פרשת תולדות – יעקב, עשו, והמאבק על האמת
יעקב ועשו: שתי דרכים שונות
פרשת תולדות מספרת על לידתם של יעקב ועשו, לאחר שיצחק ורבקה המתינו עשרים שנה לילדים והתפללו לה' שיזכו לזרע של קיימא. לבסוף נולדו להם תאומים, אבל שני האחים היו שונים מאוד זה מזה.
בהמשך הפרשה מסופר על פטירת אברהם אבינו, שבעקבותיה הוכנה ארוחה לאבלים. עשו הגיע רעב ודרש מיעקב שייתן לו לאכול, ובתמורה למזון מכר לו את הבכורה. הוא ויתר על דבר בעל ערך עצום תמורת הנאה רגעית.
לאחר מכן התורה מספרת על הרעב שהיה בארץ, שבעקבותיו עבר יצחק לארץ פלשתים. שם הצליח מאוד והתעשר, כרת ברית עם אבימלך וחפר מחדש את הבארות שחפר אברהם אביו ושהפלשתים סתמו.
בהמשך מסופר על נישואי עשו בגיל ארבעים, ועל פרשת הברכות. יצחק רצה לברך את עשו, אבל רבקה אמרה ליעקב להיכנס במקומו ולקבל את הברכות. לאחר שיעקב יצא, הגיע עשו, בכה וביקש ברכה גם לעצמו. הפרשה מסתיימת כאשר יצחק ורבקה שולחים את יעקב לבית לבן.
נתבונן מעט בדמויותיהם של יעקב ועשו ובמשמעות המאבק ביניהם.
התורה מתארת את יעקב כ"איש תם ישב אהלים", ואילו עשו היה "איש ידע ציד איש שדה".
יעקב ישב באוהל, למד תורה ועסק בהכרת הקב"ה ובדרכי עבודתו. עשו, לעומתו, היה איש שדה.
באופן עקרוני, אין שום פגם בכך שאדם הוא איש שדה. פירוש הדבר שהוא יוצא לעולם, עובד, מתפרנס ודואג לצורכי משפחתו. הרי לא כל אדם מסוגל לשבת וללמוד תורה במשך כל היום, ולא כל אדם מסוגל לנהל עסק. העולם זקוק לשני סוגי האנשים.
אבל יש תנאי אחד חשוב: צריך לנהוג ביושר.
וכאן היתה הבעיה של עשו.
רש"י מבאר שעשו עבר על שלוש עבירות חמורות: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. הוא לא הסתפק בעיסוק בענייני העולם הזה, אלא השתמש בחייו כדי ללכת אחרי תאוותיו ולעשות מעשים רעים.
מדוע יצחק רצה לברך את עשו?
לאור הדברים הללו מתעוררת שאלה גדולה: מדוע יצחק אבינו רצה לברך דווקא את עשו?
הרי יצחק לא היה אדם שאפשר להטעות בקלות. הוא ידע שעשו הוא איש שדה, אדם העוסק בענייני העולם הזה. מדוע רצה להעניק לו את הברכות?
התשובה היא שגם אדם שאינו יושב ולומד תורה במשך כל היום צריך להיות קשור לקב"ה.
מי שעוסק במסחר ובעבודה אינו פטור מעבודת ה'. גם בתוך חיי העסקים אפשר וצריך לחיות תחת השגחתו של הקב"ה ולהיות מחוברים אליו.
יצחק רצה שעשו יהיה אדם כזה. גם אם אינו לומד תורה בעצמו, הוא יכול לתמוך בלומדי תורה ולסייע להחזקת התורה.
לא כולם מסוגלים ללמוד במשך שעות ארוכות. יש אנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, יש אנשים עם דיסלקציה, ויש סיבות נוספות שמקשות על אדם לשבת וללמוד. יש מי שמסוגל להקדיש ללימוד שעה או שעתיים ביום, ויש מי שגם זה קשה לו.
אבל אם אינך יכול להיות זה שלומד תורה, אתה יכול להיות זה שתומך בלומדי תורה.
יצחק אבינו רצה להעניק לעשו את הברכות כדי שיצליח בענייני העולם הזה ויוכל להשתמש בהצלחתו לתמיכה בתורה, וכך גם הוא יזכה לחיות תחת ההשגחה האלוקית.
אלא שכאן נכנסה לתמונה רבקה אמנו.
רבקה, כמו כל אם יהודייה שמכירה היטב את בניה, ידעה מה הם מסוגלים לעשות ומה טבעם האמיתי. היא הכירה את רשעותו של עשו ואת מעשיו החמורים, שיצחק לא היה מודע להם.
היא ידעה שעשו אינו ראוי לקבל את הברכות, ולכן אמרה ליעקב להיכנס אל אביו ולקבל את הברכות במקומו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
- פרשת תולדות – כוחן של דמעות
- להסתכל בשכל של כל דבר – פרשת השבוע תולדות
- כמה אנחנו צריכים לסבול? – פרשת השבוע תולדות
יעקב איש האמת של העולם הזה
כאן מתעוררת שאלה נוספת, לא פשוטה.
יעקב אבינו מייצג את מידת האמת. והנה, לכאורה, הוא נכנס אל אביו במרמה כדי לקבל את הברכות.
הוא התחפש לעשו, לבש את בגדיו וכיסה את ידיו ואת צווארו בעורות גדיי עיזים, כדי שיצחק ירגיש את השיער ויחשוב שעשו עומד לפניו.
לכאורה, הוא לקח ברכות שנועדו לאחיו. האם כך נוהג מי שמייצג את האמת?
אבל כאן בדיוק טמונה האמת.
הברכות היו ראויות ליעקב. הוא היה זה שצריך לקבל אותן.
יעקב היה אמנם ראוי לברכות הרוחניות ולחיי העולם הבא, אבל הוא היה זקוק גם לברכות של העולם הזה. הרי אדם צריך לחיות בעולם הזה, להתפרנס ולהתקיים כדי שיוכל לעבוד את ה'.
לכן הברכות הגשמיות היו נחוצות גם ליעקב, ולמעשה היו שייכות לו.
כאשר עשו הגיע וגילה שיעקב כבר קיבל את הברכות, הוא בכה בכי גדול וביקש מאביו שיברך גם אותו. יצחק אמר לו שכבר בירך את יעקב, אבל עשו לא ויתר עד שקיבל ברכה.
ומה רצה עשו לעשות עם הברכות?
הוא רצה את השפע ואת הכוח של העולם הזה כדי להמשיך בדרכו, דרך של עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
דרכו של עשו בעולם של ימינו
כאשר מתבוננים בעולם שלנו, אפשר לראות עד כמה שלוש העבירות הללו עדיין נמצאות במרכז החיים של האנושות.
עבודה זרה
היום הכסף הפך לסוג של עבודה זרה.
אנשים בכל רחבי העולם רודפים אחר הכסף ועובדים אותו כאילו היה האלוקים שלהם. כולם משרתים את הדולר הכל יכול.
ולא מדובר רק באמריקאים. הדולר האמריקאי הפך למטבע מרכזי בכל העולם, והמרדף אחר הכסף קיים בכל המדינות.
גילוי עריות
לצערנו לא חסרים אישי ונבחרי ציבור שנתגלה קלונם ברבים
ומה לגבי שפיכות דמים?
גם כאן אנחנו רואים תופעה קשה, אפילו בלי שפיכות דמים כפשוטה.
תראו מה התקשורת עושה לאנשים. היא בוחרת אדם מסוים ומרוממת אותו, או בוחרת אדם אחר והורסת אותו.
לפעמים היא מעלה אדם למעמד שאינו ראוי לו, ולפעמים היא משחירה את שמו של אדם ומחריבה את חייו, אף שאינו ראוי ליחס כזה.
כך התקשורת יכולה להרוס בני אדם.
שלוש הבחינות הללו של דרכו של עשו, גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, ממשיכות להתגלות בעולם מדי יום.
וזה מה שעשו רצה לעשות עם הברכות שקיבל.
אבל יעקב אבינו ביקש דבר אחר לגמרי.
יעקב אבינו רצה את האמת.
בסופו של דבר, אומר רבי נתן, השקרים יהיו רבים כל כך, והדברים יחזרו על עצמם שוב ושוב, עד שאנשים פשוט יפסיקו להאמין להם.
כיצד תתגלה האמת בעולם מלא שקרים?
יעקב אבינו מייצג את מידת האמת, אבל כאשר אנחנו מתבוננים בעולם של ימינו, קשה מאוד למצוא בו אמת.
כל אדם יכול להמציא סיפור, להטיח האשמה ולומר מה שהוא רוצה. הדברים מתפרסמים, מופצים ומתקבלים כאילו היו עובדות, גם כשאין להם בסיס.
וכאן רבי נתן מלמד אותנו רעיון נפלא.
רבי נתן אומר שכאשר היה בעולם רק אדם אחד, אדם הראשון, לא היה למעשה מקום לשקר בין בני אדם. היה רק אדם אחד, והמציאות היתה כפי שהיא.
אבל ברגע שיש שני בני אדם, כבר קיימת אפשרות לספר סיפורים שאינם אמת.
כאשר היו אדם וחוה, הנחש הצליח לפתות את חוה ולהטעות אותה. כבר אז התחילה האפשרות להציג את המציאות בצורה שקרית.
ומכאן התופעה רק הולכת ומתרחבת.
ככל שיש יותר בני אדם בעולם, כך מתרבים גם השקרים. לכל אחד יש את האינטרסים שלו, וכל אדם רוצה להגן על עצמו ולהשיג את מה שטוב לו.
ממילא נוצרים עוד ועוד סיפורים, טענות והסברים שמרחיקים את האנושות מן האמת.
וכאן רבי נתן שואל שאלה עצומה.
הרי בסופו של דבר האמת צריכה להתגלות. בני האדם צריכים להגיע לידיעת האמת.
אבל אם השקר מתרבה כל כך במהירות, ובכל יום נוספים עוד שקרים שמכסים על השקרים הקודמים, כיצד נוכל אי פעם להגיע אל האמת?
הרי האמת הולכת ונקברת מתחת לשכבות רבות של שקר!
דווקא ריבוי השקרים יביא לגילוי האמת
התשובה של רבי נתן מפתיעה מאוד.
הוא אומר שדווקא ריבוי השקרים הוא שיביא בסופו של דבר לגילוי האמת.
כיצד?
מפני שהשקרים יתרבו כל כך, עד שבני האדם יפסיקו להאמין להם.
היום אנשים קוראים את הניו יורק טיימס, את הוושינגטון פוסט, צופים ב-CNN וב-BBC ובשאר כלי התקשורת, ומקבלים את הדברים שהם שומעים כאילו הם אמת.
אבל כלי התקשורת ממשיכים לדבר ולפרסם עוד ועוד סיפורים. כל אחד אומר מה שהוא רוצה, והמסרים חוזרים על עצמם בלי סוף.
בסופו של דבר, אומר רבי נתן, השקרים יהיו רבים כל כך, והדברים יחזרו על עצמם שוב ושוב, עד שאנשים פשוט יפסיקו להאמין להם.
אנשים יגיעו למצב שבו כבר לא יקבלו באופן אוטומטי את מה שמספרים להם.
וכאשר יפסיקו להאמין לשקרים, תוכל האמת להתחיל להתגלות.
זהו החידוש הנפלא של רבי נתן: דווקא ההתרבות העצומה של השקר, שנראית לכאורה כמכשול בפני גילוי האמת, תהפוך בסופו של דבר לסיבה שבגללה השקר יאבד את כוחו.
להתפלל לגילוי האמת
זהו הלימוד שעלינו לקחת מפרשת תולדות.
יעקב אבינו מייצג את האמת, ואילו עשו מייצג את השימוש בשפע של העולם הזה למטרות פסולות. המאבק ביניהם הוא גם המאבק בין האמת לשקר, מאבק שנמשך עד ימינו.
אנחנו צריכים ללמוד להסתכל מעבר לשקרים שמקיפים אותנו ולא לתת להם להשתלט על ליבנו.
אין צורך להיבהל מכל סיפור שמתפרסם או לקחת ללב כל דבר שאומרים. עלינו לזכור שהאמת קיימת, גם כאשר היא מוסתרת מתחת לשכבות רבות של שקר.
ובעיקר, עלינו להתפלל.
להתפלל שוב ושוב שהקב"ה יגלה את האמת במהרה, שהשקר יאבד את כוחו ושנזכה לראות את האמת מתגלה בעולם.
ובזכות גילוי האמת נזכה במהרה לביאת משיח צדקנו, לבניין בית המקדש ולקיבוץ גלויות ישראל.
אמן.
