חצות היא שעת שבירתה של השינה, היא כמו קרן אור בחשכת הלילה. מה חושב רבי נחמן על זמן הקסום הזה בו אפשר להפוך עולמות עם דיבורים פשוטים היוצאים מן הלב?
כל מי שיש יראת השם בליבו, צריך לקום בחצות הלילה ולהתאבל על חורבן בית המקדש (אורח חיים א, ג). “תיקון חצות” הוא שם כולל ללקט תפילות וקינות שאומרים בחצות על חורבן הבית.
בתלמוד, במדרש וב”שולחן ערוך”, מובא רבות על מעלת הקם בחצות הלילה לבכות על חורבן בית המקדש. הזוהר, הקבלה וכל כתבי הקודש, כולם מדברים על חשיבותו של תיקון חצות. חצות היא שעת שבירתה של השינה, היא כמו קרן אור בחשכת הלילה. לדעת רבי נחמן מברסלב, העיקר בעבודת השם הוא לקום לתיקון חצות (שיחות הר”נ שא). סדרת המאמרים הבאה תתמקד על השקפתה של ברסלב בערכו הגדול של הקימה בחצות ואמירת אותן תפילות. בסדרה זו נדון על תוצאה חשובה של הקימה בחצות הלילה – ההתבודדות והשיחה האישית בין האדם לבוראו בשעות האלו של חשכת הלילה, כאשר עת רצון מתגבר בעולם.
החשיבות של חצות
על פי חז”ל, בית המקדש מקביל ל”דעת”, כשדעתו של אדם טהורה כאילו נבנה בית המקדש בימיו. אולם, כאשר נפגמת דעתו של האדם, רומז הדבר לחורבן בית המקדש (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, סז).
העבר חלף ואיננו. בית המקדש, ביתו של הקב”ה כביכול, נחרב לפני כאלפיים שנה. כעת, הוא ממתין לשוב אלינו (ולנו הוא ממתין שנשוב אליו) כדי לבנות את בית המקדש. כל אחד יש לו חלק בחורבן נורא זה. ואם נטען, מדוע מטילים עלינו אחריות לחורבן הבית? כתשובה לזה אמרו חז”ל: אכן כן, לכל אחד יש יד וחלק בחורבן הבית, כי אם אין המקדש נבנה בימי חיינו כאילו הוא נחרב מחדש בימינו ואנו כולנו אחראים לכך (ירושלמי, יומא א, א). או, אולי בגלגול קודם באמת גרמנו בפועל לחורבן הבית, לכן עלינו להתאמץ לקום בחצות להתאבל על חורבן הבית. הקב”ה הבטיח לגמול לכל מי שמתאבל על חורבן הבית שיראה לו גם את בנייתם מחדש של המקדש ושל ירושלים (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, סז).
ההתרחקות מהקב”ה נמשלת לשינה: ככל שהשינה עמוקה יותר, כך קשה יותר להתעורר לעבודת הבורא. יתירה מזו, השינה נמשלת להסתלקות החכמה, לקיום בלתי-מודע, בעוד ההתעוררות היא המודעות. לכן, להתעורר לתיקון חצות דומה להיות האדם מודע לעצם קיומו ולצורך לנצל היטב את חייו. היא דומה גם למציאת הנקודות הטובות בתוכו, בתוך “החשכה” האופפת אותו. הערך הגדול שבקימה לחצות הוא בכך שהיא “שוברת” את השינה ומחסלת את המרחק בין האדם לאלוקיו (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, יב).
אולי גם זה יעניין אתכם:
סדנת ניווט – אמונה עם שלוש נקודות
מתי וכיצד?
השעה הראויה לתיקון חצות היא שש שעות אחרי צאת הכוכבים, ללא קשר לעונת השנה (ראה מגן אברהם, אורח חיים א, ב; רלג, א). למשל, בצפון אמריקה, חצות בחורף יהיה בסביבות השעה 23:30 בלילה; ובקיץ בשעה 3:30 לפנות בוקר, בערך. באירופה, כגון באומן, שעת חצות יכולה להקדים בחורף ל-22:30, ולעומת זאת בקיץ היא לא תגיע כלל משום שלאחר שש שעות מצאת הכוכבים כבר יעלה הבוקר (ואז על האדם לשאוף לקום על כל פנים לפני עלות השחר, שיחות הר”נ שא).
השינה נמשלת להסתלקות החכמה, לקיום בלתי-מודע, בעוד ההתעוררות היא המודעות. לכן, להתעורר לתיקון חצות דומה להיות האדם מודע לעצם קיומו ולצורך לנצל היטב את חייו.
כבר אמרנו, שמטרת אמירת תיקון חצות היא להתאבל על אובדן בית המקדש ועל כל הצרות שפקדו אותנו מאז יצאו ישראל לגלות, לכן נהוג לומר את התפילה בסגנון אבלות, כגון לחלוץ את הנעליים לשבת על הרצפה ולשים אפר על הראש. ישנם כאלה שמוסיפים ללבוש איזה בגד של שק וכדומה פעולות אלו חשובות, אך בוודאי המטרה העיקרית היא לכוון למשמעות המילים ולהרגיש בלב את צער החורבן וגלות ישראל.
אמנם, בעיקר, אומרים את תיקון חצות על חורבן בית המקדש שהיה בעבר, אך גם על מה שקורה לו לאדם בהווה. על ידי אמירה כזאת מוצא האדם הזדמנות להתבטא ולהוציא מליבו את כל אשר עובר עליו. ואם הוא זוכה לומר בצורה זו את תיקון חצות, ימצא שכל מה שקורה לו מופיע בתוך המילים של תיקון חצות (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, קא).
“אלוקים! באו גוים בנחלתך, טמאו את היכל קדשך, שמו את ירושלים לעיים” (תהילים עט, א). פסוק זה הוא חלק מרכזי ב”תיקון חצות”. ומצאנו ש”נחלה” מסמלת את המקדש – הדעת; “היכל” הוא הפה; וירושלים היא הלב. לכן היה רבי אליהו חיים רוזן מפרש כך את הפסוק:
מה צריך מוח יהודי – “המקדש” לכלול בתוכו? את התורה הקדושה, התלמוד הבבלי והירושלמי, המדרש, הזוהר, ה”שולחן ערוך” וכו’. במקומם, אנו מעסיקים את מחשבותינו ב”חכמות” הגויים – באו גויים בנחלתך…
פה יהודי – “ההיכל” צריך להגות דברי שבח והלל לבורא עולם, לדבר דברי תורה ותפילה ולהרבות בדברי חסד ועידוד למשפחתנו ולידידינו. במקום זאת, אנו מעסיקים את לשוננו בדיבה ובלעג – טימאו את היכל קדשך…
לב יהודי – ירושלים (עיר הקודש) צריך להתמלא באהבת השם ויראתו. במקומם, הוא שומם מכל זה – שמו את ירושלים לעיים… ואין זאת אלא דוגמה לדרך שאנו יכולים ל”תרגם” את ה”חצות” על מצב חיינו האישיים כאן ועכשיו.
בנוסף, כל אדם מתנסה ברגעים קשים בחייו. תיקון חצות מהווה, אפוא, כלי מושלם לשחרור רגשותיו המעונים של האדם. אחרי פטירתו של רבינו, העיד רבי נתן על עצמו שלא מצא דרך להביע את ייסוריו על האובדן הקשה רק באמירת “תיקון חצות”, שם הצליח למצוא מעט ניחומים (רבי אליהו חיים רוזן).
רוצים להיות מודעים לעצם קיומכם? נצלו את הזמן המיוחד של תיקון חצות לתפילה!…
מה אם…
כדאי לציין, כי האדם הקם בחצות הלילה צריך להקפיד גם לישון את שעות השינה הנדרשות לגופו כדי שיוכל להתעורר בחצות, וגם לתפקד במשך כל היום כולו. לשם כך קיימות אפשרויות שונות: אפשר לפצל את השינה – לקום בחצות לומר תיקון חצות ולחזור לישון אחר כך. או, אפשר להישאר ער עד אחרי תפילת שחרית ואז לישון מספר שעות נוספות. אם בכל זאת אדם מתקשה לקום בחצות הלילה, יקום לפחות לפני עלות השחר (אורח חיים א, א; משנה ברורה א, ט).
רבי דב מטשערין, מגדולי תלמידי רבינו, התקשה מאוד מבחינה בריאותית לקום לתיקון חצות. הוא שכר אדם להעיר אותו ולעמוד עליו עד שיקום. אך מכיוון שלא צבר די שעות שינה, החל רבי דב מתייסר מכאבי ראש קשים. בסופו של דבר, אמר לו רבינו ש”החצות שלו יהיה בשעה שלוש לפנות בוקר” ובכך אפשר לו לישון שינה רצופה למספר שעות נוספות. רבי דב קיים את דברי רבינו בדיוק רב, והיו חסידי המקום הנעורים יודעים בדיוק מתי השעה שלוש – לפי הגעתו של רבי דב לבית הכנסת (כוכבי אור, עמוד כה אות כא).
ראש הישיבה, בשיחות הדרכה לצעירים היה אומר: “מי שאינו מסוגל לקום מדי לילה לתיקון חצות – לא ייפול לחלישות הדעת מזה, אלא ינסה להתעורר לפחות אחת לשבוע. ואם אינו יכול להתמיד לקום גם לא אחת לשבוע, ישתדל לקום לפחות אחת לחודש. ואם כבר הוא נוהג כך – יקבע את החצות החודשי בערב ראש חודש, מכיוון שזהו יום המסוגל לתפילה באופן מיוחד.
סגולתה של שעת חצות
שעות חצות הן שעות גדולות מאוד ובכוחן להמתיק את הדינים ולבטל את הגזירות (ליקוטי מוהר”ן, קמט).
בשעת חצות יורד מן השמים שפע של חסדים (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, יד).
כפי שגאולת מצרים הייתה בשעת חצות הלילה, כך גם הגאולה השלמה תהיה בשעת חצות. מכאן אנו למדים שהגאולה שאנו מצפים לה תבוא בזכות הקמים לתיקון חצות (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, טו).
רבי נתן היה אומר: את השיר “אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב” שרים בתום ההגדה בליל סדר הפסח מכיוון ששיר זה מקביל לתיקון חצות, שאומרים אותו על חורבן בית המקדש. ב”אדיר הוא” מבקשים ברוח המועד שיבנה הקב”ה מחדש את בית המקדש (הגדת ברסלב).
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
