כולנו עוברים תקופות חמימות ותקופות קרירות והעיקר הוא – לא להתייאש…. ולא פחות חשוב, לעשות את זה בכנות, לא בכאילו.
רבי נחמן שם דגש חזק על הכוונה בתפילה, שצריכים לכוון לכל מילה ומילה, לכל אות ואות. הוא ידע איזה קושי כרוך בכך, לכן לימד אותנו עצות רבות לסייע לנו לפחות לנסות ולהתפלל בכוונה. הנה חלק מהעצות:
להכריח עצמו – שיחה מעניינת הקדיש רבי נחמן לעידוד וזירוז הכוונה בתפילה. כותב רבי נתן: “רבינו הזהיר מאוד כמה פעמים להתפלל בכוח גדול, להכניס כל כוחו בדיבורי התפילה. כמה פעמים אמר, שהאדם צריך להכריח עצמו מאוד לתפילה, לא כמו שיש כאלה שאומרים שלא צריכים להכריח עצמם בתפילה. שוב אמר: כשאדם מתפלל בכוונה, כלומר שמקשר את המחשבה לדיבור ומטה אוזנו ושומע כל מה שהוא מדבר – אזי הכוחות שלו נמשכין לתוך דיבורי התפילה. כי הכלל הוא, שכל כוחות האדם עומדים ומצפים לזה שייכנסו לתוך דיבורי התפילה. ולא צריך להכריח עצמו יותר מדי, אלא מיד כשמתחיל להתפלל בכוונה מיד משתפים עמו פעולה כל כוחותיו ומסייעים בידו להתפלל יותר ויותר בכוונה (שיחות הר”נ עה).
אל תתבייש – עוד מלמד אותנו רבינו: אל תאפשר לבושה לחסום את דרכך לתפילה (ליקוטי מוהר”ן, ל סוף). ועוד: אל לו לאדם לחשוב שאינו ראוי להתפלל, אם טעה או חטא. צריך לעשות כל מאמץ להתחזק בתפילתו, ועל ידי מאמץ הוא יצליח.
תפילה בפשטות – עיקר התפילה היא לכוון פירוש המילות כפשוטן ולבקש מהקב”ה על כל דבר, ועל ידי עצם התפילה מתקרבים אל השם יתברך (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב קכ).
מסופר, כי בערב ראש השנה האחרון של חייו, הרבי היה חולה מאוד וביקש את נכדו הקטן, ישראל, להתפלל למענו.
“אלוקים! אלוקים!” קרא ישראל בקול, “עשה שסבי יהיה בריא!”.
האנשים שעמדו סביבם החלו מחייכים למשמע דבריו הפשוטים של הילד.
נענה הרבי החולה ואמר: “אכן, כך צריך להתפלל. בפשטות! לבקש מהקב”ה במילים הכי פשוטות כל מה שצריכים” (חיי מוהר”ן תלט).
אולי גם זה יעניין אתכם:
סדנת ניווט – אמונה עם שלוש נקודות
להבין מה שאומר – קל יותר לדבר בשפה המוכרת היטב, שפת האם. זו אחת הסיבות מדוע רבינו שם דגש חזק על תפילת ה”התבודדות”, מכיוון שבהתבודדות אתה מדבר עם הקב”ה בשפה שלך ואינך נאלץ להשתמש במילים הכתובות של התפילה בסידור, שהן לעתים מילים שאינך מכיר היטב. לכן ,באמת, גם התפילות הכתובות צריכות ביאור גדול לכל אדם, וכל שכן למי שאינו מדבר בלשון הקודש, כי למרות שיכול היה להתפלל בשפתו, אבל לשון הקודש היא חשובה וכוללת את הכל, ויש סודות וכוונות רבות במילות התפילה הכתובה בלשון הקודש, לכן אם שפת האם שלך היא לועזית, רצוי במיוחד שיהיה ברשותך סידור דו-לשוני כדי כאשר אינך מבין לחלוטין את הנוסח המקורי של התפילה תוכל להביט בתרגום ולהעריך את משמעות המלים שאתה משמיע, וגם אם לשון האם שלך היא לשון הקודש רצוי להשיג סידור מבואר בשביל אותן מילים שאינך כל כך מכיר.
בכוונה ולא בכאילו – בחזרתו מארץ ישראל נפער חור בספינה שבה הפליג רבינו ומים החלו לפרוץ פנימה, וכולם מיהרו לשאוב את המים החודרים לספינה. הרבי, שהיה חלש מאוד מבחינה גופנית, לא יכול היה ליטול חלק בעבודה הקשה ובמאמץ הגדול. אך כדי שלא ייראה כאילו אינו משתתף במאמץ המשותף, עשה תנועות חיצוניות כאילו הוא מתאמץ וכך עודד את האחרים שיש בכוחם לעבוד. בהזדמנות אחרת, כאשר דן עם חסידיו בענייני תפילה, אמר להם הרבי בלשון תוכחה: “אתם נוהגים בתפילתכם כמו שנהגתי אני בספינה. אתם רק מעמידים פנים כאילו אתם מתאמצים בתפילה” (שיחות הר”נ קכא). דרוש מאמץ רב כדי להתפלל כראוי, אבל לשיטת רבינו אפשר גם אפשר לעשות זאת. צריך רק לנהוג בחכמה. ובמיוחד, אל תשלה את עצמך לחשוב שרק בתנועות חיצוניות אתה כבר מתפלל כראוי כי העיקר היא הכוונה הפנימית.
קל יותר לדבר בשפה המוכרת היטב, שפת האם. זו אחת הסיבות מדוע רבי נחמן שם דגש חזק על תפילת ה”התבודדות”, מכיוון שבהתבודדות אתה מדבר עם הקב”ה בשפה שלך ואינך נאלץ להשתמש במילים הכתובות של התפילה בסידור…
לב נרגש – עלינו לנסות לכוון כוונה מלאה במילים שאנו הוגים בתפילתנו. מה נפלא היה אילו יכולנו לעורר את עצמנו לבכות, להזיל דמעה בעת התפילה. “אולם”, היה אומר רבינו, “שגם מה שמצפה האדם להתעורר לבכיה בעת התפילה וחושב על זה, זו בעצמו מחשבה זרה”. אם אתה נרגש, כמה טוב. אולם, העיקר להתרכז ולכוון למילים שאתה הוגה אותן (ליקוטי מוהר”ן, צה).
לא להתבלבל – מחשבות זרות המסיחות את דעתך בעת התפילה, משולות לחיילי אויב שאתה עומד מולם בעת קרב. אסור לך לשים לב אליהם, רק ללחום ללא הרף. “כמו למשל בעניין מלחמה, כשצריך לילך ולעבור בין הרבה רוצחים ואורבים, וכשהוא גיבור ועובר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא מפיל אותם, כי לזה חותך יד בדרך הלוכו ומפילו, ולזה חותך רגל וכו’, וכיוצא בזה כן הוא ממש בעניין התפילה, שכשמתפללין כסדר ואין משגיחין על המחשבות זרות ודוחין אותם ומפילם, אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא חותך לזה יד ולזה רגל וכו’ כנ”ל. כי כל מחשבה זרה הוא קליפה, והיא קומה שלמה, כמובא, וכשמתגבר להתפלל כסדר ולבלי להסתכל עליהם, אזי הורג אותם או חותך מהם איברים איברים כנ”ל”. בסופו של דבר, אם יתמיד במהלכו זה, ינצח בקרב (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, קכב).
תחנונים – אל תתעקש שתפילותיך ייענו. התפלל, התפלל חזק, אך אל תתעקש באופן מוחלט שהקב”ה ייענה לדרישותיך. נסח את תפילותיך כבקשות, כתחינות. אם לא תעשה כך, אמנם הקב”ה ייענה לדרישותיך, אבל ידמה הדבר לגזילה מגבוה ואין זה מדרך הראויה (ליקוטי מוהר”ן, קצח).
כי העיקר הוא – לא להתייאש כלל לעולם!…
לא להתייאש – כשהיה רבי נתן בעיר אומן, הבחין באחד בשם ר’ משה המתפלל בכוונה רבה. זמן-מה לאחר מכן, שב רבי נתן לאומן וראה שר’ משה כבר אינו מתפלל באותה כוונה כבעבר. העיר לו רבי נתן: “ר’ משה, נחלשת. אינך מתפלל כמו שהתפללת לפנים. קח עצה ממני, ותתחיל מחדש. הבט בי. זקני הלבין כבר, אך אני עדיין חפץ ומשתוקק להיות יהודי טוב!” (אבניה ברזל עמוד סג). כולנו עוברים תקופות חמימות ותקופות קרירות. העיקר הוא – לא להתייאש.
מה אם…?
טוב. אנחנו יודעים שצריכים להתפלל בכוונה. אבל גם יודעים שלא כל כך קל להגיע לזה. אם אכן ננסה ולא נרגיש הצלחה – מה נעשה?
לפנינו עצה שרבינו יעץ לאחד מתלמידיו שבא אליו בבקשה כזאת, וכך מתאר רבי נתן: “שמעתי שדיבר עם אחד מעניין תפילה שקשה לו מאוד להתפלל, ונתן לו עצה שיחשוב שאינו צריך להתפלל בכוונה כי אם את החלק הראשון של התפילה עד “ברוך שאמר”, וכשיגיע לשם יחשוב שצריך להתפלל בכוונה רק את החלק הזה מ”ברוך שאמר” עד “יוצר אור” וכן על זו הדרך, וכך בבטחה ובעקביות יצליח לבסוף לכוון בכל התפילה כולה” (ליקוטי מוהר”ן, קכא). היתרון בגישה אל התפילה בשלבים הוא, שבפרקי זמן קצרים אדם יכול לכפות על עצמו בלי שהדבר יקשה עליו (שיחות הר”נ עה).
זכרו! “תרופות מהירות” לא יעילות, הן לא עושות את מלאכתן נאמנה. צריך לנסות שוב ושוב. שיטה זו של קטעים לפרקי זמן אכן מצליחה!
אחד בא בדברים עם רבי נתן, שאולי מוטב לסיים את התפילה מהר מהר בטרם יציפו המחשבות זרות את המוח… רבי נתן חלק עליו וטען שמוטב להתפלל לאט, כי אם מתפללים מהר יתכן לעבור את התפילה כולה במחשבה זרה אחת בלבד! לא כן הדבר אם יתפלל לאט כי אז יוכל להחדיר “גם” מחשבות טובות באמצע התפילה (אבניה ברזל, עמוד סא, אות כה).
בהזדמנות אחרת, שח אדם את אשר על ליבו לפני רבי נתן על כך שתפילותיו מתארכות עליו מאוד, משום שנאלץ לחזור על כל מילה מהתפילה פעמים רבות מחשש שמא לא כיוון היטב בתפילה. “האם דווקא במילים אלה אתה רוצה לעבוד את ה’?! אם אינך מרגיש סיפוק ושלמות בתיבה זו, עבור לתיבות אחרות – שם תמצא את סיפוקך. ואם קשתה עליך התפילה הזאת – אמור תהילים, או תפילה אחרת…” (אבניה ברזל, עמוד צ). לא תמיד מתאפשר לך למקד את כוונתך כרצונך וכשאיפת נפשך. כשקורה דבר כזה, עבור לתפילות אחרות. אולי אלה יעוררו אותך להרגיש סיפוק וחיות בעבודת השם.
כותב רבי נתן: הפסוק אומר “שפכי כמים ליבך נכח פני ה’…” (איכה ב, יט). כלומר, אם אינך יכול להתפלל בכוונה ובצורה מסודרת אז “שפוך” את ליבך כאדם השופך מים ללא סדר וללא כוונה (ליקוטי הלכות, מנחה ז, מד). בסופו של דבר, ייפתח ליבו בדרך הנכונה.
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
