בית המקדש הוא ביתו של הקב”ה, המקום היחידי עלי אדמות שבו הנוכחות של בורא עולם יכולה לשכון עמנו וליצור סביבה מושלמת להתפתחות רוחנית. עכשיו אתם מבינים למה צריך בית לאלוקים?
תארו לכם לו תשעת הימים היו הימים המלהיבים ביותר בשנה. אין כוונתי להתלהבות של חגיגות ומסיבות, אלא על התלהבות מלחוות בחיים דברים בעלי משמעות עמוקה שגורמים לנו להרגיש כמה טוב לחיות.
ובכן, לא רק שאפשרות כזו היא אכן מציאותית, אלא שזה ממש מה שחכמינו התכוונו כאשר קבעו את המנהגים של ימים אלו. מנהגיה של היהדות האמיתית לעולם אינם רק טקסים תרבותיים או ימי זיכרון היסטוריים, גם אין לתורה שום עניין עם הגבלות מיושנות, מעיקות וחסרות משמעות. בקצב החיים המהיר של העולם, חוקי התורה מצריכים אותנו להאט קצת ולגלות את כל החלקים הבסיסיים של החיים אליהם אפשר להגיע רק על ידי הלימוד של ימים אפלוליים אלו.
לכל אדם יש את “בסיס האם”, את אותו מקום בו אפשר באמת להכיר אותו. לדוגמה, לנדיב העשיר יש את אחוזתו, למעסיק יש את משרדו, ולרב יש את חדר הלימוד שלו. בדומה לזה האיש והאישה חיים ביחד בבית או דירה, זו הסביבה בה הם לומדים להכיר זה את זו באופן אישי יותר.
השם “בית המקדש” מלמד על מהותו. בזמן שהיה קיים היה זה ביתו של הקב”ה, המקום היחידי עלי אדמות שבו הנוכחות של בורא עולם יכולה לשרות ולשכון עמנו וליצור את הסביבה המושלמת להתפתחות רוחנית. כמו במלכות של מלך בשר ודם, הקב”ה דורש את אהבתם ואת נאמנותם של נתיניו על מנת למלוך עליהם. מתוך אהבתו הגדולה אלינו, הקב”ה כביכול צמצם את עצמו והלביש את מלכותו בבית המקדש וכך נוצר בשבילנו מקום בו אפשר להתקשר ולהתחבר עם הבורא באופן אישי ופנימי ביותר.
אולי גם זה יעניין אתכם:
נפלאות ספירת העומר בתורת רבי נחמן
לצערנו הרב, ככל שחלף הזמן, איבדנו את הרגש ההתפעלות והכרת הטובה על מציאות והזדמנות מיוחדת זו. חז”ל אמרו שבית המקדש הראשון נחרב בגלל שלא ברכו בתורה לפני שלמדו אותה (בבא מציעא פ”ה), איך יתכן שדי בכך כדי להביא לחורבן שלם?
השם “בית המקדש” מלמד על מהותו. בזמן שהיה קיים היה זה ביתו של הקב”ה, המקום היחידי עלי אדמות שבו הנוכחות של בורא עולם יכולה לשרות ולשכון עמנו וליצור את הסביבה המושלמת להתפתחות רוחנית.
רבי נתן מסביר, שהברכה שמברכים על התורה כוללת את המילים “אשר בחר בנו מכל העמים”. יתכן שבאמת למדנו אז הרבה תורה, אבל העיקר בלימוד התורה הוא להתחבר על ידו עם הקב”ה. אם אנחנו לא מכירים בקשר המיוחד שלנו עם הבורא אנחנו כבר לא ראויים לקשר זה. בגלל חוסר הערכה זה, הקב”ה הגביל וצמצמם את אלוקותו בבית המקדש, וללא הצמצום הזה הבית הגשמי כבר לא יכול היה להכיל את אלוקותו וכבודו הנוראים והוא נשבר וחרב.
בימים אלה נתבונן מצד אחד על האובדן, ומצד שם נרגיש תקווה חדשה!
כאשר אנחנו מתבוננים באובדן הנורא שקרה לנו בימים אלו, אנחנו צריכים להרגיש גם תקווה חדשה. הקב”ה לא שינה את יחסו ואהבתו לעמו, אילו היה רוצה היה מאבד אותנו כליל במקום להגלות אותנו. כל רצונו הוא לשוב ולהשרות את שכינתו עמנו. הגלות הרוחנית שלנו, בין בכלליות – כעם, ובין בפרטיות – כל אחד ואחד, מזכירים לנו שאם נכניע את עצמנו מעט ונוריד מגאוותנו, הקב”ה מיד יעשה גם הוא כן וימעט את עצמו להלביש את אלוקותו שוב בבית המקדש ובחיים הפרטיים שלנו.
זה הזמן לעשות חשבון נפש נוקב. אנחנו יכולים לנצל ימים אלו כדי לבחון את עצמנו ואת חיינו ולהכניע עצמנו לפני הבורא על ידי שנודה על חסרונותינו, אם בלימוד התורה ואם בתפילה או בבין אדם לחברו, ובפרט בבית. באופן זה, נמעט את גאותנו ונעשה מקום לקב”ה בתוך ליבנו וחיינו.
בואו נתחיל לבנות מחדש.
(מבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן רי”ט).
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא חגים ומועדים בקישור הזה.
