אחת ולתמיד: מי אמר שצריך להיות תמיד בשמחה? ותתפלאו לגלות שלא רק רבי נחמן אמר את זה!
העולם אומרים בשם הצדיקים כך: עצבות היא לא עבירה, אבל מה שהעצבות גורמת לאדם, שום עבירה לא יכולה לגרום לו לזה. ושמחה היא לא מצווה, אבל מה שהשמחה יכולה לגרום לאדם שום מצווה לא יכולה לגרום לו לזה.
זה מה שאומרים בשם הצדיקים. אבל רבי נחמן מברסלב לא אומר כך, הוא טוען אחרת: “ודע, שתיכף שאדם רוצה להיכנס בעבודתו יתברך, אזי תיכף היא עבירה גדולה כשיש לו עצבות חס ושלום”! ולגבי השמחה הוא אומר (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, כד): “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”!
אולי גם זה יעניין אתכם:
החתם סופר – רב משה סופר זיע”א, מי שהיה מגדולי הפוסקים האחרונים ועד היום לומדים את פסקיו, דרש בסעודת בר המצווה של בנו הבכור – הכתב סופר, רבי שמואל בנימין זיע”א שהיה גאון ופוסק גדול בפני עצמו. בדרשתו, הזכיר החתם סופר את המחלוקת המפורסמת שנחלקו הפוסקים לגבי איזו היא המצווה הראשונה מהתורה שמתחייב בה הנער שהגיע לגיל מצוות. יש אומרים מצוות כיבוד אב ואם, יש אומרים מצוות עשה של קריאת שמע, ויש אומרים ברכת המזון וכן הלאה.
אחרי שהזכיר את השיטות שיש בדבר, אמר: “ואני אומר, שהמצווה דאורייתא הראשונה שמתחייב בה הנער בר-המצווה היא מצוות השמחה!” והביא ראיה מן התורה, ממה שכתוב בפסוקי התוכחות שבספר דברים (פרק כח): “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה ובטוב ללב מרב כל”!
עצבות היא לא עבירה, אבל מה שהעצבות גורמת לאדם, שום עבירה לא יכולה לגרום לו לזה. ושמחה היא לא מצווה, אבל מה שהשמחה יכולה לגרום לאדם שום מצווה לא יכולה לגרום לו לזה.
ואם תשאל, למה כתוב בדרך הפוכה, כלומר שמזכיר את העונש למי שלא עובד את הקב”ה בשמחה ולא כותב בצורה ישירה, שצריך לעבוד את הקב”ה בשמחה, כמו שכתוב בחגים “ושמחת בחגך”?
אפשר לומר, שאילו הפסוק היה מצווה עלינו בצורה ישירה להיות שמחים, כבר הייתה לנו סיבה טובה שלא להיות שמחים, מרוב הלחץ שהיה נכנס בנו – האם אנחנו יוצאים ידי חובת השמחה או לא וכן הלאה, כמו שמצוי לבקיאים בדבר. וכמובן שמתוך לחץ אי אפשר בכלל לבוא לידי שמחה. לכן אמר הכתוב בדרך השלילה, שהעונשים באים ‘תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה’, ככה זה נשמע יותר עדין.
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!
Editorial credit: Alzay / Shutterstock.com) – קרדיט תמונה)
ועדיין נשאלת השאלה: אם כן, למה בחגים כן כתוב בתורה ישירה “ושמחת בחגך”?
ומצאתי תירוץ, בעזרת השם, שכל השנה בימי החול יש לחץ וטרדות רבות ומאוד קשה לשמוח. וטבע האדם להימשך מחמת מקרי ומפגעי הזמן, וממילא אי אפשר לצוות על האדם בפירוש להיות בשמחה כנ”ל. מה שאין כן בחגים, שהאדם פנוי ממלאכה ונמצא בביתו עם המשפחה וכולם שמחים ואוכלים, אז כבר אפשר לצוות על האדם “ושמחת בחגך”!
על כל פנים, לעינינו אנו רואים שהחתם סופר, שהיה אחד מגדולי דורו, פסק שהשמחה היא מצווה מן התורה! ולא רק, אלא שהיא המצווה הראשונה שאדם מתחייב בה בהיכנסו לעול מצוות.
זו תשובה מספקת לכל מי שיש שאלות על רבי נחמן – מניין הוא לוקח את העניין של מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד?
זאת התשובה – כתוב בתורה “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה”, כפי שכותב גדול הדור החתם סופר!
וזו סיבה מספיק טובה לשמוח, נכון?
(המאמר מבוסס על דברי המחבר מתוך ספר תכסיסי מלחמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים בחנות האתר שלנו!).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
