אור המנורה שבער שמונה ימים לא היה תוצאה של המלחמה, אלא הסיבה שלה. זה המסר העיקרי של מלחמת הרוח בחומר.
“וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹוקים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ” (בראשית מא, לט).
היינו בארץ ישראל ובית המקדש עמד על מכונו. אז מה הייתה ה”גלות” של גלות יוון שלנו בזמן נס חנוכה?
גלות יוון תוקפת את היהדות, אפשר לתמצת את זה בצורה הכי טובה במילים של ברכת “על הניסים”: “כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך”.
זאת נראית כמו מטרה מרשימה מאוד: לגרום לאומה שלמה של מיליוני אנשים לשכוח את האוצר הלאומי שלהם, שאת גילויו הם חוגגים מדי שנה במשך אלפי שנים. אבל זו לא הייתה המטרה של היוונים. לכתחילה הם רצו להוריד את מעמד התורה ממקום אלוקי למקום של בשר ודם, חלילה. ולא רק, אלא גם רצו “שנשכח” אותה, כלומר שלא נראה יותר בתורה אופציה של מנחה לחיים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
הזוהר הקדוש (א, קצד ע”ב) אומר לנו שלמלכים אין אותם חלומות שאנו חולמים, פשוטי העם. החלומות של המלכים מגיעים ממקום ‘גבוה יותר’ משלנו. אז לאחר שהתאכזב מפירושי החלום שהציעו לו חכמי הארץ שלו (בראשית לא, ח) הוא הבין שהפירוש של יוסף באמת בא מאלוקים. בנוסף, הוא הבין שהתוכנית של יוסף חייבת להיות אלוקית ומסיבה זו יש ליישם אותה.
בואו לא נשלה את עצמנו. פרעה לא עמד להפוך לבעל תשובה בגלל חכמתו האלוקית של יוסף. להיפך, כמו פוטיפר לפניו, נראה שפרעה נתן ליוסף יד חופשית בניהול מצרים וכביכול “יצא” לחופשה נטולת דאגות.
היוונים רצו להוריד את מעמד התורה ממקום אלוקי למקום של בשר ודם, חלילה, ושלא נראה בה יותר אופציה של מנחה לחיים!
אבל בניגוד לפרעה, היוונים לא היו במצב חירום מידי. לא היה להם תמריץ להודות או להיכנע לעליונות החכמה היהודית. יתירה מזו, מכיוון שהם החשיבו את עצמם כאומה העולה לכן הם לא הרסו את בית המקדש על הסף. למה? כי זה היה מעיד שהם מפחדים מהיהודים. במקום זאת, על ידי שינויים בעבודת בית המקדש הם רצו להרשים את העולם, ובפרט את היהודים, שהחכמה היוונית עדיפה ושהם יכולים ללמד את היהודים דבר או שניים בחיים.
למרבה הצער, יהודים רבים חשבו שהיוונים צודקים. אבל למזלנו, החשמונאים לא קנו את זה. הם השיבו מלחמה. וכאשר הם ניצחו ומצאו את פך השמן הקטן, חכמינו הבינו בחכמה ובתבונה האלוקית שלהם שאור המנורה שבער שמונה ימים אינו תוצאה של המלחמה, אלא הסיבה שלה. מעט הדעת שהחשמונאים עוררו בעם היהודי הובילה לניצחון האדיר שנרשם לזיכרון לדורות.
אתם בני אדם, נכון? אתם אוכלים, שותים ועושים דברים פיזיים אחרים שכל בני האדם עושים. אתם אנשים נורמליים, אז מן הסתם אתם נהנים משלל הפעולות הללו, לפעמים קצת ולפעמים יותר. האם אתם חושבים שהפעולות האלה הן ‘רצונות’ או ‘תאוות’? הנה מה שרבי נחמן מלמד אותנו:
“אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הוּא הֶכְרֵחַ לְקִיּוּם הַגּוּף, וְגַם בָּנִים מֻוכְרָחִים לְהוֹלִיד, וְכָל זֶה הָאָדָם מֻוכְרָח, וְאִם כֵּן אֵין שׁוּם תַּאֲוָוה כְּלָל, רַק שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְנַהֵג בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה”. (שיחות הר”ן נא).
כולנו ממשיכים להילחם ביוונים – ובעיקר ברעיון שהחכמה והאינטליגנציה היהודית המולדת שלנו אינה עליונה לחלוטין לכן צריך ‘לשפר אותה’, כפי שטענו.
אכילה ושתייה הכרחיות לקיום הגוף, רק שצריך להתנהג בהן בקדושה ובטהרה!
נכנענו להנאות היווניות של הגוף והנפש. הדעת שלנו נפגעה, נחלשה והצטמצמה כתוצאה מכך. גם הסבירות שלנו להתנגד לפיתוי הנוכחי והעתידי נחלשת, אבל לא נעלמה. וכך מלמד רבי נחמן:
“וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין [נותן חכמה לחכמים]. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכֹוחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכֹּוחַ אֶל הַפֹּועַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכֹוחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְינוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ, מִלְּבַד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹסִיף לִתֵּן חָכְמָה לַחַכִּימִין, בְּכוֹחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַתַּאֲווֹת.
“וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, וְנִפְגַּם שִׂכְלוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִתְמַעֵט, אַף עַל פִּי כֵן בִּמְעַט מְעַט שֵׂכֶל הַנִּשְׁאָר יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמֹד. וַאֲפִילּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲוות” (שם).
מצאו את פך השמן הקטן בתוככם, הדליקו אותו וראו איך הקב”ה גורם לו להאיר הרבה מעבר למה שחשבתם או ציפיתם.
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
