה רבנו לשלוח מרגלים לארץ ישראל. לכאורה, עצם הבקשה
פרשת בהעלותך פותחת במצוות הדלקת המנורה במשכן. לאחר שכל נשיאי השבטים הקריבו את קרבנות
פרשת נשא נקראת בדרך כלל בסמיכות לחג השבועות, ובארץ ישראל היא נקראת פעמים רבות
פרשת במדבר פותחת בספירת בני ישראל. התורה מונה את השבטים, את מספר האנשים בכל
הפרשה פותחת בדיני השמיטה – השנה השביעית שבה מצווה התורה להניח לאדמה לנוח: “שדך
“וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה…” (ויקרא כו' יד') בפרשת
פרשת בהר – השמיטה והיובל – אמונה בהשגחת ה׳ פרשת בהר פותחת בדיני השמיטה,
בפרשת קדושים כתוב: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה׳”. זו לא רק הוראה מוסרית, אלא
פרשת אחרי מות פותחת לאחר פטירת בני אהרן, ומתוך כך מלמדת אותנו על עבודת
