פרשת בהר בחוקותי – ברכה או קללה? הבחירה בידינו

פרשת בהר – השמיטה והיובל – אמונה בהשגחת ה׳

פרשת בהר פותחת בדיני השמיטה, שנת השמיטה היא שנה שבה האדם עוזב את עבודת האדמה ומכיר בכך שהפרנסה אינה תלויה רק בעבודתו, אלא בברכת ה׳. לאחר מכן התורה מציגה את דיני היובל – שזה שנת החמישים, שבה הקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים והעבדים יוצאים לחירות.

שתי המצוות הללו מלמדות יסוד עמוק: הרכוש לא שייך לבעליו בצורה מוחלטת, הכול שייך לה׳, והוא רק מופקד עליו. כאשר האדם מפנים זאת, הוא חי מתוך אמונה וביטחון, ולא מתוך אחיזה בחומר בלבד.

בין אדם לחברו

הפרשה ממשיכה בהלכות שבין אדם לחברו: האיסור להונות את הזולת, וגרימת צער לזולת, והלכות של ירושה ורכוש. אחד מהאיסורים הבולטים הוא איסור ריבית – התורה מתארת זאת בלשון “נשך”, נשיכה.

מדוע “נשיכה”? משום שהריבית פועלת בהדרגה, כמעט מבלי להרגיש, אך לבסוף “אוכלת” את ממונו של האדם. האדם חושב שהוא מרוויח, אך למעשה הוא מכניס את עצמו למעגל של לחץ ותלות.

המסר הוא ברור: הפרנסה אינה באה מחישובים אנושיים בלבד, אלא מהשגחת ה׳. כאשר אדם מלווה כסף ואינו גובה ריבית, הוא אולי לא מרוויח מבחינה חומרית – אך הוא מרוויח ברכה וקיום רצון ה׳.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת בהר בחוקותי – להפסיק להיות עבדים של…עצמנו
• ייחודיות: מטרה עליונה – פרשת השבוע בהר בחוקותי
• טובים השניים מן האחד – פרשת השבוע בהר בחוקותי

פרשת בחוקותי – ברכה או קללה – הבחירה בידינו

פרשת בחוקותי מציבה בפנינו שתי דרכים:
אם נלך בדרכי התורה – תבוא הברכה, שפע, שלום וביטחון.
ואם חלילה לא – התורה מתארת סדרת קללות וסבל.

הדברים אינם רק תיאור היסטורי, אלא מציאות שחוזרת לאורך הדורות. כאשר עם ישראל מתרחק מהתורה, הוא חש חוסר יציבות, פחד ורדיפה.

הקשר בין הזהות היהודית לתורה

אחד המסרים העמוקים בפרשה הוא הקשר בין הזהות היהודית לבין התורה. מה מגדיר אותנו כעם? לא רק מוצא או לאום – אלא הקשר לתורה ולברית עם ה׳.

כאשר אדם מתנתק מהשורש הרוחני הזה, מתעוררת השאלה: מהו הזהות שלו ומה הקשר שלו לארץ? התורה היא זו שמעניקה לעם ישראל את ייחודו ואת הקשר והזכות להיות בארץ ישראל. אם הוא רוצה את הארץ הוא צריך להתחבר לשורש האמיתי שמעניק משמעות וזהות.

גם אם האדם רחוק – הדרך חזרה תמיד פתוחה. כל מה שנדרש הוא לפנות, לשנות כיוון, ולהתחיל מחדש.

לא לאבד תקווה גם בתוך הקושי

למרות כל האזהרות, הפרשה מסתיימת בנחמה גדולה:
“וזכרתי להם ברית ראשונים…”

ה׳ מבטיח שלא ימאס בעם ישראל, גם כאשר הוא בגלות וגם כאשר הוא רחוק. הברית קיימת לעד.

המסר הוא עוצמתי: גם אם האדם רחוק – הדרך חזרה תמיד פתוחה. כל מה שנדרש הוא לפנות, לשנות כיוון, ולהתחיל מחדש.

פרשת בחוקותי – הבחירה בידינו

פרשות בהר בחוקותי מלמדות אותנו:

לבטוח בה׳ בפרנסה ובחיים
לנהוג ביושר וברגישות כלפי הזולת
להבין שהזהות היהודית והשייכות לארץ קשורה לתורה
לדעת שתמיד יש דרך חזרה בתשובה

כאשר האדם בוחר בדרך זו, הוא מקרב את עצמו ואת העולם כולו לגאולה.

יהי רצון שנזכה להתחזק באמונה, ללכת בדרכי התורה, ולראות במהרה את ביאת המשיח, בניין בית המקדש וקיבוץ הגלויות. אמן ואמן