פרשת האזינו ושבת שובה – להתקרב אל ה' ע"י עשיית תשובה
פרשת האזינו – עדות השמים והארץ
פרשת האזינו נקראת בשבת שובה, סמוך ליום הכיפורים. משה רבנו פותח את הפרשה במילים: “האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי”. הוא מעמיד את השמים ואת הארץ כעדים לדבריו, כדי שכל הבריאה תעיד על הקשר שבין עם ישראל לקב״ה ועל האחריות של עם ישראל ללכת בדרך התורה.
התורה קוראת לפרשה זו שירה. זו שירה המתארת את עלייתם וירידתם של ישראל, את עלייתם וירידתם של האומות, ואת הדרך שבה ההיסטוריה כולה מובילה בסופו של דבר לגילוי מלכות ה׳. פרשת האזינו מלמדת אותנו להביט על החיים ועל העולם מתוך אמונה: יש בורא לעולם, ה׳ נמצא איתנו, וכל מה שעובר על עם ישראל אינו מקרי.
כאשר יהודי מתבונן בעברו של עם ישראל, הוא יכול למצוא שם חיזוק גדול. אם הוא אינו לומד מן העבר ואינו מתפאר בכך שה׳ ליווה אותנו בכל הדורות, הוא עלול להישאב אל הבלבול של ההווה – עולם שמלא במלחמות, כעס, קנאה ושנאה. אך אם הוא פונה אל ה׳, הוא מוצא נחמה, חיזוק וישועה.
יום הכיפורים – יום של התבוננות פנימית
יום הכיפורים הוא מתנה מיוחדת שנתן לנו הקב״ה. יום אחד בשנה שבו האדם עוצר את חייו הרגילים, מתבונן פנימה ושואל את עצמו: מה עשיתי בשנה שעברה? מה בניתי? במה התקדמתי? מה קרה לנשמה שלי?
אדם יכול לומר: הרווחתי כסף, ברוך ה׳. הייתה לי בריאות, ברוך ה׳. אבל השאלה העיקרית היא: מה עשיתי עבור עצמי באמת? והעצמי האמיתי של האדם הוא הנשמה שלו. האם למדתי יותר תורה? האם התפללתי יותר בכוונה? האם נתתי יותר צדקה? האם עזרתי לאחרים? האם הייתי שם בשביל מי שהיה צריך אותי?
יום הכיפורים אינו בא רק כדי למנות חטאים. הוא בא כדי להחזיר את האדם אל עצמו ואל ה׳. הוא מזכיר לנו שיש לנו נשמה, ושעלינו לדאוג לה, להזין אותה ולחבר אותה מחדש למקורה.
להידבק במידותיו של ה׳
התורה מצווה אותנו להידבק בה׳. חז״ל שואלים: כיצד אפשר להידבק בקב״ה? והתשובה היא שעלינו להידבק במידותיו. מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון. הקב״ה מרחם, מטיב, דואג ומחיה – וגם אנו צריכים להשתדל ללכת בדרכיו.
זהו עומק העבודה של יום הכיפורים. לא רק לבקש מחילה על העבר, אלא לשאול כיצד נוכל להיות אנשים טובים יותר בשנה הבאה. האם גדלנו השנה? ואם גדלנו, עד כמה? האם יש עוד מקום לתיקון? האם אפשר להיות רחמנים יותר, סבלניים יותר, נדיבים יותר וקרובים יותר לה׳?
פרשת האזינו מזכירה לנו שאם האדם מתרחק מה׳, יש לכך תוצאות. יש סבל בעולם, ויש דין בעולם. אבל יום הכיפורים מגלה לנו שה׳ קרוב מאוד. אם האדם רוצה את ה׳, הקב״ה נמצא לידו ומוכן לקבל אותו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
- למצוא את הטוב בעבר כואב – פרשת השבוע האזינו
- יום הכיפורים – הזדמנות לחיים חדשים
- יום הכיפורים – יום שכולו אהבה
- יום כיפור – תמצאו את הטוב שבכם
דרשו ה׳ בהמצאו
הנביא ישעיהו אומר: “דרשו ה׳ בהמצאו”. לכאורה, הקב״ה תמיד נמצא. הוא תמיד קרוב, תמיד שומע ותמיד מנהיג את העולם. אלא שחז״ל מלמדים שבעשרת ימי תשובה, מראש השנה ועד יום הכיפורים, הקב״ה קרוב יותר ומתגלה יותר למי שמבקש אותו.
זו הזדמנות שאסור לנו להחמיץ. בימים אלו קל יותר להתקרב, לפתוח את הלב, לבקש סליחה ולחדש את הקשר עם ה׳. לא דורשים מן האדם יותר ממה שהוא יכול לתת, אבל כן דורשים ממנו לתת את מה שהוא יכול. כל אחד יודע שיש לו משהו לתת: תפילה, צדקה, חסד, לימוד, מילה טובה, עזרה בבית, סבלנות כלפי אדם אחר, או ויתור במקום שיש מחלוקת.
הקב״ה אינו מבקש מאיתנו להיות מישהו אחר. הוא מבקש מאיתנו לעשות את מה שאנחנו כן יכולים לעשות.
יום הכיפורים הוא מתנה מיוחדת שנתן לנו הקב״ה. יום אחד בשנה שבו האדם עוצר את חייו הרגילים, מתבונן פנימה ושואל את עצמו: מה עשיתי בשנה שעברה? מה בניתי? במה התקדמתי? מה קרה לנשמה שלי?
צדקה וחסד במקום הקרבת הקרבנות
חז״ל מספרים שרבי יוחנן וריש לקיש עברו פעם ליד מקום בית המקדש החרב. ריש לקיש נאנח ואמר: אוי לנו, המקום שבו היינו מביאים קרבנות וזוכים לכפרה כבר אינו קיים. רבי יוחנן השיב לו שגם היום יש לנו דרך לעורר רחמים וכפרה – וזה ע"י צדקה וגמילות חסדים.
כאשר בית המקדש היה קיים, הקרבנות פעלו בשבילנו לכפרה. היום, כשאין לנו את בית המקדש, עלינו להתחזק במיוחד במעשי חסד. לעזור לאדם אחר, לתת צדקה, להקשיב למי שכואב לו, להיות שם בשביל מי שצריך אותנו – כל אלו פותחים שערי רחמים.
העבודה של יום הכיפורים אינה מסתיימת בבית הכנסת. היא צריכה להמשיך אל השנה כולה, אל היחס שלנו לאחרים, אל הדרך שבה אנו מדברים, נותנים, עוזרים וחיים.
קבלה לשנה החדשה
לאחר ראש השנה, בשבת שובה, ובעמידה לפני יום הכיפורים, עלינו לקבל על עצמנו משהו ממשי לשנה הבאה. להרבות בצדקה. להרבות בחסד. להיות יותר סבלניים כלפי אחרים. לחשוב פחות רק על עצמנו ויותר על מי שזקוק לנו.
כאשר אנו עוזרים לאחרים, אנו פותחים לעצמנו שערים של עזרה מן השמים. כאשר אנו מרחמים על אחרים, אנו מעוררים רחמים עלינו. כאשר אנו עושים חסד, הקב״ה משפיע עלינו חסד.
יהי רצון שנזכה לשמוע את שירת האזינו באמת, להתעורר בשבת שובה, לנצל את יום הכיפורים לתשובה עמוקה, ולהידבק במידותיו של הקב״ה. שנזכה להרבות בצדקה, בגמילות חסדים, בתורה ובתפילה, ולהיכתב ולהיחתם בספר החיים, בספר הרחמים, בספר הברכה, בספר הפרנסה והבריאות, ובספר הגאולה.
ונזכה במהרה לביאת המשיח, לבניין בית המקדש ולקיבוץ גלויות ישראל ברחמים. אמן ואמן.
