רפואה? שמחה? הצלחה? חיים מאושרים? את כל זה ועוד הרבה טובים תשיגו רק עם עלים. אבל לא סתם עלים! ב.י.ג פיש רוחק לנו את רפואה מהפכנית וחיי אושר עם ‘עלים לתרופה’ של רבי נתן. נסו, זה בדוק!
אני לא מבין למה הסתבכתי כל כך עם הקליניקה וכל השיווק של התרופות – כאלה תרופות וכאלה תרופות, מה יותר פשוט מלשווק את הספר של התרופות “עלים לתרופה“ בעצמו וכל אחד יחפש שם מה שהוא צריך. אמנם זה פחות ריווחי וגם פחות פרסום לי, אבל גם הרבה פחות עבודה ויישאר לי זמן ללמוד קצת משהו…
בכל אופן, להביא מידי פעם “דוגמיות” מהספר זה לא קשה. ואיך אומרים? אחרי שטועמים כבר לא צריך הסברים… אז הנה “חתיכה” קטנה מהספר הנ”ל, ואשתדל קצת להדגיש ולפתוח את העיניים מה מונח פה.
בהתחלה, רבי נתן פותח בפרישת שלום לבנו רב יצחק – אליו ממוענים רוב המכתבים בספר “עלים לתרופה”, וממילא אנחנו חייבים הרבה לרבי יצחק ז”ל שעשה הרבה “אתערותא דלתתא” – ועורר את אביו לכתוב לו דיבורים נפלאים והוא גם שמר את המכתבים, ונמצא שממש בזכותו המלאה יש לנו אותם היום (מלבד הקרדיט העצום לרב מטשערין זצ”ל שאסף הכל והביא לדפוס). ולכן מי שרוצה להגיד לו תודה, הוא טמון בבית החיים בצפת סמוך ממש למקום גניזתו של מר”ן ה”בית יוסף” זצ”ל. וכך רבי נתן מברך את בנו:
שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה – נשים לב כאן ובהמשך המכתב ובכל המכתבים, עד כמה לבבי היה יחסו של רבי נתן לבנו, בניגוד לתדמית שנהייתה לאשכנזים כאילו הם אנשים קרים, הרי שרבי נתן לא מפסיק להרעיף חום ואהבה על בנו. מזה נלמד הנהגה ודרך ארץ להיות לבביים ולהרבות בכינויי אהבה לבני ביתנו ואהובינו.
אוֹדִיעַ לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי קְצָת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מִן יוֹם ד’ פִּנְחָס הֶעָבַר, אַךְ אֲנִי מַזְהִירְךָ וּמְבַקֶּשְׁךָ לְבַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד כְּלָל, כִּי ה’ אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם… כאן סיפר מקצת התלאות אשר פקדו אותו באותן ימים שמתנגדיו הכניסו אותו לכלא וכו’, וכדאי לראות במכתב עצמו בספר (מכתב מפרשת מטות-מסעי תקצ”ה).
אולי גם זה יעניין אתכם:
הקליניקה הייעודית של ב.י.ג פיש בע”מ
ואז מתחיל רבי נתן “להפציץ” בדברי חיזוק נפלאים ובתחילה מגלה יסוד גדול – חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וּרְאֵה וְהָבֵין הֵיטֵב אֵיךְ רוֹדְפִין אֶת הָאָדָם בְּכָל עֵת, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקְּדֻשָּׁה…
רבי נתן מגלה לנו שהעובדה שקשה לנו ויש לנו כל מיני מניעות ואולי אף רדיפות וצרות, כך היא הדרך אצל רוב בני אדם וכל שכן מי שרוצה להתקרב אל הקדושה, לכן לא צריכים להיכנס לפאניקה ולחשוב שמשהו אצלנו לא תקין – ככה זה וככה זה תקין! זה העולם הזה. נקודה. ככל שנבין את זה מהר יותר ונפנים את זה יותר – כך היה לנו קל יותר ונזכה לחטוף הרבה טוב, כמו שרבי נתן ממשיך:
…וְאֵין לָנוּ כִּי אִם מְעַט הַנְּקודּוֹת טוֹבוֹת שֶׁחוֹטְפִין בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי צְעָקָה וּתְפִלָּה וְלִמּוּד וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִיסּוּפִין טוֹבִים, וְעַל יְדֵי אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁזּוֹכִין לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים…
שימו לב עד כמה לבבי היה יחסו של רבי נתן לבנו! הוא לא מפסיק להרעיף חום ואהבה על בנו! מזה נלמד הנהגה ודרך ארץ להיות לבביים ולהרבות בכינויי אהבה לבני ביתנו ואהובינו.
רבי נתן מלמד אותנו דרך אמיתית ותמידית לחיות בה חיים טובים תמיד ולחטוף הרבה טוב, כי מזכיר לנו שמכל ההרפתקאות וכל התלאות שכל אחד מוכרח לעבור בעולם הזה, אחרי שעוברת רוח הסערה נשאר לנו רק מה שחטפנו – נקודות טובות. רבי נתן גם לא משאיר אותנו בלי הדגמה מוחשית למה שנקרא נקודות טובות – צעקה, תפילה, לימוד, רצון, השתוקקות, כיסופים טובים, איזוה מצווה שזוכים, צדקה, גמילות חסדים… בקיצור, מלא מלא טוב שאפשר לחטוף בכל יום ויום.
עוד יסוד חזק ועצום שמזכיר לנו רבי נתן הוא: …וְאֵין לְאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק “הַיּוֹם אִם בְּקֹולוֹ תִשְׁמָעוּ”, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה וְכוּ’…
גם זה דבר שהוא פלא פלאים, שאם לוקחים את זה בתמימות הוא חיזוק נפלא – לדעת שאין לו לאדם אלא אותו היום! כלומר אל תדחה את כל הנ”ל – צעקה, תפילה, לימוד וכו’ ליום אחר, כי ביום האחר גם יהיו מניעות, לכן תתחיל כאן ועכשיו לחטוף טוב ותרגיל עצמך בזה, שלא להתבלבל מהמאורעות העוברים עליך, אלא להיות זריז ואמיץ לקחת רווח כזה נצחי מכל יום יום.
יש לי רק את היום – כלל ברזל בחייו של רבי נתן ומסר לכל הדורות!
ועוד נקודה נפלאה: …בִּפְרָט שֶׁכְּבָר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד וְעִיקָּר הוּא הָרָצוֹן…
זהו יסוד נורא ונפלא שגילה רבינו – רבי נחמן מברסלב, על מעלת הרצון, כמובא בכמה תורות ושיחות וזו עצה מועילה ודרך נפלאה מאוד, שכאשר מתגברים בלבולים ומניעות שאי אפשר להתגבר עליהם, גם אז אין להתבלבל ולהיחלש כלל. כי עצם הרצון וההשתוקקות לדבר בקדושה זה טוב מאוד, ואדרבה, העיקר זה הרצון ורחמנא ליבא בעי – הקב”ה רוצה את הלב המשתוקק יותר מכל, וכל המניעה היא בשביל זה דווקא – להגביר את הרצון וכו’, כמובא בהרבה מקומות.
רבי נתן מסיים כדרכו בהצהרה שאין פנאי, מחמת שהיה איש עסוק מאוד וכך כותב: …וְהִנֵּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וּבְדַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עוֹד אִגֶּרֶת קֹדֶם נְסִיעָתִי מִפֹּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְבַשֵּר בְּשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת זֶה לָזֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
אתם רואים ומבינים עכשיו מה זה הספר “עלים לתרופה”? קלטתם כמה עצות ונקודות לחיזוק רבי נתן הכניס בכמה מילים במכתב? אז תדעו! ככה זה בכל המכתבים, אם לומדים אותם לאט לאט ועם התבוננות והקשבה, מוצאים בהם דברים נפלאים ויסודות מוצקים לחיים, רפואות יקרות ואמיתיות!
חזקו ואמצו! ורפואה שלמה!
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
