הסבלנות משתלמת, ועל כך יעיד מבחן המרשמלו. סוכרייה אחת שעושה את ההבדל בין אדם עם סבלנות לבין אדם לחוץ ומתוסכל!
מכירים את מבחן המרשמלו? אם לא, אז הנה מה שזה אומר בקצרה.
באוניברסיטת סטנפורד האמריקאית נערך ניסוי מפורסם שעסק בכוח הרצון ובדחיית סיפוקים. את הניסוי ביצע החוקר וולטר מישל על ילדים בני שנתיים עד ארבע. במהלך הניסוי הילדים הוכנסו כל אחד בתורו לחדר ריק, ישבו על הכיסא כאשר מולם מונחת סוכריית מרשמלו אחת. לפני שהנסיין יצא מהחדר הוא הסביר לכל ילד שהוא יכול לאכול את המרשמלו, אבל אם יחכה עד שהוא ישוב לחדר הוא יקבל עוד סוכרייה. סך הכך, שתי סוכריות מרשמלו יפות מראה וערבות לחיך…
מכאן, כפי שאתם מבינים, ניתן לניסוי שמו המפורסם – מבחן המרשמלו.
ומה הוכיח הניסוי? ובכן, שניים מתוך כל שלושה ילדים לא עמדו בפיתוי ואכלו את סוכריית המרשמלו. שליש מהילדים הצליחו להתאפק ולא אכלו את המרשמלו. כן, הם ממש רצו, אבל לא אכלו אותו לפני הזמן.
כעבור 14 שנים, במחקר המשך, כאשר אותם ילדים נבדקו הסתבר לחוקרים שאחוזים גבוהים מאוד מהם שהצליחו בילדותם לדחות את הסיפוק ולא התפתו לאכול את המרשמלו, בבגרותם הראו יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות, יותר מאלה שלא התאפקו ואכלו את הסוכרייה כבר בהתחלה. הממצא המעניין עוד יותר היה ש”דוחי הסיפוקים” בילדותם התמודדו בבגרותם טוב יותר עם תסכולים ולחצים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אבל רגע, מה הקשר לסבלנות?
ובכן, כאשר מתמודדים עם תסכולים ולחצים בצורה טובה יותר, כאשר כבר בגיל קטן אדם מצליח לדחות את הפיתוי ובמקום לאכול סוכרייה אחת ליהנות משתיים – זה בהחלט מראה על מידת סבלנות מפותחת ונכונה. כי איך אומרים? הסבלנות משתלמת.
והיא עוד איך משתלמת. כי ההמתנה היא מתנה, מלמד אותנו רבי נחמן מברסלב. גלו סבלנות ותראו כמה מתנות תקבלו.
“לעולם אל לנו להתעקש שהכל יסתדר בדיוק כפי רצוננו”, אומר לנו רבי נחמן (חיי מוהר”ן סימן תלג).
החיים מלמדים אותנו שהזמן הוא מצרך יקר. וזה אומר שצריך להספיק כמה שיותר בכל רגע שאנו נושמים. אבל מצד שני, צריך סבלנות. אי אפשר להתעקש, לא כדאי להתפתות להושיט יד ולהכניס לפה מיד את סוכריית המרשמלו. סבלנות, אם נחכה מעט נקבל לא רק אותה אלא עוד אחת.
כאשר מתמודדים עם תסכולים ולחצים בצורה טובה יותר, כאשר כבר בגיל קטן אדם מצליח לדחות את הפיתוי ובמקום לאכול סוכרייה אחת ליהנות משתיים – זה בהחלט מראה על מידת סבלנות מפותחת ונכונה.
רבי נחמן מראה לנו כיצד עלינו להעריך את הזמן ולהפעיל את מרצנו להשיג את המטרות שלנו. אבל, והוא מדגיש מאוד את חשיבות ההמתנה הסבלנית לרגעי החסד ואת ההבדל בין המאמץ להשגת המטרה, לבין הניסיון לדחוק את הקץ (חיי מוהר”ן, סימן תל-תלה).
הנה כמה דברים נפלאים שכותב רבי נחמן, מתוך המכתבים המוכרים בספר עלים לתרופה, כאן מובאים קטעים נבחרים מתוך המכתבים כפי שמופעים בספר שאני ממליץ לכם עליו בחום, מכיוון שיש בו מסר לכל מצב וזמן בחיים עם הרבה עידוד וכוח להמשיך הלאה. מכתבים שאמנם נכתבו לפני למעלה מ-200 שנים אבל כל כך מתאימים למה שאנחנו חווים היום, כל כך מדברים על ההתמודדויות ואתגרי החיים איתם של ימינו, במיוחד אלה של מגיפת הקורונה – עלי מרפא, בהוצאת מכון נחלת צבי:
מכתב כד:
אפילו נראה שהישועה באה באיטיות, עדיין עלינו לחכות לה. לכל זמן משלו, ועלינו להמשיך ולחכות. אנשים חייבים לשאת נטל רב בעולם הזה. המפתח הוא להמתין בסבלנות לה’ שיושיענו ולא להרהר אחר דרכיו כלל. בסופו של דבר, הוא יצילנו מכל צרה וצוקה. עלינו לקיים את דברי חז”ל במובן הפשוט ביותר שלהם ולפתח את ההרגל לומר בכל מצב שהוא: “כל דעביד רחמנא – לטב עביד!” (כל מה שהקב”ה עושה – הכל לטובה!).
כי איך אומרים? הסבלנות משתלמת…
מכתב תנ”ט:
הנה ראית במו-עיניך שאי אפשר שיסתדרו הדברים בדיוק כפי שהיית רוצה. אתה רואה, שהעולם מלא צרות ושגם אתה חייב לעבור הרבה. אף על פי כן, עודך סבור שהכל יסתדר ויבוא על מקומו למענך בדיוק כפי שאתה מעוניין, על פי תכניתך. אולם, עליך ללמוד להכפיף את רצונך לרצונו של הקב”ה ולייחל תמיד לישועת ה’. אפילו לגבי מסירות דתית, בעוד אמת היא שעל האדם למהר לקיים את חיי רוחו כפי שהיה ממהר להימלט ממלכודתו של צייד, בכל זאת אפילו בעניינים כאלה, שמעתי מפיו הקדוש של הרבי (רבי נחמן) שנצטווה האדם להמתין ולהיות סבלן.
מכתב רל”ב:
בכל תחום, האדם יכול רק להמתין לישועת ה’ ובינתיים לעתור לה’ לספק לו את כל צרכיו. בין דבר פעוט או גדול, כל דבר הנחוץ לנו, בין במאכל ובין במשתה, בביגוד, בקורת גג, בכלי בית וברהיטים, בסיוע בעבודות הבית, בתשלום אגרת לימודים, או בכל עניין שבעולם, אין עצה ואין תושייה מלבד השלכת יהבנו על ה’, והפניית בקשה אליו לספק לנו את צרכינו. אם עלינו לנקוט פעולה כלשהי או לברר עצה מסוימת או תחבולה כלשהי בדבר הצעדים שעלינו לנקוט, צריכים לפנות אל ה’ בבקשת עזרה – שיספק לנו עצה טובה בשעה הראויה.
מכתב כה:
בכל מקרה ומקרה, עלינו להמתין להכל – בכלל ובפרט – אך בעיקר לישועה החשובה מכולן, זאת אומרת, שנהיה ראויים לשרת את ה’ שירות טהור ואמיתית.
מכתב תנ”ב:
אסור – ובעצם, אין אפשרות – לתבוע דברים בעקשנות מאת ה’. עלינו רק לבקש ולהתחנן בבקשות ובתחנונים רבים, וה’ הטוב בעיניו יעשה.
מכתב תע:
מי יודע איך יסתיים העניין בסופו של דבר? אל תנסה לאלץ דברים – צריך רק לסמוך על ה’. אם ה’ רוצה שדבר-מה יהיה, הוא יביא את העניין לסיום הטוב ביותר האפשרי, בין שיהיה זה מיד ובין שיהיה זה מאוחר יותר. דבר אלינו ניצב לעולם!
העולם מלמד אותנו שחוסר סבלנות זה סוג של אות כבוד, מעין אישור לזה שאנחנו אנשים עסוקים מכף רגע ועד ראש, ואם כך, אז יש כאן גם הצלחה.
טעות. הדברים הטובים באים אחרי המתנה בה אנו עובדים על מידת הסבלנות שלנו, כי רק כך אנחנו לומדים להעריך את מה שיש לנו. מה שבא בקלות במהירות ובלחץ – נעלם באותה הקלות שהגיע.
ואם נשקיע ונטפח את המידה היקרה הזו – מידת הסבלנות, אנחנו נהיה הראשונים שנהנה ממנה!
מאמרים מרתקים נוספים על רבי נתן תמצאו בלינק הזה!
