ניצחון בטוח הוא המטרה בסופה של דרך מלאה אתגרים ומאמצים. אבל לא רק, רבי נחמן מגלה לנו שאפילו רק הדרך עצמה היא חיסכון אדיר לקראת ה”ווין-ויין” המיוחל!
רבי נחמן מברסלב אומר לנו (ספר שיחות הר”ן, שיחה יא) עד כמה ברי מזל אנחנו שזכינו ויש לנו את הקדושה של העם היהודי ולהיות חלק ממנו, וכמה שמחה יהודי שואב רק מעצם היותו בארץ ישראל. אלא, שהוא עדיין לא זוכה להרגיש ולהבין שהשמחה שלו מגיעה רק כשהוא משיג את הדרגות הגבוהות של הקדושה כאשר הוא בארץ ישראל. והדבר שגורם לו לשמחה כזו גדולה, היא העובדה שבדרך הוא הצליח להתגבר על הרבה מאוד מניעות, קשיים ואתגרים.
סיפור המסע של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל מתואר לפרטים בספר שבחי הר”ן. במהלך מסע זה הוא חווה מפגשים וקשיים לא קלים, התחבורה של אותם ימים – שייט בספינה, ולא הקרוזים שאנחנו מכירים בימינו. אז היה מדובר במשהו מורכב, מסורבל ומאוד מטלטל. כמו כן, הלחץ שהופעל עליו מצד משפחתו לפני שיצא לארץ ישראל כדי שלא ייסע, וכן המחשבות המבלבלות רק מעצם הרעיון לצאת למסע שכזה. בסופו של דבר, כמובן, הוא הצליח להגיע לארץ ישראל. ובשיחה זו הוא אומר לנו שהעובדה שהיה עליו להתגבר על כל כך הרבה מניעות כדי להגיע לארץ ישראל, היא זו שהעצימה את השמחה שלו להשיג את המטרה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
שתיקה – להבין את מה שמעבר למילים
ממקרה ספציפי זה רבי נחמן מלמד אותנו עיקרון אדיר וגדול לחיים: הוא אומר לנו, בהתבסס על דברי הזוהר הקדוש, ששום טוב או כוונה של עשיית משהו טוב – הולך לאיבוד.
העובדה שרבי נחמן היה צריך להתגבר על כל כך הרבה מניעות כדי להגיע לארץ ישראל, כפי שסיפר לתלמידיו, היא זו שהעצימה את השמחה שלו להשיג את המטרה!
כאשר אדם מנסה לעשות מצווה, גם אם הוא לא מצליח לקיים אותה, כל המאמצים שלו והרצונות לקיימה מתועדים בשמים. מכאן אנו למדים שגם אם אדם לא מצליח, הוא לא צריך להרגיש שכל מה השקיע והתאמץ עבורו היה לשווא חלילה. הכל מתועד לטובתו וזכותו הנצחית, הכל שמור לו בחשבון השמימי האישי שלו.
מצד שני, אם הוא אכן מצליח לקיים את המצווה היא הרבה יותר גדולה מאם היה מצליח לקיימה ללא מניעות, מכיוון שכל המאמצים שלו להתגבר על המניעה מצטרפים לאקט המעשי של המצווה. רבי צבי אריה רוזנפלד מסביר שהמניעות הללו הופכות לנעימות, והן שמוסיפות את השמחה כפי שרבי נחמן הסביר על הנסיעה שלו לארץ ישראל.
המניעות שהופכות לנעימות ומעצימות את השמחה בדרך אל היעד!
בחודשים האחרונים אנחנו מתמודדים עם מצב לא קל כאשר מגיפת הקורונה תופסת את סדר היום של העולם כולו, ואנחנו כיהודים מתמודדים עם קיום מצוות מסוימות שעד עכשיו הן היו כל פשוטות לקיום עד שקיבלנו אותן כמובנות מאליהן. התפילה במניין בבית הכנסת, שהייתה אסורה בהתחלה בגלל איסור התקהלות, אחר כך התאפשרה למספר מסוים במרחב הציבורי ואחר בתוך בית הכנסת, ושוב – צמצום מספר המתפללים ורק עם מסכות וסידורים מהבית בזמן שיש בשפע בבית הכנסת וכן הלאה, וזאת רק מצווה אחת! זה עוד בלי להזכיר את ההרצאות מלאות האנשים שהיו מחזקות ומעניקות מרץ לשומעים אותן, הנסיעה לקברות צדיקים כשהעיקרית שבהן היא הנסיעה לרבי נחמן בראש השנה, עליה הוא אמר “אין דבר גדול מזה” ו”כל העולם תלוי בראש השנה שלי” (חיי מוהר”ן).
מול המניעות הללו אנחנו יכולים להתבונן על מילותיו של רבי נחמן ולהחליט להיות נחושים ולעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות, על מנת להתגבר עליהן. אם לא נצליח, אז אנחנו יודעים שהמאמצים שלנו מתועדים ויעמדו לזכותנו כשנצטרך אותם. ואם כן נצליח, השמחה של עשיית המצווה תהיה הרבה יותר גדולה עכשיו. בכל מקרה, גם תחת הנסיבות הכי קשות – אסור לנו להתייאש!
ידוע ששיחה זו נאמרה לשומעיו של הרבי באותו בערב שבת בו רבי נחמן אמר את השיעור על היותו אדם פשוט, בה הוא דיבר על הדרך לארץ ישראל וצעק בקול גדול: “אין שום ייאוש בעולם כלל”, כי הייאוש הוא הוא אובדן בטוח. וכשאנחנו עושים את הכי טוב מצידנו, זה כבר ווין-ווין! ניצחון בטוח!
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.