טוב, הוא אמיתי ונצחי. שום דבר לא יצליח לשלול את הערך הטהור והאבסולוטי של מעשה טוב או מחשבה טובה. ואיך כל זה קשור לעין טובה אחת? כנסו וגלו!
סוף סוף יום שישי בצהריים, לקראת המנוחה הנעימה לפני ששבת המלכה נכנסת פנימה. ג’רי חזר מנסיעת עסקים ארוכה מעבר לים. הוא לא היה בבית הכנסת האהוב עליו כבר כמה שבועות. כשהגברים הגיעו לתפילת מנחה, וכשג’רי נכנס גם הוא לבית הכנסת – הרב קיבל אותו במאור פנים ובברכת “שלום עליכם”.
ג’רי ניסה להתפלל כראוי אבל הראש שלו היה במקום אחר. הוא היה צריך להספיק עוד המון דברים שהיו על הפרק. הוא צייר לו בדמיונו את כל המקומות בהם הוא היה בנסיעה הארוכה הזו, את האנשים שהוא פגש וכיצד יוציא לפועל את התכניות העתידיות. אך לפני שהספיק להבין מה קורה, הוא כבר עשה את שלושת הצעדים לאחור כשסיים את תפילת שמונה עשרה. ושוב, ג’רי שמע את הרב לוחש לו “שלום עליכם”.
‘מה??’ חשב לעצמו כשהוא מסתכל על הרב, מנסה להבין את פשר הברכה. ושוב הרב לחש לו, “נכון, ברכתי אותך כשחזרת בפעם הראשונה מהנסיעה ב”שלום עליכם”, אבל רציתי לברך אותך שוב גם מהנסיעה הזו” (שהיה בה בדמיונו בזמן התפילה…).
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא פעם אנו חיים את החיים שלנו עם רגשות שתת המודע משגר אלינו בלי הפסקה, “אני הדוגמה המובהקת של צביעות דתית” אנחנו חושבים לעצמנו, “אולי התפללתי עם קצת כוונה וריכוז הבוקר, אבל בצהריים המוח שלי נדד הרחק מגופי ומהמילים בסידור…”. או, “יכול להיות שאני רואה את הנקודות הטובות בחברים שלי, בבן/בת הזוג, או בקולגות מהעבודה במפגש שהיה לנו אתמול, אבל היום הם לא עשו שום דבר טוב. והנה, שוב פעם אני חוזר להיות הטיפוס השלילי”.
בקלי קלות אנו משתכנעים שלא עשינו שום שינוי או תהליך, ולא משנה כמה טוב חשבנו שהשגנו – הוא פשוט לא קיים או נמחה בהינף יד. אבל האם זו האמת? ואם ההתנהגות שלי בעתיד לא עומדת בסטנדרטים של הפעולות הקודמות שלי, האם זה אומר שאני צבוע ועד עכשיו רק הולכתי את עצמי שולל?
בקלי קלות אנו משתכנעים שלא עשינו שום שינוי או תהליך, ולא משנה כמה טוב חשבנו שהשגנו – הוא פשוט לא קיים או נמחה בהינף יד. אבל האם זו האמת?…
תודה לא-ל, בורא עולם כבר ענה על השאלה הזו בשבילנו! היהדות מלמדת אותנו שכל הבריאה כולה וההיסטוריה של הציוויליזציה היו רק הפתיח לאירוע החשוב מכל. והאירוע הזה היה כה גדול עד שהוא היווה את זכות הקיום לכל מה שבא לפניו. והאירוע הזה היה כמובן המעמד המיוחד בהר הסיני בו ניתנה לנו התורה.
גם אם אתם מסתכלים עליו בעין אחת – העצימו את הטוב שבכם עד אינסוף!…
אדם יכול לחשוב שהעם היהודי היה צריך להיות ראוי מבחינה רוחנית, על מנת לקבל את המתנה הנצחית הזו. מן הסתם ובוודאי עם ישראל היו צריכים להיות כנים לחלוטין ומסורים בנפשם ובגופם לקיים את הכתוב בתורה. ועדיין, בורא עולם אמר על העם הזה בסיני: “לִבַּבְתִּנִי, אֲחֹתִי כַלָּה; לִבַּבְתִּנִי באחד (בְּאַחַת) מֵעֵינַיִךְ…” (שיר השירים ד, ט). ושואלים: למה רק עין אחת? כי העין השנייה כבר הסתכלה על עגל הזהב, מחכה לרגע בו יהיה אפשר לעבוד אותו (שיר השירים רבא א, נה).
ברור שאין צביעות גדולה יותר מזו. ברגע המיוחד והנעלה של מתן התורה היו כמה מבני עמנו שכבר שמו עין ועברו על הדבר שהוא חילול כל הכתוב בתורה. וכפי שחז”ל מלמדים אותנו, שעבודה זרה היא בדיוק כמו לעבור על כל התורה כולה (שבועות כט א). ולמרות זאת, בורא עולם היה איתנו בגלל העין הטובה אחת שלנו! זו שהייתה על התורה!
טוב, הוא אמיתי ונצחי. שום דבר לא יצליח לשלול את הערך הטהור והאבסולוטי של מעשה טוב או מחשבה טובה.
כל מעט טוב שאני עושה – מוערך לנצח על ידי בורא עולם ונשמר לשכר הנצחי שלי. עכשיו זה לא הזמן להתייאש כלל אלא לחזק את עצמי ולהתחיל שוב, כי לא משנה איזה טוב אני עושה – הוא יישאר איתי לנצח!
(מבוסס על דברי רבי נחמן, חכמת רבי נחמן קכג).
בואו ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים בנושא צמיחה אישית כאן!
