איזה כיף להיות יהודי, זה לא רק שיר אלא המציאות שלנו כעם ישראל. לוח שנה עמוס חגים ואירועים מיוחדים ובורא עולם אחד שנמצא איתנו כל רגע בחיים!…
שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא! איך אני אוהב את השיר הזה. איזה תענוג להיות יהודי! כל כך מעניין ומגוון, אין יום דומה למשנהו וכל הזמן חגים וזמנים מיוחדים, פשוט להתענג על השם!
והנה, תיכף מתחילים את חודש ניסן באמירת קרבנות הנשיאים כל בוקר, כאשר שאחריהם תפילה נחמדה ביותר להעלאת ניצוצות הקדושה המושרשים בשבט של הנשיא אותו מזכירים (ניתן למצוא בכל הסידורים). לכן גם לא אומרים תחנון כבר מראש חודש וכל החודש. ראש חודש – ברור למה. ואחריו עוד אחד עשר ימים שנשארו של קרבנות הנשיאים. אחרי כן הוא כבר ממש ערב פסח. אחר כך פסח. ואחר כך כבר עבר רוב החודש בלא אמירת תחנון וממילא כבר מסיימים אותו כך.
מה עוד יש לנו החודש. כמובן, חג הפסח הנפלא עם הניקיונות המחדשים את הכל, עם ביעור ושריפת החמץ, עם ליל הסדר המרגש כל פעם מחדש שמזכיר לנו מי אנחנו ומהיכן באנו, ובאילו ניסים נעשינו לעם. ואז שבעה ימים של חג! אכילת המצה! וכבר למחרת החג הראשון מתחילים את התהליך המופלא של ספירת העומר המוביל אותו עד חג השבועות הקדוש והנורא – חג מתן תורה!
אולי גם זה יעניין אתכם:
מה נאמר ומה נדבר, לאיזה עם בעולם יש כאלה חגים וימים מיוחדים, עם כזו אמת וכאלה אורות נפלאים. חבל, חבל שיש לנו את הטבע הרע הזה לפזול כל הזמן לשדות זרים. מה קורה איתנו?! הם היו “מתים” שיהיה להם מה שיש לנו, ואנחנו לא מעריכים זאת! על זה נאמר “אין בעל הנס מכיר בנס שנעשה לו” – אנחנו כל כך רגילים לטוב עד שאנחנו כבר לא מעריכים אותו…
בואו נחשוב רגע מהי המשמעות של להיות יהודי. זה אומר שאתה הבן של הקב”ה וכל הזמן המלך והבורא והמשגיח של העולם מסתכל עליך בחיבה, מחפש מה עוד לתת לך ואיך לרחם עליך ולהושיע אותך. לכל יהודי יש אשרת כניסה תמידית אל המלך, גם אם הוא היה רחוק מהמלך שנים ודורות, כל זמן ששם יהודי עליו הוא רשאי בכל עת שיחפוץ לשוב ולהיות מרואי פני המלך.
תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אדם שהולך ומתקרב למקום שיש התקהלות של אנשים רבים ליד השער של ארמון המלך. עומדים שם המוני בני אדם שרוצים להיכנס אבל השומר לא מכניס כל אחד, רק מי שיש לו אישור מיוחד. מדי פעם מגיעה כרכרה מהודרת ויוצא ממנה איזה אציל או שר ומיד מפלסים לו דרך בהמון וכשהוא מגיע לשער והשומר רואה אותו ומזהה אותו, מיד השער נפתח לפניו ואלפי עיניים מקנאות מלוות אותו כשהוא נכנס לארמון בצעד קליל ובטבעיות…
מהי המשמעות של להיות יהודי? זה אומר, שאתה הבן של הקב”ה וכל הזמן המלך והבורא והמשגיח של העולם מסתכל עליך בחיבה, מחפש מה עוד לתת לך ואיך לרחם עליך ולהושיע אותך…
אותו אדם מגיע לשם לבוש בלויי סחבות, ומבקש שיתנו גם לו לגשת אל השער. כולם מסתכלים עליו ברחמנות מהולה בבוז – מי אתה חושב שאתה, שתיכנס למלך? אבל הוא מתעקש ואז הם זזים – לא בגלל שהם מנומסים אלא בעיקר כדי לראות מה יהיה. הוא מתקרב לשער, ולפתע השומר מזהה אותו וקורא בשמחה: ‘משה! זה אתה! חזרת! בוא מהר תיכנס, המלך ישמח כל כך לראות את בנו ששנים רבות נעלם מהארמון!’…
רק להודות לו על כל הטוב שהוא עושה איתנו…
אתם רוצים להבין עוד קצת מה זה להיות יהודי? תלכו לבית דין שמגיירים שם גרים ותראו מה גר צריך לעבור על מנת לזכות להיות יהודי. מגיע אדם – אינטליגנט, בעל מידות, עשיר וכו’, והוא רוצה להיות יהודי. אומרים לו: תשמע, זה לא כל כך פשוט, לא כדאי לך… בקיצור, מנסים לדחות אותו. אבל הוא מתעקש: אני רוצה, באמת רוצה, להיות יהודי! אומרים לו: טוב, לך תלמד את כל ההיסטוריה של עם ישראל, את כל סדר הדורות של חכמי ישראל, כל הדינים של יום יום, שמירת שבת, חגים, השקפה טהורה וכו’ – נותנים לו בקיצור חומר ללמידה שיהודי ממוצע לא מכיר בכלל, ואז הוא לומד ביגיעה גדולה ומשנן את זה, אחר כך בוחנים אותו על כל פרט בהלכה, השקפה, יסודות האמונה ועוד – ורק אז, כשבטוחים שהוא באמת רציני ומתכוון להיות יהודי ירא שמים, רק אז מאפשרים לו להתגייר.
אבל אם יהודי רוצה להתחיל לשמור תורה ומצוות… האם עושים לו איזו בחינה? שואלים אותו האם הוא באמת מתכוון? דוחים אותו? כלל וכלל לא! אומרים לו: בבקשה, חיכינו לך, הנה, תכנס לבית כנסת, קח סידור ליד ותתפלל… אבל אני בקושי קורא את המילים! לא נורא, העיקר הכוונה, לאט לאט תלמד. אבל אני לא יודע מימיני ומשמאלי! לא משנה, לאט לאט תלמד. גם לא מסתכלים עליו, אינטליגנט או לא, בעל מידות או לא – אתה יהודי? בבקשה, זה שלך כבר ממזמן, רק מחכה לך.
בקיצור – גם הוא אם הוא היה כל ימיו בחוץ, הוא בפנים תיכף כשרק “בא לו”… איזה מעמד! איזה כבוד! אז יש על מה לשמוח או לא? צריך בכלל לפזול לשדות זרים והבלי העולם?
התשובה מיותרת…
שיהיה חודש טוב ושנה טובה!
עוד מאמרים על מעגל החיים תמצאו – כאן.