תקראו את שלוש המילים הבאות ותפנימו אותן היטב: אתם חשובים מאוד! ושלא יהיה לכם ספק!
אמרו חז”ל: “חייב כל אדם לומר: בשבילי נברא העולם” (סנהדרין לז.).
ומה זה אומר?
בפשיטות – שכל אדם חשוב, וגם אתם חשובים – עד כדי כך שכל העולם נברא למענכם! אלא, שזכות זו לדעת רבי נחמן נושאת עימה אחריות. כיון שהעולם נברא למעני, עלי לדאוג לתיקונו. אני נושא באחריות לעולם כולו, ואני יכול להתעלם מהחסרונות שאני רואה בעולם (ליקוטי מוהר”ן ה, א).
רבי נתן, לא רק שלמד והתייגע בתורת רבו – רבי נחמן, אלא חי ונשם אותה תמיד. חיפוש אחר הנקודות הטובות ואיתורן הוא רעיון החוזר ומופיע שוב ושוב במאמריו שבליקוטי הלכות. הוא מתרגם את השיעור “אזמרה!” להדרכה מעשית תמידית, גם לעצמו וגם לפיתוחם וקיומם של יחסי רעות עם בני משפחה, ידידים ושכנים, ובעצם, עם כל מי שבאים במגע.
תארו לעצמכם, שרובם המוחלט של כל הוויכוחים המתפתחים במסגרת הבית – שהם צורת המחלוקת המצויה ביותר ולעתים קרובות אף המזיקה ביותר – היו מתבטלים מיד אם רק הינו משתדלים לראות את הנקודות הטובות ולהתמקד רק בתכונות החיוביות של הצד שכנגדנו – בן/בת הזוג, הילדים, השכנים וכן הלאה.
אל ייאוש! זעק רבי נחמן שוב ושוב (ליקוטי מוהר”ן, ע”ח). מבלי להתחשב מה קרה ובאיזה מצב נמצאים, לא משנה גם לאיזה מרחק התרחקת, אין שום ייאוש!
אפשר תמיד למצוא דרכים לשוב אל הבורא. אם כבר התחלתם, המשיכו! אם טרם התחלתם אין דבר טוב יותר מזה הרגע ממש – התחילו עכשיו! (ליקוטי הלכות, משא ומתן ד, טז).
עד כמה אנחנו חשובים? עד כדי כך שכל העולם נברא רק למעננו, בשבילנו! שנגלה את הטוב והנקודה המיוחדת שבנו…
רבי נתן הכיר בצורך החיוני של ההתחזקות. אולם, כל אימת שהוא מדבר על התמיכה והעידוד שאנו יכולים לשאוב מאחרים, הוא עובר מיד לתמיכה שעלינו לשאוב מתוכנו אנו. בסיכומו של דבר, אין הבדל כלל כמה עידוד אנו זוכים לקבל מאחרים, הכל תלוי בכמה אכפת לנו מעצמנו. לכן מסיים רבי נתן את מאמרו בשאלה: ככלות הכל, אם אתה לא תרחם על עצמך, מי ירחם עליך? (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, לז).
בנוסף, כותב רבי נתן: שום טיפת טוב אינה אבודה! אף פעם לא! חכמינו ז”ל אומרים: “אם יאמר לך אדם… יגעתי ומצאתי – תאמין” (מגילה ו:). והשאלה נשאלת מאליה – מדוע “להאמין”? הרי אם מצאתי – אז אני כבר יודע! לא רק מאמין! אבל עניין הוא אחרת: לאחר שיגעתם למצוא את הטוב, אתם עלולים לחשוב שעדיין לא השגתם אותו. אתם עלולים אפילו להרגיש מרוחקים עוד יותר ממטרתכם מכפי שהייתם לפני שהתחלתם ביגיעות ובחיפושים. לכן כדי להוציא מחשבות טורדות אלו מראשנו, לימדו אותנו חז”ל – האמן! האמן שמצאת טוב, אפילו אם אינך רואה אותו! (ליקוטי הלכות, ברכות הפרות ה: א, ב).
רבי נתן מדגים גם כיצד נוכל להגיע לראיית אותו טוב, ותוך כדי כך לגלות שיש לנו הרבה יותר טוב מכפי שחשבנו: כל זמן שמאבדים דבר חשוב, משהו הנחוץ לנו מיד, נתחיל לחפש אותו. נחפש בכל מקום, ולבסוף נמצא אותו. מה שקורה לעתים קרובות במהלך החיפוש הוא, שאנו נתקלים בחפצים “אבודים” נוספים, דברים “ששכחנו” מהם ולא זכרנו שהם ברשותנו. הוא הדין גם לגבי מי שתמיד מחפש את נקודותיו הטובות ביהדות. במהלך החיפוש הוא ללא ספק ייתקל בחפצים יקרים “אבודים” נוספים שהם שלו, שלו בלבד. להפתעתו יגלה שיש לו בתוכו הרבה “תכונות טובות קטנות” ש”שכח” מהן טרם החיפוש (ליקוטי הלכות, ברכת הפירות ה: ד).
לכל אחד מאתנו ישנה נקודה טובה וייחודית שלו. באותה נקודה – אתה “צדיק”, והוא הדין גם בנוגע לחברך. ביחס לנקודה הטובה שלו, הוא “צדיק”. כל אחד מכם “צדיק” – בנוגע לתכונה אחרת. שוחחו עם חבר על עבודת השם בכל יום, כך תוכל לקבל מהנקודות הטובות של חברכם ובאותה העת לשתף אותו בנקודות הטובות שלך (ליקוטי מוהר”ן, לד: ד). על ידי הארת לב בני עמנו מתחזקת האמונה והידיעה שהקב”ה כאן וממתין עד שנפנה אליו. אפשר להשיג את זה על ידי רעות ואחדות, בכך שנסייע זה בידי זה לחפש אחר האמת (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה, ו: מט).