“הכל באשמתך!” – אבי כל הטיעונים שהורסים לכם את הזוגיות ותחילתו של מעגל אכזרי וכואב של יצירת חומות הגנה שקריות. ככה תתמודדו עם זה.
“הכל באשמתך!”
מכירים?
מאז ימי אדם וחווה, בני הזוג תמיד מצאו “הסבר משכנע” לבעיות שלהם: להאשים את בן/בת הזוג שלהם.
זה דבר שמלווה אותנו מהזוג הראשון ועד עצם ימינו. אולם התורה מספרת לנו על מקרה שונה. שני בניו של אהרן הכהן הגדול – נדב ואביהו, שבזמן שהקריבו את הקטורת ונענשו במיתה. הבעיה הייתה שלא היה להם את מי להאשים. למה? מהסיבה הפשוטה, כפי שהמדרש מסביר, הם לא היו נשואים (ויקרא רבה כ, ח-י).
אבל רגע. מדובר באנשים ממש לא רגילים. אלה ילדיו של אהרן הכהן הגדול, אבא צדיק לשני ילדים צדיקים עצומים עם רמה רוחנית שהרקיעה לשחקים. יש כאן מסר אדיר, לא סתם התורה מעלה שחור על גבי לבן עניין מסוים. על פי הזוהר, האפקט הרוחני שנוצר על ידי הקרבת הקטורת הוא אינסופי. נדב ואביהו רצו בכנות רבה לייצר את האפקט הקוסמי הזה, אבל הם התעלמו ממפתח אחד ומרכיב ‘מוזר’ לכאורה בתערובת הקטורת: החלבונה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
על הדבש ועל העוקץ: לא מלקקים דבש
אנחנו צריכים לדבר: תקשורת בזוגיות
החלבונה שונה משאר עשרת המרכיבים הנוספים של הקטורת, מכיוון שהיא מריחה ממש רע. למרות זאת, מנחת הקטורת לא מושלמת בלעדיה, ומי שלא יכלול אותה דינו אחת – עונש מוות. אבל זה לא נשמע לכם מוזר? הרי דבר כה חזק ועוצמתי ורוחני כמו הקטורת צריך להכיל תבלינים שניחוחם “אלוקי”, לא כך?
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו איך להתייחס לקדושה מזווית ראיה אחרת. רמה רוחנית גבוהה יותר מחייבת אחריות רבה יותר ופוטנציאל להעלות דברים הנמצאים ברמה רוחנית נמוכה יותר. הכללת החלבונה מלמדת אותנו, שמכיוון שמרכיביה האחרים של הקטורת מריחים כל כך מתוק ונעים, יש להם את היכולת “לתבל” את הריח של המרכיב הזה. נדב ואביהו טעו בכך שלא הבינו שהם מקבלים רמה רוחנית כה גבוהה, כדי לחשוף את טובת הבורא בפני אלה שהריח שלהם עשוי להיות מעט ‘כבוי’ ו’לא נעים’.
מאז ימי אדם וחווה, בני הזוג תמיד מצאו “הסבר משכנע” לבעיות שלהם: להאשים את בן/בת הזוג שלהם.
הם גם טעו בכך שבחרו לא להתחתן כדי להגן על מעמדם ודרגתם הרוחניים. כי איך אומרים? החיים הם לא תמיד גן של שושנים… לחיי היומיום יש אתגרים ולחצים. אולי נדב ואביהוא היו מודאגים מכך שאחרי יום ארוך בעבודת בית המקדש הם יחזרו הביתה רק כדי למצוא את הנשים שלהם שחוקות מהטיפול בילדים ותחזוקת האוהל, להקשיב ולתת תמיכה לעניינים הרגשיים של בנות זוגם ולתלונות שלהן על עניינים ארציים…
אבל זה בדיוק מה שאלוקים דורש מאיתנו. אנחנו צריכים להשתמש בצמיחה האישית והרוחנית שלנו כדי להעלות את ההיבטים השגרתיים ביותר בחיינו. לגרום לבן/בת הזוג או לחבר עצוב שמחה, להיות אוזן קשבת ולהעניק מילה מעודדת ותומכת – היא הגדולה ביותר במצוות. לעודד ולקרב יהודי שנפל זה דבר שדומה בהשפעה העוצמתית שיש לקטורת כשמקטירים אותה.
רק כאשר אנחנו מתחילים לחיות עם אורח חיים כזה, אנו יכולים להגיע באמת לרמות רוחניות גבוהות. זו מטרת הבריאה והרצון האולטימטיבי של בורא עולם. הוא העניק לנו אוצרות רוחניים כדי שנוכל לחלוק אותם עם אחרים שלא זכו לכך.
אבל זה בדיוק מה שאלוקים דורש מאיתנו: להיות שם בשביל בן/בת הזוג או חבר קרוב, לעודד ולהיות כתף תומכת כשצריך!
האם יכול להיות יהודי “גדול יותר” מהכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים? התורה אומרת “…ועל כל עם הקהל יכפר” (ויקרא טז, לג). דווקא בתקופה שניתנת לו הזכות הזו של פעם בשנה להיכנס למקום הקדוש ביותר עלי אדמות, הכהן הגדול מביא לכפרה את כל היהודים ומחזיר את הקשר שלהם עם אביהם למה שהיה לכתחילה. ואל תשכחו, הוא גם צריך להיות נשוי! (ויקרא טז, יא, יומא ב). ואחרי עבודת הקודש ביום הכיפורים, ואחרי שהוא יוצא משם, כל עם ישראל מלווים אותו לביתו – אל אשתו וילדיו!
כן, כל אחד ואחת יכולים להיות “כהן גדול” בבית שלהם ולעשות את עבודות הקודש כדי ‘לכפר’ – להפוך את הבית למקדש מעט עם מילה טובה, חיזוקים, אוזן קשבת, שמחה, הערכה, כבוד, אהבה ועוד.
והכי חשוב – אל תאשימו אחד את השני, זה לא נותן כלום. שבו ביחד על כוס קפה/תה מה שאתם אוהבים, דברו על זה, ישרו הדורים והוסיפו עוד אבן ונדבך לבניין הפרטי שלכם, המקדש מעט שבו שורה השכינה הקדושה!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, אבן העזר הלכות פריה ורביה, ב).
מה עוד תורם לזוגיות והופך אותה למקום הכי יפה בחיים שלנו? אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה ולגלות.