בלעם רצה לקלל את עם ישראל אבל בורא עולם הפך את הקללות שלו לברכות. מה מסתתר מאחורי הברכות של בלעם?
בלעם הרשע רצה לקלל את עם ישראל, אבל הקב”ה גרם שיצאו מהפה שלו ברכות. רבי נחמן ורבי נתן מגלים לנו את הרמיזות הנסתרות מאחורי אותן ברכות:
“הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב” (במדבר כג, ט).
זאת אומה שהיא בפני עצמה: היא נוהגת בהתבודדות, תפילה אישית ופרטית לפני בורא עולם (ליקוטי הלכות א).
אולי גם זה יעניין אתכם:
“מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל”? (דברים כג, י).
מי יכול לחשב או להעלות על הדעת את גודלו של כל צעד וצעד שעושה יהודי בעשיית מצווה, כמו ללכת לבית הכנסת, לברך את רבו או לעשות התבודדות? כל צעד יוצר שמחה גדולה למעלה בשמים (ליקוטי הלכות א).
“כעת יאמר ליעקב ולישראל, מה פעל א-ל”? (דברים כג, כג).
בעתיד, כשהמלאכים יראו את עם ישראל במצב של קרבת אלוקים גדולה מאוד, הם ישאלו אותם: “מה אלוקים עשה?” מכיוון שהם עמדו במבחן העולם הזה, עם ישראל יהיו קרובים יותר לבורא מאשר המלאכים שמעולם לא נבחנו או התנסו באתגרים וניסיונות.
עם ישראל יזכו אז לדבר העמוק והפנימי – הכתר. לפיכך, המלאכים נקראים שרפים (שרופים) כי הם השיגו את ההישגים שלהם בלי שום כלים הדרושים שיכילו בהם את ההתלהבות שלהם. אבל עם ישראל, על ידי קיום המצוות, יוצרים את הכלים הללו (ליקוטי הלכות א).
…ואז עם ישראל יזכו בדבר העמוק והפנימי – הכתר!
“הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טֶרֶף ודם חללים ישתה” (במדבר כג, כד).
“ודם חללים ישתה” – פירוש הדבר, “יורש את רכוש העמים” (תרגום אונקלוס). “טֶרֶף” – מתייחס לשלמות המזבח, כפי שמלמדים חכמינו, “המזבח היה בחלקו של טורף” (זבחים נג, ע”ב). המזבח יכול להשתכלל כאשר אנחנו “יורשים את רכושם” של האומות – כלומר, כאשר לא יהודים מתגיירים ומצטרפים לעם ישראל. העמים לקחו את הטוב של עם ישראל בשבי באמצעות מיסוי מופקע וכדומה. הטוב הזה חייב לחזור לעם ישראל, והוא עושה זאת בדמותם של המתגיירים.
ובלשון רבי נחמן (ליקוטי מוהר”ן חלק א, יז, ד): “וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר כג): לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת. יֹאכַל טֶרֶף זֶה בְּחִינוֹת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף כַּנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי: וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת, הַיְנוּ עַל יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב דף מב. נג: קמט. ובכמה מקומות) לְעִנְיַין יְרֻשַּׁת הַגֵּר. כָּל הַקּוֹדֵם בְּנִכְסֵי הַגֵּר – זָכָה”.
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.