הורים תתעוררו! אם הילדים שלכם לא מעוניינים ללמוד יש לכך סיבה, במיוחד אם הם בחופשה! וזה שווה בדיקה.
בשבוע שעבר קרה משהו ממש מרגש! סוף סוף יישמתי בבית שלי רעיון חשוב מאוד מהסדנה להורות בה אני משתתפת.
אחד הדברים שהמנטורית שלנו, חנה רוס כהן, כל הזמן מזכירה לנו הוא הרעיון של ההשראה – במקום לדרוש מהילדים שלנו, פשוט לתת להם השראה. במילים אחרות, אנחנו רוצים לעורר את הילדים שלנו ללמוד, לא לדרוש זאת מהם. והבונוס, זה עוזר לגאונות הטבעית שלהם להתפתח באופן אורגני.
אולי גם זה יעניין אתכם:
סוכריות ג’לי ונקודות טובות ומתוקות
מילות המפתח הן – דוגמה אישית. אנחנו עושים את זה על ידי שאנו מהווים דוגמה אישית לילדים שלנו באמצעות עשיית הדברים שאנו רוצים שהם יעשו.
ויש גם בונוס נפלא – אנחנו גם זוכים מזה, כי אנחנו ממשיכים ללמוד ולצמוח. אנחנו מרווחים בגלל שאנו נמצאים בעמדה של תומכים במקום השליטים העריצים, אלא אוכפים את תחומי הלמידה שלהם על ידי תכנון, רכישת ספרים ומשאבים אחרים, מהווים נוכחות עבורם עם הקמת סביבת עבודה פונקציונלית ומעוררת השראה – טיולים, עזרה למעורבות בתחומי העניין שלהם והצעת הדרכה.
הקדמה: הבן שלי בן ה-14 סיים ללמוד בכיתה ח ועכשיו הוא בעיצומה של חופשה בת חמישה שבועות מבית הספר. הוא תלמיד מצטיין, אהוב ומוערץ על המורים שלו, סופר מוכשר עם כושר מנהיגות וחוש הומור מדהים. בכל אופן, בשבועיים הראשונים של החופש הילד לא למד מילה אחת בתורה וספרי מוסר. מילה אחת. הוא כן מתפלל במניין שלוש פעמים ביום, אבל לא לומד. וזה עצבן אותי. ניסיתי לשחד אותו, לקחת זכויות יתר, לשלול דברים, בונוסים, לעורר אותו בכל דרך אפשרית. ושום דבר לא עבד.
לבסוף, הנורה נדלקה מעל הראש שלי והשיעורים המקסימים של חנה רוס בנושא השראה עברו לקדמת המוח. חשבתי על הילד הזה ומה הוא בעצם אוהב לעשות. ובכן, כמי שמוגדר עם כריזמה וחוש הנהגה הוא נהנה לדבר בפני קהל.
במילים אחרות, אנחנו רוצים לעורר את הילדים שלנו ללמוד, לא לדרוש זאת מהם. בונוס, זה עוזר לגאונות הטבעית שלהם להתפתח באופן אורגני!
באותו יום הוא הלך ליום היכרות בישיבה התיכונית בה נרשם ללימודים בשנה הבאה. “אז על מה דיבר איתך ראש הישיבה היום?” שאל אותו בעלי בארוחת הערב. ומיד הוא קפץ ממקומו ונכנס להסבר של הלכות תשעת ימי האבלות (של תשעה באב). הוא הסביר אותן בצורה מאוד ברורה וכל כך מעניינת. וזה היה מקסים.
כשהוא עצר את שטף הדיבור שאלתי אותו אם מישהו אחר מלבד ראש הישיבה לימד אותם. הוא אמר שכן, והמשיך לספר לנו סיפור, דבר תורה והסבר על הקושי שיש בהתחלות חדשות, ולמה השנה הבאה תהיה מאתגרת בהתחלה ושזה נורמלי ואיך מתמודדים עם זה… כישורי הדיבור שלו לא הפסיקו להדהים אותי.
הנורה נדלקה שוב. זה הזמן לשאול אותו אם הוא יכול ללמד אותי דבר תורה בכל יום. למשל, פרשה, הלכות, המשניות והגמרות האהובות עליו מהשנה האחרונה. הרשימה ארוכה והיד נטויה…
“תרצה ללמד אותי איזה דבר תורה פעם ביום?” שאלתי אותו, “כי הדרך שבה אתה מעביר את זה כל כך מעניינת וסוחפת. כשאני לומדת לבד קשה לי להבין את הכל, מה אתה אומר?”
לזה לא ציפיתי. כי עכשיו זה משהו שהוא באמת יכול להיכנס אליו וליהנות ממנו. ללמד, להציג את הידע שלו והיכולת להעביר אותו לאחרים. “בטח!” אמר והשמחה הייתה בכל הברה שיצאה מפיו. אז עכשיו, פעם ביום, יש לנו מפגש תורה קטן. הוא מלמד אותי וזוכה להבין את הדברים לעומק, כי זה מה שקורה כשמלמדים משהו וחוזרים עליו, זה יושב טוב יותר במוח ובזיכרון.
וואו! מה חשבתי לעצמי כשניסיתי לשחד אותו או להציק לו ללמוד תורה? זה באמת מגוחך! איזה דבר טוב ייצא מזה? לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי אם לא חוויתי תרדמת של המוח… אבל לצערי, אני לא היחידה שמתייחסת לילד בצורה כזאת.
מה חשבתי לעצמי כשניסיתי לשחד אותו או להציק לו ללמוד תורה?
מה שמוביל אותי לשאלה – מה קרה בכלל להוראה של שלמה המלך ע”ה בספרו משלי (כב, ו): “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה”? מישהו עושה את זה היום? אני יודעת שבתי הספר לא עושים את זה, אבל כמה הורים שם בחוץ פועלים על פי הפסוק הזה?
הגאון רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגר”א, אומר על הפסוק הזה – שעל כל הורה לגדל וללמד את הילד בהתאם לטבעו ולנטייתו הטבעית, ועל ידי זה, כאשר יתבגר, לא יתרחק מהדרך בה גדל. אבל אם ההורה יכריח אותו ללכת נגד הטבע שלו, אפילו דרך הילד שהוא יקשיב להורה כשהוא קטן יותר, אבל ברגע שיתבגר הוא יתרחק מהדרך בה הוא גדל וממה שלימדו אותו. וזה בלתי אפשרי שילד יגדל נגד הטבע שלו!
הורים, תתעוררו! אם הילדים לא מעוניינים ללמוד יש לזה סיבה, במיוחד אם הם בחופשה. לשחד, להכריח או להשפיע ילדים ללמוד משהו – זה חסר תועלת וזה דבר מזיק מאוד לטווח הארוך, אם אתם באמת חושבים על זה. הורים חייבים לקחת אחריות כדי להבין מה יגרום לילד לרצות ללמוד. ואם הם לא יכולים להבין את זה, הם לא צריכים לצפות מהילד שלהם להבין איך לרצות ללמוד משהו שהם לא מעוניינים או מבינים בו.
בפעם הבאה שהילד שלכם מראה סימנים של חוסר התעניינות בלימוד תורה, בלימוד החומר למבחן במתמטיקה, לקרוא או כל דבר אחר, זכרו: תנו לו השראה, לא דרישה! חשבו מה יכול לגרום לילד להיות דבוק בעשייה שלו, איך אתם יכולים לעורר ולתת השראה על ידי דוגמה אישית, וכמובן, בקשו מבורא עולם את עזרתו כדי שהילד שלכם ילך בדרך הזו.
מאמרים מרתקים נוספים בתחום הורות וחינוך הילדים תמצאו בקישור הזה.
