החיים שלנו מלאים במערבולות, מתחים ואי וודאות. איך מתמודדים עם הקושי הנפשי? עם אתגרים, ובעיקר עם חוסר סבלנות?
השנים האחרונות לא היו קלות, פיזית ונפשית. העול שהונח על כתפינו כלכלית ובריאותית מורכב. אנחנו חווים חוסר וודאות, שינויים רבים שמובילים ללא מעט מתחים ומצבי רוח משתנים מקצה לקצה. חרדות, דיכאון, שעבוד…
מה שהרגשנו בשנים האחרונות עם הקורונה, למשל, דומה מאוד לתיאורים וההרגשות של עם ישראל תחת ההגבלות שהטילו המצרים על עם ישראל, בנוסף לשעבוד, הדיכוי, הצער והמיצר…
אולי גם זה יעניין אתכם:
התורה מספרת לנו שמשה רבינו אומר לעם ישראל (פרשת וארא) שהקב”ה יוציא אותם מארץ מצרים. הבשורה הייתה חשובה ומעודדת אבל בני ישראל לא היו מסוגלים באמת לשמוע או להקשיב לו.
למה?
בגלל שהם היו עסוקים בעבודה הקשה – עבודת פרך שהמצרים העמיסו עליהם, לכן היה להם קוצר רוח, הם היו שבורים ברוחם, הוכו רגשית, רוחנית ופיזית. האנשים האלה היו מרוסקים.
קוצר רוח, כלומר נשימות קצרות, הוא סימן לחוסר סבלנות. כאשר אדם נדרש לגלות סבלנות, מה הוא עושה? הוא קודם כל נושם נשימה עמוקה וארוכה.
למרות הידיעה שהגאולה כל כך קרובה עם ישראל לא יכלו להקשיב למשה. למה? כי לא הייתה להם סבלנות!
היכולת לקחת נשימה עמוקה וארוכה שעוזרת להאט את המחשבות, והרעיון שזה יעזור לנו להיות סבלניים – הם דברים הקשורים זה בזה.
לעם ישראל היה קוצר רוח, אומר רבי נתן, כי הייתה חסרה להם סבלנות. זו הסיבה שהם לא היו מסוגלים להקשיב למשה רבינו.
סבלנות קשורה למידת האמונה. כאשר יש לאדם אמונה הוא מסוגל להיות סבלני. הוא מסוגל לומר, ‘בסדר, אני לא רואה ברגע זה בצורה ברורה את התמונה או את הישועה שבאופק, אבל אני יודע ומאמין שהקב”ה נמצא שם בשבילי. בסופו של דבר, כשיגיע הזמן, הוא יוציא אותי מהגלות הזאת’.
אבל יש לכך תנאי והוא – קודם כל להיות מסוגלים להקשיב למשה. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להקשיב לצדיק ולהתחבר אליו, כי הצדיקים הם אלה שיכולים ללמד אותנו לפתח את שריר האמונה, וכמובן, את מידת סבלנות!
שיהיה לנו יום שבו נזכור תמיד לנשום עמוק ולהאמין שבורא עולם תמיד שם בשבילנו!
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.