הוא כאן, הקיץ! וזה הזמן להפשיל שרוולים להיכנס למוד של עבודה של קיץ. מה זה אומר? ואיך ירדנה סלייטר מתמודד עם זה?
הוא כבר כאן… הקיץ! הילדים בבית? אז הנה מה שיש לי לומר בעניין: בהתחלה היה לי קשה לדבוק בשגרה המבורכת והיקרה שלי ולעשות את מה שאני צריכה ואוהבת – הכושר, האכילה הבריאה, המטלות של הילדים, הניקיונות, ההכנה של הארוחות, העבודה. בצעם, הכל!
תודה לא-ל שאני לא כזאת פרפקציוניסטית ועם הזמן הצלחתי לפתח חשיבה ממוקדת בדיוק לימים כאלה, ואני הולכת לעשות את זה בכל מקרה גם אם זה לא כזה טוב, ארוך, בריא או מה שלא יהיה, כפי שזה קורה בדרך כלל. אני יודעת שאצליח להתאקלם, גם אם זה יהיה קשה יותר. אני מתכוונת לזה. לתכנן הכל מראש על ידי שאכתוב את כל המטלות בערב שלפני, כדי שלא אצטרך להטריח את המוח שלי לחשוב או להבין מה צריך לעשות ברגע האמת.
וכן, אני מתכוונת להיות מציאותית לגבי זה. אני יודעת שאני ממש לא הולכת להיות פרודוקטיבית ויצירתית עם העבודה והטיפול בעצמי כשכל הילדים בבית. אבל בהחלט אעשה משהו! כי משהו תמיד יותר עדיף על כלום. ככה כולם אומרים, ובצדק!
אולי גם זה יעניין אתכם:
יש בינינו אהבה גדולה והיא תנצח!
את הבוקר אתחיל מוקדם יותר, לפחות פעם או פעמיים בשבוע, ואטפל בעבודה שלי עם שקט המבורך של תחילת הבוקר. אעשה הליכה בלילה, לפחות פעמיים בשבוע, ואעבוד עם הילדים לפחות פעם בשבוע. דרך נפלאה למנף את העבודה וליהנות ממנה, בידיעה שזה רצונו של בורא עולם עבורי – שאבלה זמן עם הילדים שלי ואהיה יותר יצירתית עם העבודה שלי גם עם החופש הזה שקצת נכפה עלי. זאת בהחלט הזדמנות טובה לשדרג את לוח הזמנים והמשימות של הילדים עם כמה משימות ‘בונוס’, כאלה שתוכננו במיוחד לימים האלה.
אני יודעת שאני ממש לא הולכת להיות פרודוקטיבית ויצירתית עם העבודה והטיפול בעצמי כשכל הילדים בבית. אבל בהחלט אעשה משהו! כי משהו תמיד יותר עדיף על כלום!
אני כמובן לא מוותרת על הפעולות שאני אוהבת לעשות כדי לשמור על רמת אנרגיות גבוהה: לישון בעשר בלילה, להפסיק לאכול בשעה שבע בערב, לצום לסירוגין ולאוכל אוכל ללא גלוטן.
בקשר לקימה המוקדמת בבוקר, אני מודה שזה לא תמיד קל ולא תמיד אני מצליחה לעשות את זה, אבל זה קרש קפיצה אדיר ליום נהדר. התכנון הוא להתעורר מוקדים במהלך חופשת הקיץ, וזה אומר 06:45. לקום מהמיטה כשהילדים עדיין ישנים, לשתות מים עם לימון ואחר כך את הקפה שלי. 20-30 דקות של פעילות גופנית, תפילת שחרית, עיון במגזין שאני אוהבת. משם ממשיכה לרשימת ה”לעשות שלי” להיום – סוקרת את הלו”ז שהכנתי ערב קודם לכן ומוכנה לצאת לדרך!
פעם הייתי נלחצת בגלל לוח זמנים לא מתוכן, כמו זה של חופשות קיץ והחגים. החשיבה שלי הייתה כל כך מצומצמת: אני לא יכולה להוריד שעות עבודה, לא אהיה מסוגלת לעשות את כל הבישולים והניקיונות הנוספים שנלווים לזמנים בהם שכולם בבית, לא יהיה לי זמן לעצמי, איך אשעשע אותם כל היום, זה מתיש, זה מפרך…
אני לא מתכוונת לוותר על הפעולות שאני אוהבת לעשות…
תודה לא-ל (כן, כל הזמן!) עם הזמן והניסיון החשיבה, מצב הרוח והנפש שלי התרחבו. תמיד יש פתרון. יש הרבה דרכים לעשות דברים. והנה מקסים משהו שלמדתי מהמנטורית להורות שלי – חיה רוס כהן – שזה לא התפקיד שלי לשעשע או לשרת את הילדים. הם יכולים וצריכים ללמוד להסתדר עם עצמם, אפילו איך להשתעמם ואיך לא להשתעמם.
ההתרחבות מול הצמצום של המוח זה למעשה מושג בקבלה: מוחין דגדלות מול מוחין דקטנות. עם הזמן וככל שהחיים עוברים, אנחנו אמורים לגדול ולצמוח ממצב של צמצום למצב של גדלות והרחבה.
לקום מוקדם בבוקר, להעיר את הילדים ולגרום להם לעזור ולהטות שכם, להרפות מהעבודה לזמן מסוים, לאכול כדי שתהיה לי אנרגיה… זה אולי נשמע פשוט עבור אנשים מסוימים, אבל לי לקח שנים להבין את זה עם הרבה שליחים נפלאים שעזרו לי על הדרך. אני כל כך אסירת תודה שהצלחתי לעבור מתודעה מצומצמת בתחום הזה לתודעה מורחבת, ממוחין דקטנות למוחין דגדלות (למרות שיש עוד עבודה לעשות, שלא תבינו אותי לא נכון!).
כל יום הוא מבורך. והתברכנו גם בתקופה המיוחדת הזו של הקיץ! אז בואו נהנה! בואו ננסה להיות שמחים ומאושרים עם נקודת מבט וחשיבה רחבה יותר, כי הכל בא והולך בעולם הגשמי הזה, אז תשחרר את “הסיפור” ותיהנו ממנה נוספת להרחבת הנשמה שלכם בעולם הזה.
ותאמינו לי שאת כל מה שכתבתי כאן כתבתי בעיקר לעצמי, יותר מאשר לכם קוראים יקרים שלי! 😊
מאמרים מרתקים נוספים בתחום הורות וחינוך הילדים תמצאו בקישור הזה.
