רבי שמעון בר יוחאי מעמיק ברזי המצח, דן בכל קמט וקו שלו ומסביר איך אפשר “לקרוא” את הפנים של האדם העומד מולנו דרך המצח שלו…
רבי שמעון בר יוחאי, מחבר הזוהר הקדוש זיע”א, מעמיק ברזי המצח, דן בכל קמט ובכל קו, ומסביר כיצד ניתן “לקרוא” את פניו של הזולת דרך מצחו (זוהר ח”ב, עא, ב). בהיותו ממוקם בין המוח ובין איברי החושים – המוח פועל כמתווך. בשל מיקומו הבולט בפנים, הוא יכול לחשוף את מחשבותיו של האדם. איך? פשוט, על ידי תנועותיו.
המצח קשור לספירת כתר, כהוא רומז לכוחות הנסתרים של המוח, אול מכיוון שיש בו גם מן הגילוי הוא קשור גם לדעת, מכיוון שדעת היא גילוי החיצוני של כתר.
“והיה (ציץ הזהב) על מצח אהרן… לרצון להם לפני ה’” (שמות כח, לח).
זהו המקום להבנתנו את פעולות המצח: צירוף “לרצון להם לפני ה'” – מצביע על רציית התשובה וסליחה על חטא. הכל “לפני ה'” מכיוון שבציץ נחרט שמו הקדוש של בורא עולם – השם המפורש. בו בזמן, המילה ‘ציץ’ קשורה למילה ‘להציץ’ – רמז לכך שכדי שהציץ יביא לידי סליחה האדם מוכרח לחפש את אלוקיו. מתי יצליח האדם בחיפושיו אלה? כשיניח את הציץ על מצחו, כלומר – רק כאשר יחבר את המוח שלו ואת מחשבותיו עם החיפוש אחר הרוחניות.
האר”י הקדוש זיע”א אמר (פרי עץ חיים ח”ב, שער שבת ד), שכאשר האדם מקיים מצווה האותיות הקשורות באותה מצווה נחרתות על מצחו ומאירות את פניו באותו היום. וכן להיפך, כאשר הוא עובר עבירה האותיות הקשורות באותה עבירה מופיעות אף הן על מצחו. המצוות והעבירות שהאדם מבצע ביום כלשהו נחרתות על מצחו באותו יום ומפנות את מקומן למצוות ולעבירות של יום המחרת. יוצאת מכלל זה היא מצוות הצדקה – היא נשארת חרותה על מצחו של האדם, כמו שכתוב “וצדקתו עומדת לעד” (תהילים קיא, ג). לכן, אפשר לומר שהמצח עשוי להקרין את האור המופלא ביותר ממצוותיו של האדם, ולהאיר את פניו באור המצוות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רוחניות וקבלה – להכיר את המסתורי שבתוכנו
מצחו של האדם עשוי גם לגלות את התחושות שלו. שתי תכונות מנוגדות הנראות בבירור במצח הן – ענווה וחוצפה. לאדם ענו יש פנים זוהרות המשקפות את ענוותנותו. חוסר בושה וחוצפה נראות אף הן בהבלטה, כפי שאומר הנביא: “ומצח אישה זונה היה לך, מאנת היכלם” (ירמיה ג, ג).
רבי נחמן מברסלב מסביר את הפסוק הנ”ל בצורה הבאה: קודם שאדם עובר עבירה, יש לו מודעות לאלוקים והוא חש מידת מה של מבוכה מפניו. אם חטא, חלילה, נבע הדבר מכך שרוח תזזית גברה עליו. כשהוא עושה תשובה, רוח זו הופכת לרוח חכמה. אז, הוא חש בושה בפני הבורא על עבירותיו הקודמות – בושה רבה יותר משחש לפני שעבר את העבירות. העבירה עצמה הייתה מבוכה, אולם עכשיו התשובה שלו גורמת שהמבוכה שלו תשתקף בפניו. במובן זה הוא משיג עכשיו רמת מודעות גבוהה יותר לאלוקים, וענווה חדשה זו מאירה את מצחו, בניגוד למצח “אישה זונה” שאיננו משקף בושה כלשהי. בעזרת הענווה יכול האדם להשיג מדרגה גבוהה יותר של יראת השם. (על פי ליקוטי מוהר”ן ח”א, לח, ה).
האריז”ל הקדוש אומר, שכאשר האדם מקיים מצווה האותיות הקשורות באותה מצווה נחרתות על מצחו ומאירות את פניו באותו היום. וכן להיפך, כאשר הוא עובר עבירה האותיות הקשורות באותה עבירה מופיעות אף הן על מצחו.
הרצון האלוקי
רבי נחמן לימד, שישנו כוח טומאה הנקרא ‘מצח הנחש’, והוא מסמל את כוחות הכפירה ההרסניים. ‘מצח הנחש’ שואב את חיותו מאנשים שמאריכים ימים, אך אינם ממלאים את ימיהם בקדושה. ככל שמתמשכים חייו תוססת בו הכפירה ומתחזקת.
המצח של האדם מגלה מה הוא מרגיש…
ההיפך של ‘מצח הנחש’ הוא ‘מצח הרצון’ המקביל לספירת כתר, שמקבילה לפרצוף אריך אנפין – פנים ארוכות. מול החיים הארוכים של ‘מצח הנחש’ עומד ‘מצח הרצון’, כתר, הפנים הארוכות, המציין ‘חיים ארוכים’ של קדושה מכיוון שכוחו של ‘מצח הרצון’ נגזר מ’החיים הארוכים’ המלאים רצון אלוקי, יש בו כדי לגבור על ‘מצח הנחש’ – כוחות הכפירה.
רבי נחמן לימד, שהדרך לעורר את כוח ‘מצח הרצון’ ולהתגבר על ‘מצח הנחש’ היא במתן צדקה. וזאת, משום שהצדקה מסמלת חיים ארוכים, כפי שאומר החכם באדם, שלמה המלך ע”ה: “שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו” (קהלת יא, א).
מתן צדקה קשור ב”רוב ימים”, כמו אריך אנפין, הפנים הארוכות. ואז ‘מצח הרצון’ אוסף אליו כוח להגן על האדם מפני איומי הכפירה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, ד, ז). הדבר מקביל למובא בכתבי האריז”ל – שמצוות הצדקה נשארת טבועה במצח ולכן היא המפתח של כוח מצח הרצון.
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!
