כיצד צלילים כמו הקול, שירה וניגון מסייעים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו? ואיך מסביר רבי נחמן את עוצמת הקול שלנו כרעם שמרפא את הלב?
הידעתם, שלא כל מה שאנחנו מוציאים מהפה שלנו ראוי להיקרא “דיבור”?
רבי נחמן מברסלב אומר, כי רק מילים שיכולות להתקבל על לב השומעים אותן נחשבות לדיבור. את הדבר הזה אנו למדים מהפסוק “אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם” (תהלים יט, ד). כאשר בדיבורים שלנו יש טוב, הם יישמעו. למה? כי אנשים נוטים בדרך הטבע לבקש את הטוב, ודיבורים שאין בהם טוב לרוב נדחים. כדי לדעת מהו טוב, אנחנו זקוקים לדעת. ורק כאשר נמשוך דעת אל תוך הדיבור שלנו הם יתקבלו (ראו הרחבה ליקוטי מוהר”ן חלק א כט, א).
וכאן מעלה רבי נחמן על נס את הדיבור הטוב.
טוב, כידוע, הוא מושג יחסי. אפשר להקיף את מרחב החיים כולו ולמצוא של’טוב’ יש אינספור רמות. גם הרע יכול להתחפש לטוב, מה שמסביר את ריבוי השקרים המקובלים יחד עם הדיבור הטוב והאמיתי, למרות שכולם מסכימים שלשון הרע ושאר מיני דיבורים פגומים אינם טובים. לסוגי דיבור אלו השפעה שלילית חזקה על האדם המשמיע אותם, נוסף על הנזק שהם גורמים למאזין ולאדם עליו נאמרת לשון הרע. ובכל זאת, עלינו להגדיר את ה’טוב’ שיש למשוך אל תוך הדיבור.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כשרבי נחמן מדבר על “משיכת דעת אל תוך הדיבור”, הוא מתכוון לידיעת הבורא ולהכרה בו.
ישנן דרכים רבות להגיע להכרה בבורא, אפילו בענייני חולין. אפשר להגיע לידי הכרה בו דרך שמחה, יראה, תפילה, אהבה או דרך כל אחד משאר הרגשות, אפילו התסכולים שהם מנת חלקו של כל אדם. חשוב לדרבן ביודעין את שכלנו כך שיכיר בבורא. כאשר אנו חמושים בהכרה זו, עצם דיבורנו ימשוך מאליו דעת אל תוך המילים שלנו.
רק מילים שיכולות להתקבל על לב השומעים אותן נחשבות לדיבור! רק כאשר טוב נכלל בדיבור שלנו הוא יישמע ויעשה את הפעולות שכיוונו אליהן!…
קול
גם לקול של האדם יש כוח רב, כפי שרבי נחמן מלמד:
הקול של האדם המתפלל בכוונה ובמאמץ רב דומה לרעם. “רעם” זה מעורר בליבו יראת השם. עם יראת השם יכול הקול שלו לעורר גם אחרים לעבודת השם (ליקוטי מוהר”ן חלק א, ה: ג).
כאשר אדם לומד דבר תורה, ומזכיר את שמו של הצדיק שגילה לראשונה דבר תורה זה, אותו צדיק, למרות שהוא בגן עדן, מקשיב לקולו (שם, יב: ג).
כאשר אדם מגיע לטהרה אז בורא עולם מסייע בידו, אפילו ללא דיבור (גם אם יקרא לבורא עולם בצעקות ואנחות בלבד בלי לומר את תפילותיו במילים) (שם, כז: ה).
רבי נחמן לימד גם, שלימוד תורה מתוך אהבת השם ויראתו זה דבר המקביל לשתי האותיות הראשונות של השם המפורש – י, ו-ה (האהבה והיראה כלולות בחכמה ובבינה המקבילה לאותיות אלו). משיכת המילים מתוככי האדם מקבילה לאות ו שצורתה כצורת “צינור”. האוויר הננשף עם המילים מקביל לאות ה האחרונה של השם המפורש. לכן, לימוד תורה בקול מקביל לשם המפורש כולו (שם, עז).
שירה היא דרך עוצמתית יותר מהדיבור להביע את המחשבות והרגשות הכי פנימיים שלנו…
שירה
בדרכים מסוימות השירה היא דרך עוצמתית יותר מהדיבור לביטוי המחשבות הפנימיות שלנו. לכן, אנו מוצאים שירים המשקפים מצבים רגשיים ושונים – שירה משמחת, מנגינות רגועות ולחנים נוגים. השירה מסוגלת למלא תפקיד חשוב בשלומנו הרגשי והגשמי, כביטוי לתחושות הפנימיות ביותר שלנו.
וכך לימד רבי נחמן:
ישנם עשרה סוגי שירה. עשרה סוגי שירה אלה מעניקים חיות לעשרת מיני הדופק. כאשר השמחה (המובעת באמצעות השירה) פגומה, הדופק מושפע מכך באופן שלילי. חולי יכול, אם כן, לצמוח מהעצבות ומהתוגה (ליקוטי מוהר”ן כד, א).
רבי נחמן עודד את חסידיו לשיר זמירות רבות ליד שולחן השבת. לפני שרבי נחמן חלה בשחפת, שנים אחדות לפני פטירתו, הוא שר את הזמירות בעצמו.
ואלה הדברים שאמר על כוחן של השירה והשמחה:
השירה מבטלת גזירות קשות!
באמצעות השירה והשמחה, אדם יכול לשמר את זיכרונו ולשמור עליו, עד שיזכור אפילו את העולם הבא.
לכל סוג חכמה יש שירה וניגון משלו.
לחכמת התורה יש מנגינות משלה, וכך הוא גם בחכמות הכפירה.
לאמונה יש ניגון מיוחד.
רבי נחמן דיבר לעיתים קרובות על כוחו של הניגון לקרב את האדם לרוחניות שלו ולקרבת הבורא באומרו:
טוב שתעשו לכם הרגל לנגן אל הבורא יתברך. עניינים נפלאים כלולים בכל מנגינה קדושה ויש ביכולתם להעיר את ליבכם ולמשוך אותו אל הקב”ה. אפילו אם אינכם שרים היטב, אתם בוודאי יכולים לקבל השראה בעזרת ניגון שתשירו במיטב יכולתכם כשאתם לבד. מעלתו של הניגון אינה ניתנת למדידה!
