מחכים לחיסון של וירוס הקורונה? כמו כולם. אך מה עם החיסון של המגיפה הקשה ביותר – העצבות? אז זהו, יש אחד כזה!
המרוץ אחרי החיסון לווירוס הקורונה בימים אלה הגיע לשיאו ופותח צוהר לתקווה המיוחלת עבור כל אחד מאיתנו. אחרי שנה של מגיפה עולמית שהכתה בתושבי כדור הארץ ללא רחמים, מספר חברות כבר הכריזו שהחיסון שהן פיתחו ישווק ברחבי העולם, ואפשר לומר שאנשים מחכים לו כמעט כמו למשיח. והכל טוב ויפה, אך בל נשכח שישנה מגיפה איומה שתופסת אותנו לא אחת למאה שנה אלא באופן קבוע…
העצבות.
והכי מצחיק, או שלא, שרבי נחמן גילה לנו שיש לה חיסון, לא מהיום ולא מאתמול, אלא כבר הרבה מאוד שנים שהוא קיים. אז למה אנחנו לא משתמשים בו? למה אנחנו מאפשרים למגיפה האיומה של העצבות לגרום לחוליים הכי קשים להתקיים? הרי רבי נחמן אמר ש”כל החוליים הבאים על האדם באים רק מקלקול השמחה”, כלומר העצבות.
אבל אנשים עצובים, מאוד עצובים, והיום אפילו אולי יותר מתמיד.
אולי גם זה יעניין אתכם:
תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות
רגע בלי מחשבה – להתמודד עם מחשבות שליליות
“ויאמר ה’ אלוקים אל הנחש, כי עשית זאת, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה, על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך” (בראשית ג, יד).
ישנם ארבעה יסודות: אש, רוח, מים ועפר.
העפר הוא היסוד הנמוך ביותר, הכי סטטי מכל ארבעת היסודות. הוא מקושר למידת העצבות, כפי שרבי נחמן מלמד אותנו. הוא שייך לפעולת הזחילה וחוסר היכולת להמשיך עם החיים.
למה אנחנו מאפשרים למגיפה האיומה של העצבות לגרום לחוליים הכי קשים להתקיים? הרי רבי נחמן אמר ש”כל החוליים הבאים על האדם באים רק מקלקול השמחה”, כלומר העצבות.
העפר הוא האוכל של הנחש. זו הקללה של שקילל אותו בורא עולם כבר בגן עדן – “ועפר תאכל כל ימי חייך”, אחרי שפיתה את חווה לאכול מעץ הדעת טוב ורע, אחר כך אכל ממנו האדם והמשך התסריט ידוע לכולם. אותו עפר מתעכל בגופו של הנחש והופך לרעל שלו.
רבי נחמן אומר, שאנחנו צריכים להישמר מאוד מהרעל הכבד הזה. עלינו לנקוט משנה זהירות ולא לאפשר לעצמנו להיכנס למעגל של האבדון-דיכאון הנוראי שמרחף באוויר העולם. לא לאפשר לאותו נחש קדמוני להכיש אותנו ברעל העצבות.
והכי מצחיק או שלא, אבל רבי נחמן גילה לנו שיש לעצבות חיסון, לא מהיום ולא מאתמול…
ומהו החיסון? הנוגדן לרעל הזה?
האמונה!
מרגישים שקשה לכם? לימדו על מידת האמונה מכיוון שהיא מביאה לשמחה! עם אמונה אנחנו מסוגלים להוציא את עצמנו מתוך הביצה העמוקה של העצבות והכבדות.
אז תגידו שנכון – קל לומר ולכתוב, קשה להרגיש או לעשות את זה במצבים כאלה בחיים, ואתם צודקים. אתם פגועים. החיים קשים. ההתמודדות לא קלה אבל שווה כל מאמץ של לנסות להרים את עצמנו, להציץ ואולי גם “להיפגע” מכוחה של האמונה ולעלות על דרך המלך.
אנחנו חייבים להתחיל להאמין, וכמה שיותר מהר. העצבות והדיכאון מרחיקים את האמונה. הם מרחיקים אותנו מהדבר הכי נחוץ לנו עכשיו – השמחה. זו סיבה מספיק טובה ללמוד אמונה, לחשוב אמונה, לדבר אמונה ולקרוא אמונה! למה? כי העצבות תיעלם והשמחה תמלא את מקומה, ובענק!
אז אין ברכה טובה יותר כמו לאחל לכם ולי מלא התעלמות מעל העפר של העצבות, נכון? יום מלא אור ושמחה? ברור!
אמן.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה , תיהנו!