בשש מילים רבי נחמן מקפל את המהות של אחד הכוחות הענקיים שקיבלנו במתנה מבורא עולם ומפזר את כל ענני סימני השאלה מעל הראש שלנו!
פעם רבי נחמן מברסלב התבקש על ידי אחד מתלמידיו להגדיר מהו רצון חופשי, על כך השיב לו: “פשוט מאוד – אם אתה רוצה אתה עושה, ואם אתה לא רוצה אתה לא עושה”.
רבי נתן מברסלב מעיר, שקביעה זו, הפשוטה כל כך לכאורה, מכילה לימוד חשוב ביותר.
בני אדם פועלים בדרך כלל כאילו נלכדו על ידי התשוקות והדחפים שלהם. לפעמים אנשים מצדיקים פעולות או תגובות שליליות בטענה שכך הם, שהם לא מסוגלים להשתנות.
רבי נחמן מלמד בתשובה הקצרה שלו לתלמיד שלו ולכולנו – שכל אדם, בכל שלב שהוא בחייו, מסוגל להשתנות! כן, פשוט על ידי שיבחר אחרת (ראו ליקוטי מוהר”ן ח”ב, קי).
אולי גם זה יעניין אתכם:
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים!
רבי נתן מתייחס לתובנה זו השלכות רחבות מאוד. מרגע בריאת האדם, הוא אומר, הקב”ה הניח בידיו את כוח הבחירה החופשית. אם אדם מחליט לבקש רוחניות, ההחלטה הזו שלו “מאלצת” כביכול את בורא עולם להפעיל את הכוחות הטמונים בבריאה כדי לתמוך ברצון שלו.
וכן להיפך, אם יבחר ללכת בעקבות נטיות הלב השפלות ביותר – אפילו שאיפות רשע – גם בהחלטה זו של האדם “מאלצת” את הקב”ה לתמוך בו ולסייע בידו בדרך שבחר ללכת בה (ליקוט הלכות, ברכות השחר ה, עו-עט).
על ידי מימוש רצונו, האדם יכול להתנתק מעברו על ידי התרוממות לספירת “כתר” של רמתו הנוכחית ומשם למחוזות גבוהים עוד יותר. ולחילופין הוא עלול להתנתק מכל טוב שייתכן שכבר השיג כדי לרדת לרמות שפלות בהרבה ממעמדו העכשווי. הרצון שולט הן בתנועות ההתנהגויות והן בתנועות הרוחניות. בתור האינסטינקט הראשוני של האדם, הרצון הוא הצעד הראשון שלו בחיפושיו אחר הרוחניות.
רבי נחמן מלמד בתשובה הקצרה שלו לתלמיד שלו ולכולנו – שכל אדם, בכל שלב שהוא בחייו, מסוגל להשתנות! כן, פשוט על ידי שיבחר אחרת!
רצון הרצונות
רבי נתן, באחת השיחות הקלאסיות שלו על נושא זה, מגדיר את הרצון כך: כוח החיים הראשי הוא הרצון. האדם חייב להרגיל את עצמו לערוג, לרצות, להתגעגע ולשאוף בכל רגע להתקרב אל בורא עולם – ללמוד את תורתו, לקיים את המצוות שלו ולעבוד אותו בכל דרך נוספת כראוי (ליקוטי הלכות, ערב ג).
רבי נחמן לימד, שהרצון הוא עבודת השם העיקרית! אפילו המלאכים לא יכולים לטעון שהם עובדים את הבורא בצורה הראויה, וזאת בשל הגדולה והנשגבות שלו, שמידות אלו הן הרבה מעבר לכל תיאור. ואם כך, איך יכול האדם אפילו לקוות לעבוד את הבורא?
באמצעות הרצון שלו לעבוד את הבורא. במגרש הזה כל בני האדם שווים. למרות שכל אדם שונה מחברו ואין שני אנשים בעלי אותם רצונות ותשוקות, הרצון והחשק של כל אדם פועלים כעוצמתו הגדולה ביותר במאבק שלו להשיג את הגבוהה שברמות (על פי שיחות הר”ן נא).
אדם שמפנה את הרצון שלו כלפי בורא עולם, סופו להתעלות לרמה של רוחניות אמת. אפילו אם יימנע מאדם כזה על ידי כוחות חיצוניים להשיג את מה שהוא רוצה וחפץ בעבודת השם, אין הדבר נזקף לחובתו. כל עוד אינו מתייאש מלרצות לעשות טוב ולעבוד את הבורא, יזכה לגמול, שהרי רצונו כוון לכיוון הנכון.
הפרס העיקרי הממתין לנשמה הוא השגת הרצון המוחלט הנקרא בלשון הזוהר – רעווא דרעווין – רצון הרצונות. הנשמה נשלחה למטה מהספירה העליונה ביותר אל העולם הגשמי והגס הזה. בעוד שנשמתו מלובשת בגוף גשמי, חייב האדם ללמוד לכוון את רצונו שיהיה כרצון בוראו. את זה ניתן לדמות לחוויות של שני אנשים שמרגישים קרבה מיוחדת זה לזה. ככל שהמרחק שביניהם גדול יותר כך גדול יותר הרצון שלהם להיפגש שוב.
בדומה לזה, הנשמה הגיעה מהנשגבה שבמרות – כתר – לעולם השפל הזה. כאן עליה ללמוד לכוון את רצונה לשוב אל מקורה ולזכות לקרבה אל הבורא בעולם הבא. לעומת זאת, רצון מרושע מפנה את האדם מאלוקיו והלאה, בדיוק כפי שרצונות טובים יביאו בסופו של דבר את האדם למעשים טובים, כך ישפילו רצונות רעים את האדם וירחיקו אותו מהבורא.
רבי נתן ממשיך ומסביר, שמכיוון שספירת כתר היא הגילוי הראשון של רצון הבורא לבורא את העולם, כל דבר בבריאה משקף היבט כלשהו של רצון הבורא. מסיבה זו האדם יכול למצוא את הבורא בכל מקום, שהרי רצונו מצוי בכל.
כוח החיים הראשי הוא הרצון! קשה לך? תזכור איך רבי נחמן הגדיר בפשטות את הכוח העצום הזה!
לכן, הייאוש אינו קיים עבור מי שמחפש רוחניות, שהרי לא משנה היכן הוא עומד ולא משנה באיזו רמה הוא מוצא את עצמו, הוא יכול תמיד למצוא את הקב”ה. זהו עיסוקו הראשי של האדם בחייו – לערוג לאלוקות ולהתגעגע אליה (ליקוטי הלכות, ערב ג, א-ה).
רבי נתן מסביר עוד, שהגמול הניתן למי שמבקש רוחניות הוא היכולת להתקדם מבחינה רוחנית, במודעות ובידיעת הבורא הצומחות בהתמדה, להתאים את רצונו לרצון הבורא ולהיכלל בתוך האחדות האלוקית. כאשר אדם מכוון את רצונו לעבוד את הבורא כמיטב יכולתו, הוא מתקשר אל כתר, הרצון המוחלט. ומכיוון שכתר מוגדרת הן כתכליתה המוחלטת של הבריאה והן כגמול בעולם הבא, האדם יכול למעשה לחוות ולטעום מגמול הנצח שהוא עתיד לקבל – עוד בעולם הזה (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, נז).
מעניין, שרבי נחמן לימד שבאמצעות האכילה אפשר להשיג מודעות גבוהה יותר של רצון זה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב ז, י). הדבר מפתיע, לאור העובדה שהרצון מייצג את כתר, הרמה הרוחנית הנשגבה ביותר, בעוד האכילה נראית כפעולה גשמית ביותר.
ולמרות זאת, מסביר רבי נתן שהאכילה מאפשרת לאדם להשיג את תכליתו הרוחנית בעולם הזה: לקיים חיים, ולהחזיק את הנשמה קשורה לגוף. זאת, בעיקר כאשר אוכלים על מנת למלא את הכוח הנחוץ להשגת רוחניות, שהרי סוג זה של אכילה מרומם את ניצוצות הקדושה המצויים במאכלים. האכילה, כשהיא מלווה בהתייחסות זו, עשויה לקרב את האדם לרצון ולחשק לרוחניות, עד לנקודה שמאפשרת כמעט להתלכד/להתחבר עם כתר (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, מה).
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
