מרשם בדוק לחיים מאושרים? בבקשה: תחיו בהווה, אל תהיו מוטרדים מזיכרונות העבר או מציפיות העתיד, ותאמינו שבכל מצב אתם עושים תמיד כמיטב יכולתכם!…
מעשה בחכם ותם
אחד הסיפורים המרתקים ביותר של רבי נחמן מברסלב, הלקוח מספרו הגדול סיפורי מעשיות, הוא “החכם (=המתוחכם) והתם”, בו מסופר סיפורם של שני ידידים שאחד מהם תם ואחד חכם. בסיפור זה, כפי שמספר רבי נחמן, חסר לתם חינוך פורמלי והוא מאוד מוגבל ביכולתו. לשם פרנסתו הוא תופר נעליים ובגל חסרון התמחותו במקצוע הן יוצאות משולשות… אין לו מה לאכול ולשתות חוץ מלחם ומים ובעיניו זו “סעודת מלכים”, כטעמם של היינות והמעדנים היקרים ביותר… למעיל היחיד הקרוע שלו שותפה גם אשתו. ובכל זאת, בשבילו מעיל זה נחשב “בגד מפואר” הטוב לכל הזדמנות חגיגית…
ולמרות שהתם מרוויח הרבה פחות משותפיו למקצוע, תופרי הנעליים, בשל כישרונותיו המוגבלים, הוא לא מרגיש קנאה או מחסור, הודות לביטחון העצמי המושלם ושמחתו התמימה. “למה לדבר על אחרים?” הוא נוזף קלות באשתו כשהיא מבקרת את אי יכולתו לתבוע את המחיר ששאר תופרי הנעליים תובעים תמורת עבודתם. “מה אכפת לי? מה לי ולהם? זו עבודתם, וזו עבודתי!”. וכאשר אחדים מבני הכפר משוחחים איתו על מנת שיוכלו ללעוג לו, יש לתם רק בקשה אחת: “רק בלי לעג”. אחרי שהבטיחו לו שאכן כנים הם, הוא לא ממשיך לברר את מניעיהם לעומקם ומסכים לדבר איתם. כיון שהוא תם, הוא לא מעלה על דעתו את המחשבה המתוחכמת שמא זו בעצמה דרך ללעוג לו…
אכן, התם לא שואל וגם לא מנסה אף פעם להעמיק במה שמונח לפניו. הוא מתנהל בפשטות וביושר וחש סיפוק רב בחלקו ללא התחשבות במה שקורה לו בפועל, הוא תמיד מאושר. בשל תמימותו הוא לא מרגיש כל מחסור והוא המאושר עלי אדמות.
לסיום מספר רבי נחמן, שהודות לתמימותו התם מצליח מאוד וחכמתו עלתה אפילו על זו של ידידו, החכם-המתוחכם, עד שלבסוף התעלה והיה לראש השלטון המקומי.
פשטות – סדרה פשוטה לחיים יפים ומאושרים
חלק ט – מרשם בדוק לחיים מאושרים
לוכד חכמים בערמם (איוב ה, יג)
לעומתו, חברו החכם-המתוחכם, נהנה מחינוך והכשרה מתקדמים. הוא באמת איש העולם הגדול. הוא מנוסה במסחר, באומנות ואפילו ברפואה. את אוצר מדעיו הרחיב על ידי ריבוי מסעות. ולמרות כל זאת, המתוחכם הזה לא מוצא סיפוק בחלקו, הוא תמיד מחפש משהו טוב יותר מעבר לאופק. הוא מקפיד ומחמיר ויורד לעומקם של כל מעשיו. כשעבודתו כצורף-אומן לא זוכה להערכתם של אחרים, הוא עוזב אותה. הוא גם לא מאריך במלאכת ליטוש היהלומים. הוא מייסר את עצמו על מה שנראה לו כפגמים בעבודתו. בהשוואה לתם, שדיבורי ומעשי הבריות אינם מעסיקים את מחשבתו כלל, המתוחכם זקוק לאישורים חברתיים, וכאשר לא מכירים במומחיותו כרופא הוא דוחה גם את המקצוע הזה. יתירה מזו, מכיוון שהתֶּקֶן המחמיר המקובל עליו לא מתיר מקום לגמישות, זה בלתי אפשרי מצידו לדעת להעריך כראוי גם את עבודתם של אחרים. בגדיו, מגוריו וכל מהלך חייו חייבים להתאים לתקן, ולא – נופלות פניו והוא שוקע בעצבות. בעצם אין לו כלל חיים. הוא לא מסוגל למצוא שום ערך בתמימות.
אם אתם חפצים לדעת מה אתם – חכם או תם, קראו את סיפור המעשייה הקסום והנפלא של רבי נחמן – מעשה בחכם ותם, ותמצאו תשובות נפלאות על עצמכם…
העדר הפשטות והביטחון העצמי של המתוחכם לא מאפשרים לו לשוחח עם מי שהוא רואה כנחות לעומתו מכיוון שהוא רואה בכך פחיתות כבודו העצמי, דבר שהוא חייב להתגונן נגדו בכל מחיר. כתוצאה מכך, הוא לא מסוגל לפרוק את מה שמעיק עליו, לכן הוא תמיד אומלל (חכמה ותבונה ח). ולא רק שתחכומו עושה אותו יהיר, אלא גורם לו להיות ספקן שאינו מסוגל לבטוח באיש. ומכיוון שהוא לא מרוצה ממשמעותם הפשוטה של דברים, הוא תמיד מחפש ומבקש את משמעותם “האמיתית” וה”עמוקה”, ועל ידי זה הוא מגיע לעתים קרובות למסקנות מוטעות ולבסוף מאבד גם את חכמתו ומעמדו, בניגוד לחברו התם שתמימותו העניקה לו מעמד עליון ביותר.
תעשו מה שאתם יכולים
רבי נחמן מטשערין, מתלמידיו של רבי נתן, כותב: הרבי סיפר סיפור זה כדי לטעת בנו את חשיבותה של התמימות. כל ההולך בדרך זו של תמימות יחיה חיים טובים מאוד, חיים של סיפוק ושל אושר תמידיים (רמזי מעשיות).
אחת ההשפעות הברוכות ביותר שיכול האדם לזכות בהן היא – הידיעה שבמצב נתון בחייו עשה כמיטב יכולתו. הקב”ה לא ברא אותנו כדי שנהיה אנחנו מלאכים (השוה עבודה זרה ג.). מכיוון שאנחנו רק בני אדם בלבד יש לנו עליות ומורדות מדי יום, ואנחנו נתונים לשינויים בהלך-רוח, בתחושות ובשאיפות. לכן מלמד אותנו רבי נחמן ואומר: שמרו על פשטות, היו תמימים! (לא נאיביים) אל תצפו לשלמות בכל דבר, עשו את מה שמתאפשר לכם, כאשר הדבר מתאפשר, אל תדרשו מעצמכם דברים שלא תוכלו לבצע אותם. כך תשמרו על גמישות שתאפשר לכם להסתגל לכל מצב.
החיים יפים כשהם פשוטים יותר כי התמימות היא ברכה נדירה וחשובה, אפילו כשהנעליים יוצאות לנו ‘משולשות’…
זה המרשם הבדוק של התם. הוא חי בהווה, לא מוטרד מזיכרונות העבר או מציפיות העתיד, ויש לו את הביטחון להאמין שבכל מצב הוא יעשה תמיד כמיטב יכולתו. אולי יש בכך משום הסבר לתופעה שהמילה “תמים” פירושה גם פשטות וגם שלמות. אם האדם באמת שלם, אזי יש בו די ביטחון עצמי להיות פשוט. הוא אינו חש כל הכרח להרשים אחרים בתחכומו. נוסף לכך, האיש הפשוט, התמים, בדומה לתם, שמח תמיד, וזאת כתוצאה מגישתו הפשוטה.
אולם, המתוחכם מוטרד תמיד. הוא דואג לעתיד, נופל ונואש מדעתם של אחרים: האם דבריו ומעשיו מקובלים בחברה טובה? מה יאמרו עלי האחרים כשיגלו פגמים בעבודתי?… דאגות אלה מחייבות שילבש אווירת מגן תמידית של תחכום, ולעתים – אפילו אווירה של מרמה. בגלל כל הדאגות הללו חייו העסוקים והסבוכים מביאים לו רק אומללות ואי נוחות.
רבי נחמן מאיר את עינינו: אילו הייתה זו אמת שפקחות ו”חוכמות” הן תכונות הכרחיות לעבודת השם, איך אפשר היה לצפות מפשוטי העם, אנשים שאינם בעלי אינטלקט רב, לעבוד את הבורא? והרי התורה והמצוות ניתנו לכולם בשווה?
המסקנא היא: יש לעבוד את השם בתמימות! עם יראת שמים פשוטה. קיום מצוות תמים ועשיית מעשים טובים בשמחה ובלב טוב. אל תסבכו את החיים, כי הסיבוכים רק מסיטים את האדם מהדרך הנכונה. מעל הכל, היו תמימים! (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, יט).
התמימות, בייחוד בזמנים מתוחכמים אלה בהם אנו חיים, היא ברכה נדירה וחשובה כפי שכותב רבי נחמן: יבוא יום, ואיש תם וירא ה’ יהיה נדיר וייחודי כמו הבעל שם טוב הקדוש זיע”א. (שיחות הר”נ לו).
* * *
סדרת מאמרים בנושא פשטות מעובדת מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר” מאת הרב חיים קרמר. הספר לוקח נושאים יסודיים בתורת ברסלב ומגיש אותם בצורה פשוטה ומעשית, על פי מאמריו ושיחותיו של רבי נחמן, ומאמריהם ושיחותיהם של תלמידיו השונים עד דורנו.